עסקים שחזרו לשיגרה אוספים מידע על הלקוחות - מה באמת מותר להם?

הרשות להגנת הפרטיות פירסמה מסמך המלצות לבעלי העסקים ומבקשת ממשרד האוצר לתקן את התקנות לשעת חירום שמאפשרות איסוף מידע מאסיבי ■ המדינה התנתה את פתיחת הקניונים והשווקים בהפעלת אפליקציה שתעקוב אחרי לקוחות - אך טרם פורסמו הנחיות בעניין

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קניון באשדוד
קניון באשדודצילום: אילן אסייג

הרשות להגנת הפרטיות פירסמה הבוקר (שישי) מסמך המלצות בנושא ובו דרישה ממשרד האוצר לתקן הוראות חירום עבור בתי עסק כך שיעמדו גם בדיני הגנת הפרטיות ומהו היקף המידע שמותר להם לאסוף. 

המלצתה העיקרית של הרשות היא שמשרד האוצר יתקן את תקנות שעת חירום להגבלת פעילות עסקית שמורה לבעלי העסקים השונים לפקח על לקוחות ועובדים שמגיעים אליהם. סעיף 13 לתו הסגול למקומות עבודה (תקנות שעת חירום להגבלת פעילות; ר"ג) קובע שעסקים חייבים לנהל רישום ממוחשב של מידע שאוספים על אנשים כמו אם לאותו אדם יש שיעול, חום או שהוא בא במגע עם חולה מאומת, למדוד לו חום ולדווח על אנשים שלא הורשו להיכנס בעקבות תוצאות מדידת החום. לדברי הרשות, בסעיף זה ישנה פירצה שמאפשרת לבעלי עסקים לאסוף עוד מידע אישי, וביקשה לשנות אותו כך שמידע רגיש לא יועבר למדינה ובנוסף - לצמצם ככל שניתן את המידע שנאסף. 

מסמך ההמלצות מציג עמדה מאוד מתונה של הרשות להגנת הפרטיות, אולי אפילו מתונה מדי, ובעיקר מבקש להימנע מאיסוף מידע. הרשות מבהירה כי חוק הגנת הפרטיות מחייב שלא לאסוף מידע מזהה כמו שם ותעודת זהות וכי הוראות החוק מחייבות הסכמה לאיסוף מידע כמו גם מחיקה שלו אם אין בו שימוש.

איסור מעבר בקניונים במשבר הקורונה
איסור מעבר בקניונים במשבר הקורונהצילום: מגד גוזני

בנוסף, השבוע נודע כי משרד האוצר פנה לבעלי הקניונים והשווקים והודיע להם כי אם הם מעוניינים לחזור לשגרת עבודה עליהם לפתח אפליקציית מעקב משלהם ולהתקין מערכות שיפקחו על תנועת הלקוחות, ובכך לאפשר חקירה אפידמיולוגית מהירה במידה וחולה קורונה מאומת ביקר במקום. בעלי הקניונים והשווקים אמורים לפתח את האפליקציה בעצמם - כך שנוצר פתח לאיסוף מידע בעל ערך עבורם, כמו תנועת לקוחות, באילו חנויות שהו הכי הרבה זמן ובאילו חלקים של החנות. לגבי איסוף מידע כמו תנועת הלקוחות אין התייחסות במסמך ההמלצות. 

אמנם זה מסמך המלצות בלבד וההוראות בו מנוסחות באופן מעודן - אולם מדובר בהתייחסות ראשונה של הרשות למעקבים הרבים שהמדינה מפעילה מאז התפרצות הקורונה. הרשות להגנת הפרטיות נעדרה בחודשיים האחרונים מהדיונים שבהם התקבלו החלטות ממשלה לגבי מעקבים אחרי אזרחי ישראל. בנוסף, הרשות שהיא הרגולטור שאמון על אכיפת חוק הגנת הפרטיות, נעדרה מדיוני ועדת חוץ וביטחון שדנה במעקבי המשטרה לאכיפת בידוד וגם מהדיונים בוועדת המשנה לענייני מודיעין שעוסקת במעקב שמפעילה המדינה באמצעות השב"כ.  

בחודשיים האחרונים ממשלת ישראל ניצלה את התפשטות נגיף הקורונה כדי לאפשר לגופים ביטחוניים לעקוב אחרי אזרחים ישראלים באמצעות איכון המכשירים הסלולריים שלהם - בלי פיקוח של הרשות להגנת הפרטיות. הממשלה הזדרזה להפעיל שירותי ביטחון כמו משטרה ושב"כ שיעקבו אחרי אזרחים בטענה כי אלה האפשרויות הכי טובות למנוע הפצת הנגיף, אולם עד כה לא פירסמה נתונים שמגבים את ההחלטה הזו.

היעדרותה של הרשות מהדיונים אמורה להדאיג את האזרחים מאחר וישראל היא גם הדמוקרטיה היחידה שפעלה כך - על אף שבמדינות רבות הפעילו הרשויות אפליקציות מעקב מפוקחות. בעוד שהמדינה משקיעה דיונים רבים בוועדות בשימוש בגורמי ביטחון למעקב - היא מתעלמת מחלופה אזרחית שכבר הותקנה על ידי מיליון אזרחים - אפליקציית מגן של משרד הבריאות. זו באפליקציה שלא מפרה פרטיות מאחר והיא שומרת את המידע על תנועת האזרח במכשירו האישי - וניתן להסב אותה גם לשימוש בקניונים ובשווקים ללא פגיעה בזכות לפרטיות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker