חוק השב"כ יוצא לדרך: כך יעקבו אחרי אזרחי ישראל

בג"ץ קבע שאם המדינה רוצה להמשיך לאפשר לשב"כ לעקוב אחר חולי קורונה כדי למנוע את התפשטות המגפה - הדבר ייעשה רק באמצעות חקיקה ■ אף שמספר החולים בירידה גדולה, הממשלה מקדמת את החוק

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שוק לוינסקי בתל אביב, השבוע. למצולמים אין קשר לנאמר
שוק לוינסקי בתל אביב, השבוע. למצולמים אין קשר לנאמרצילום: תומר אפלבאום

חוק מעקבי השב"כ יוצא לדרך - על אף שביומיים האחרונים כמעט לא נרשמו הדבקות חדשות, ומספר החולים נמצא במגמת ירידה ניכרת. הלילה (רביעי) פירסם משרד ראש הממשלה את תזכיר החוק המסמיך את שירות הביטחון הכללי (השב"כ) לעקוב אחר אזרחים ישראלים חולי קורונה, שבו מפורט באילו תנאים יתפאשר המעקב.

התזכיר פתוח להערות הציבור לשבוע בלבד, עד 26 במאי - התאריך שבו פג תוקפה של הארכה שניתנה על ידי ועדת המשנה לענייני מודיעין של הכנסת לשימוש במעקבי השב"כ. "הממשלה שוכנעה כי עקב חשש ממשי להתפשטות רחבה של המחלה, ובהיעדר חלופה מתאימה ביחס לסיכון הציבור מהמחלה, קיים צורך ממשי בהסתייעות בשירות", נכתב בפתח הדברים.

תזכיר החוק המלא

החוק החדש, שבו תדון ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לאחר שיתקבלו הערות, יופעל כהוראת שעה לשלושה חודשים וניתן יהיה להאריך אותו בשלושה חודשים נוספים לפי הצורך. החוק מגדיר את המידע הטכנולוגי שאוסף השב"כ - הכולל נתוני זיהוי של אזרחים, נתוני מיקום ופירוט שיחות - ומדגיש כי אין מדובר בתוכן השיחות. ואולם סעיף 8 מסביר כי מאחר שנוהלי עבודת השב"כ חסויים, דרכי עבודת השב"כ בפעולות הסיוע ייקבעו על ידי ראש הארגון, נדב ארגמן, ויאושרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.  

החוק מבוסס על החלטות ממשלה שהתקבלו בתחילת המשבר. הממשלה קבעה אז כי במסגרת תקנות שעת חירום היא תאפשר לשב"כ לסייע למשרד הבריאות לאתר אזרחים שבאו במגע עם חולי קורונה מאומתים. לאחר שהוגשו עתירות לבג"ץ - ובהן של האגודה לזכויות האזרח, עו"ד שחר בן מאיר, ארגון עדאלה וארגון העיתונאים - קבע בית המשפט לפני שלושה שבועות כי ללא הליך חקיקה, המדינה לא תוכל להמשיך לעקוב אחרי תנועת האזרחים. 

בחוק מובהר כי בשל רגישות השימוש בשב"כ, רק אנשים מסוימים בשירות יעסקו במעקב ועיבוד המידע, והם יחויבו בחתימה על הסכם לשמירה על סודיות. מאחר שהמעקבים עומדים בסתירה לחוק הגנת הפרטיות, החוק החדש מבהיר כי כל אדם שיעשה שימוש לרעה במידע הנאסף, עובר עבירה פלילית וצפוי לעונש של שלוש שנות מאסר. המידע יישמר לזמן מוגבל על ידי משרד הבריאות ל-60 יום, ואז יימחק.

החוק מציין כי משרד הבריאות יקבל רשימה של עיתונאים המחזיקים בתעודת עיתונאי, שיוחרגו מההחלטה, כדי למנוע פגיעה בחשיפת מקורות ופרטיהם לא יועברו אוטומטית לשב"כ. הדבר יעשה רק בהסכמת העיתונאי, ואם אינו מסכים לכך - יהיה עליו לפנות לבית משפט.

בדברי ההסבר מפרטים מנסחי החוק כי הסיבה לפנייה לשב"כ היתה הזמינות המהירה לשימוש ביכולות המיוחדות שלו במקביל לחקירות אפידמיולוגיות, לפי המלצה של פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. עוד נכתב בתזכיר כי רק לפני יומיים הדגיש סגן ראש שירותי הבריאות במשרד, ד"ר אודי קלינר, כי גם היום יש צורך להמשיך להשתמש בשב"כ בשל הסרת הגבלות התנועה.

ההחלטה להגיש את הצעת החוק מבוססת על התרשמותו של צוות שרים שמינה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבחון את השימוש בשב"כ, שבראשו עומד שר האנרגיה, יובל שטייניץ. ראש המועצה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, תמך אף הוא לאורך החודשיים האחרונים בשימוש באיכוני השב"כ וטען כי לא קיימת בישראל חלופה טכנולוגית מתאימה לשימוש בטכנולוגיות הללו.

באגודה לזכויות אזרח כבר הודיעו כי כשיגיע תזכיר החוק לכנסת, הם יתנגדו לו ויפעלו לביטולו בבית המשפט, אם יתקבל. מהאגודה נמסר: "השימוש ביכולות המעקב של השב"כ לצורך שאינו ביטחון מסכל הוא תקדים חמור ומסוכן בדרך להפיכה למדינת שב"כ, שבה מעקבים אחרי אזרחים תמימים יהפכו לעניין שגרתי ומתמשך. אנו קוראים לממשלה לא לחצות את הרוביקון, ולא להיות הדמוקרטיה היחידה בעולם שמשתמשת בשירות ביטחון חשאי למעקב אחרי אזרחים בחסות הקורונה". באגודה הוסיפו: "דומה שהממשלה היוצאת התאהבה בשימוש בשב"כ, ובמשך חודשים לא ערכה כל בדיקה של ממש לחלופות - ויש חלופות סבירות בהחלט כמו אפליקציות וולנטאריות. זאת, למרות דרישת ועדת המשנה לשירותים חשאיים ודרישת בג"ץ להשתמש בחלופות אזרחיות ולא בשב"כ".

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסרה בתגובה: "תזכיר החוק מלמד בעיקר את עומק ההתאהבות בכלי של השב"כ ואת חוסר היכולת להיגמל ממנו. גם אם בימים הראשונים של המגיפה היה בלבול ופנו לכל שירותי הביטחון לקבל עזרה, עכשיו אנחנו בשלב שבו כבר פותחים מסעדות וחופי ים. ומכל המגבלות, מי נשאר? המעקב. 

"עכשיו אנחנו יודעים כבר שני דברים: ראשית, שבשום דמוקרטיה בעולם, אלה שהצליחו יותר ואלה שהצליחו פחות להתמודד עם המגיפה, לא פנו לשירותים חשאיים כדי לבצע מעקב בכפיה אחרי האוכלוסייה. אז, או שאנחנו לא מבינים כאן משהו שכל השאר מבינים, או שאנחנו במדרון חלקלק לקראת הוצאת עצמנו מקבוצת הדמוקרטיות. שנית, שהמדינה החליטה לגרור רגליים, ופתאום יש זמן. לקח שלושה שבועות לנסח תזכיר חוק שאין בו שום חידוש ויקח עוד שפע של זמן לקיים דיונים נינוחים בכנסת. אם לא די בכך, המכרז שפורסם אתמול לשיפורים ביישומון המגן של משרד הבריאות הוא לעוד שלושה שבועות. ובינתיים, עוקבים ושומרים את כל המידע עלינו כל הזמן. הגיעה העת להיפרד מכלי המעקב החודרני הזה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker