השבוע בטקניישן

היזם שהסתכסך עם קרן חזקה, הסקר שמגלה את מחיר האשליה והגדרה לקריפי-טק

סיכום ותובנות מהשבוע שחלף, עבור קוראי מדור ההיי-טק של TheMarker

רותי לוי
TechNation
Flatiron school
רותי לוי
TechNation

בתעשיית ההיי־טק הישראלית, הקטנה והצפופה יש חשש אדיר מפרסום סכסוכים, ולכן גם המנעות מהליכים משפטיים פומביים. ההנחה היא שהפרסום מכתים את כל המעורבים, והתגובות פעמים רבות הודפות את הסיפור כ'רכילות צהובה' שאף 'הורסת את התעשייה'. לכן לא הופתעתי מהתגובות המעורבות לסיפור שפרסמנו על הסכסוך בין היזם של MobileODT, אריאל בארי, לקרן אורבימד.

במהלך השנים כעיתונאית בתחום ההיי-טק - אני מוצאת את עצמי מסבירה לשחקנים בתעשייה שפרסום חיובי מגיע עם מחיר. מרגע שבחרתם לנצל את התקשורת בתנאים שנוחים לכם כדי להגיע לקהלים רלוונטיים (שיווק של קרן חדשה, גיוס הון, הצגה כמומחים) - אתם הופכים למעניינים גם כאשר אתם נקשרים בפרשיות פחות מחמיאות. זה שיח שמעולם לא נאלצתי לקיים בתחומים אחרים שסיקרתי. 

ההיי-טק הוא ככל הנראה אחד הענפים המשגשגים ביותר במונחי יח"צ ותוכן ממומן. הוא גם יודע להקים לעצמו פלטפורמות מדיה עצמאיות (אתרי תוכן, בלוגים ופודקאסטים של קרנות, סטארט-אפים ועורכי דין), ואף עושה זאת פעמים רבות באיכות גבוהה יחסית, עד שלעתים ההבדלים בין תוכן עיתונאי לתוכן שיווקי מטשטשים גם כן.

מה שאין בפלטפורמות האלה זה דיונים על הדברים הפחות נוחים. הטרדות, ניצול, עיוותים, סכסוכיםכשלונות, פריווילגיות, ואפילו ראיונות מחמיאים שמשולבות בהם שאלות לא נוחות - הם עדיין הטריטוריה של העיתונות.

המדריכים המפורטים שההיי-טק מפרסם בהתנדבות על איך נמנעים ממלכודות בהסכם ההשקעה ואיך מסדירים את היחסים בין היזמים (אחת הסיבות הבולטות לכשלונות של סטארט-אפים) הם חשובים - אך תמיד תיאורטיים, וחסרים את המרכיב החשוב ביותר שלהם: הסיפור. אנחנו ערים לקיומם של סיכונים ומשברים, אבל יש מרחק בין המודעות לתחושה שזה עלול לקרות גם לנו. לכן אני חושבת שהסיפור הזה חשוב - ואהבתי מאד את הדיון שהתגלגל בקהילת הקוראים שלנו.

אגב, רק אחרי שפרסמו את הכתבה אורבימד השיבו למכתבים של בארי. בתגובה אין ממש מלבד הכחשת ההאשמות, ואמירה עמומה לפיה בעלי המניות האחרים בחברה "אינם יכולים להלין על הפרת הסכם ההשקעה מצד אורבימד, משום שהם לא חלק מההסכם". הסעיף הארוך ביותר במסמך, הוקדש כדי לבשר כי הקרן מבינה שהמכתבים ומידע רגיש עברו לתקשורת ב"אופן משמיץ" שגרם להכפשת שמה והמוניטין שלה "עליהם היא מתכוונת להגן".  

את הכתבה הזאת אתם יכולים לקבל ישירות למייל בהרשמה לניוזלטר השבועי שלנו (לחצו להרשמה או לצפייה בניוזלטרים קודמים)

נשים עובדות יחד
למצולמות אין קשר לכתבהצילום: Getty Images IL

משרות נשים רגישות יותר למשברים - גם בהיי-טק

חברת אירביאנבי הודיעה לאחרונה על קיצוץ של 25% ממצבת כוח האדם שלה. המנכ"ל, בריאן צ'סקי פרסם מכתב יוצא דופן, שבו אף הבטיח שחלק ממה שהכתיב את הבחירה את מי לפטר הוא המשך ההקפדה על גיוון.

בשבוע שעבר, החברה פרסמה "עמוד כשרונות" (talent page) עבור עובדיה ובו הציגה 741 עובדים שפוטרו בגל הפיטורים הנוכחי, מתוך כוונה לסייע להם להשיג משרה חדשה. קצרנו את המידע הזה מהאתר מתוך עניין ובחנו את הנתונים.

73% מהעובדים המפוטרים היו מארה"ב - ייתכן כי בשל דיני העבודה הקשוחים יותר באירופה, או בשל חוקי הפרטיות. המידע מהאתר לא כלל זיהוי מגדר אבל כן הכיל את שמות העובדים וקישור לפרופיל הלינקדין שלהם.

השתמשנו ב-API שהחזיר לנו את המגדר של כל עובד.ת לפי שכיחות הופעתו בקרב אנשים בעלי אותו שם. עבור כ-10% מהשמות לא קיבלו הכרעה (שמות לא פופולריים או כאלה שמאפיינים את שני המינים כמו 'אלכס'), השתמשנו ב-API שמכריע מגדר על פי זיהוי תמונה מפרופיל הלינקדין. בסופו של התהליך 0.8% מהעובדים תויגו 'בלתי מזוהים' - כאשר השם לא וודאי ופרופיל הלינקדין לא כולל תמונה של אדם. את כל המידע הגולמי שחילצנו, וגם כמה חיתוכים, אתם יכולים לראות כאן - באקסל פתוח.

הנה מה שמצאנו: נשים מהוות כ-60% מהמפוטרים בארה"ב ובכלל - הרבה מעל שיעורן היחסי בחברה - 44% בארה"ב ו-49% בחברה כולה.

וכאן צריך לשים הסתייגויות - ייתכן בהחלט שלא מדובר באפליה אלא בריכוז גבוה של נשים במחלקות הנפגעות (שירות לקוחות - כ-13% מהמפוטרים, גיוס - כ-9.5% מהמפוטרים, מכירות - כ-8.5% מהמפוטרים. קשה לדעת בלי התפלגות מגדרית בתוך המחלקות. אנחנו כן יודעים, לפי פרסומי החברה, שנשים מהוות כ-22% ממחלקת ההנדסה - שהיא המחלקה הגדולה ביותר בה - ושמחלקה זו ספגה חלק ניכר מהפיטורים, כ-9% מהמפוטרים).

עלתה גם השערה שנשים נכונות יותר להציג את עצמן באתר (זה פחות תואם את מה שידוע לנו), מנגד - ייתכן שהן פשוט מתקשות יותר למצוא עבודה חדשה. 

מה שכן אפשר לומר הוא שנשים מחזיקות במשרות פחות עמידות למשברים, ומוצאות את עצמן בחוץ במספרים גבוהים יותר. ההיי-טק אינו שונה משאר המגזרים במגמה זו, אפילו בחברה "מכילה" ו"מגוונת". 

עוד מהשבוע

בעולם, פייסבוק רכשה את חלוצת הגיפים Giphy ב-400 מיליון דולר; חברת המוניות אובר במו"מ לרכוש את שירות משלוחי המזון גראבהאב ב-6 מיליארד דולר; חברת משלוחי המזון וולט גייסה 100 מיליו ן יורו; ענקית השבבים אינטל מבטיחה מחשבים ללא פליטות פחמן ורכש במאות מיליונים מעסקים בבעלות נשית - עד 2030; וטוויטר הכריזה כי תאפשר לעובדיה לעבוד מהבית - לצמיתות (יהיה מעניין לעקוב ולראות אם זה מדבק).

בזירה המקומית, חברת בניית האתרים וויקס פרסמה דו"חות כספיים לינואר-מארס - אבל רוצה בכלל לדבר על אפריל; טאוואר, יצרנית השבבים האנלוגיים, צומחת אורגנית - ומרוויחה; חברת נייס, הפועלת בתחום שירות הלקוחות ומניעת הונאות פיננסיות, משכה את התחזיות ל-2020 בגלל המשבר, גם סייברארק.

פוקסקון תשתמש בשבבים של היילו הישראלית עבור מערכת למצלמות חכמות; והממשלה תממן הקמת איגוד תחבורה חכמה ב-3.2 מיוליון שקל בשנה

אגב, הדדליין להחזר ההלוואות לסטארט-אפים שפנו לתוכנית ה-PPP, הוארך שוב - אם זה מעניין אתכם, עקבו אחרי הדיון.

והנה עוד כמה כתבות מקוריות שאולי פספסתם: 

1. דברו 3 שניות וצפו בתוצאות המלחיצות

על בסיס הקלטת קול, אלגוריתמים של למידה עמוקה יודעים לשרטט את פניו של הדובר, להתחקות אחר המוצא האתני שלו ולאבחן אצלו מחלות. וזו רק טיפה בים המידע האינטימי שהקול מסגיר >>לכתבה המלאה

2. האוניברסיטאות יתחרו על לבה של התעשייה

מערכת מסחור הידע שמפותח באוניברסיטאות אטית, מסורבלת וסובלת מקשיים רבים. בממשלה גובשה תוכנית לתמרוץ מוסדות לפי מספר הפטנטים שמועברים להיי-טק והסטארט־אפים שהם מקימים, ולא על בסיס מכירות >>לכתבה המלאה

3. הסקר שמגלה את מחיר האשליות

סקר שנערך בצל הקורונה מגלה שהסטארט-אפים נאלצו להנמיך ציפיות בנוגע לגיוס הון: 64% הסכימו לגייס בשווי יורד ו-25% הקפיאו יציאה לגיוס. כרבע מהם פיטרו או הוציאו לחל"ת. ויש גם כמה ציפיות לא ריאליסטיות בקרב יזמים צעירים >>לכתבה המלאה

4. שליחותם של הממונים על משאבי האנוש

עבודה מרחוק היא נוהג מוכר בענף ההייטק, אולם איש לא חזה שחברות יידרשו לתפקד כך במשך תקופה ממושכת. משבר הקורונה דוחף את מנהלי משאבי האנוש לאור הזרקורים >>לכתבה המלאה

5. הדיחו את המנכ"ל, מאפסים את השווי

אורבימד, משקיעה ותיקה ב-MobileODT, התחייבה להזרים מיליונים ביולי לפי שווי של 38 מיליון דולר. המייסד טוען כי הקרן שיבשה את פעילות החברה ומנצלת זאת כדי לסגת מההסכם. הקרן יוזמת כעת השקעה לפי שווי של מיליון דולר בלבד >>לכתבה המלאה

6. שלם כדי לשחק

הסקר השנתי של משרד עוה"ד שבלת מגלה כי משקיעים בסטארט־אפים ישראליים כמעט נגמלו ב-2019 מכמה סעיפים דורסניים במסמכי ההשקעה. אולם השנה שחלפה היתה שנת שיא, עם הון זמין והקורונה עשויה לשנות הכל >>לכתבה המלאה

המלצת צפייה: אפלואוד

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker