התנאי הקריטי ליציאה מהסגר: תוצאות לבדיקות קורונה בתוך 24 שעות - לעומת 8 ימים כיום

לפי דו"ח צוות המומחים של המל"ל להתמודדות עם הקורונה, הקלת הסגר תוכל להגיע רק לאחר שקצב החולים החדשים יגיע לכ-10 ביום ■ הדו"ח טוען שרק על ידי זיהוי מהיר ובידוד של החולים ניתן יהיה לאפשר הקלות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בדיקה לגילוי וירוס קורונה
בדיקה לגילוי וירוס קורונהצילום: אייל טואג

בשבועות האחרונים הדיון העיקרי בנושא הבדיקות עסק בירידה במספר בדיקות המעבדה לקורונה והצורך הדחוף בהגדלתו. עם זאת, ייתכן שכעת הגיע הזמן לעסוק ביתר שאת באתגר הגדול הבא: קיצור דרמטי של פרק הזמן שבין ביצוע הבדיקה לבין קבלת התוצאות על ידי המטופל והכנסתו לבידוד. היכולת לעשות זאת תהווה מרכיב משמעותי ביותר באסטרטגיית היציאה - כלומר היכולת של ישראל לפתוח בהדרגה את הסגר.

לפי דו"ח צוות המומחים של המל"ל להתמודדות עם הקורונה, שהופק בתחילת אפריל ופורסם לראשונה בערוץ "כאן", הקלת הסגר תוכל להגיע רק לאחר שקצב החולים החדשים יגיע לכ-10 ביום. לאחר מכן יהיה צורך בניהול המשבר ובלימת התפרצות מחודשת. היכולת הזו מותנית בבניית יכולות חדשות של מערך הבדיקות והתחקור. ההמלצות הן להקמת מערך בדיקות ותחקור אפידמיולוגי שמסוגלים לבצע כ-10,000 בדיקות ביממה, והחדשות הטובות הן שמסתמן שזהו אכן יעד שיושג בטווח הזמן הקרוב.

עם זאת, המלצה נוספת היא מורכבת יותר: שהזמן שחולף מהרגע שאדם פונה לשירות רפואי ומתלונן על סימפטומים, ועד יצירת קשר עם אנשים שהיו איתו במגע והכנסתם לבידוד - יקוצר ויעמוד על 24 עד 48 שעות.

בפרק זמן זה, אמור להתבצע דיגום, בדיקה במעבדה, ואם התשובה חיובית - תשאול מסלול ותחקיר אפידמיולוגי (אם באמצעות תחקור אנושי ואם באמצעות איכון באמצעים טכנולוגיים), יצירת קשר עם אנשים שהיו איתו במגע והנחייתם להיכנס לבידוד. ביצוע הבדיקה עצמה ומתן תוצאותיה - צריכים להסתיים בתוך 12 שעות.

לצורך כך, נכתב, יש צורך בתגבור דחוף של צוותי התחקור ולהביא את יכולת התחקור למאות ביממה. לצורך כך יש לשלב גורמים בעלי מיומנות חקירתית - וליצור ממשק בין צוותי התחקור לבין השב"כ והמשטרה. נדרשת "בניית צוותי חקירה מיוחדים שיצטרכו לסגור מעגל ראשון של 40 חולים מאומתים חדשים בתוך 48-24 שעות", וכן עתודה שתאפשר להגדיל את יכולת התחקור במקרה של התפרצות.

מעבדה לבדיקות קורונה באוניברסיטת תל אביב
מעבדה לבדיקות קורונה באוניברסיטת תל אביבצילום: מוטי מילרוד

ההיגיון מאחורי ההמלצה הוא שכך אפשר לעצור את התפשטות המגיפה: להכניס במהירות לבידוד אדם שהיה במגע עם חולה מאומת, גם טרם הופעת הסימפטומים אצלו, ובכך לחסוך חלק מפוטנציאל ההדבקה שלו. "מרכיב עיקרי בשכבת ההגנה האישית הוא זמן סגירת מעגל קצר במיוחד - קיצור של הזמן החולף בין פנייה של חולה פוטנציאלי למוקד שירות רפואי בתלונה על סימפטומים, ועד לרגע (במידה והוא נמצא חיובי לקורונה) שבו מודיעים לאנשים שהיו במגע קרוב איתו - אנשי המעגל הראשון - להיכנס לבידוד".

מהירות האבחון קריטית

אך מה מצבנו כיום? רחוק מכך. לפי דו"ח מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות הבריאות שפורסם בסוף השבוע, הזמן מהופעת סימפטומים עד שמגיעות תוצאות בדיקה גדל בחודש האחרון מ-3 ימים ל-8.

כל עיכוב בין הופעת הסימפטומים לקבלת התשובה, מגדיל את הסיכון שהחולה מדביק את בני משפחתו ואנשים שהוא בא איתם במגע. אם עוברים 8 ימים שלמים בין שתי נקודות הזמן הללו - הסיכוי שלו הדביק את כל בני המשפחה הוא גבוה.

לפיכך, גם בדו"ח של גרטנר נכתבות המלצות דומות. "הדגש בחודש האחרון ניתן להגדלת הספיקה (של הבדיקות, ש.כ), והיא חשובה ותנאי מקדים. אולם המהירות היא קריטית לשלב הבא", נכתב. על פי הד"וח, אם זמן הפקת התוצאות ומסירתן לא יקוצץ דרסטית, לא ניתן יהיה לעמוד בדרישות שלב ההקלה והיציאה מהסגר. מחברי הדו"ח ממליצים על שילוב הדוק בין בדיקות ובידודים "באופן טוב בהרבה ואגרסיבי יותר ממה שנעשה כעת". בדו"ח נכתב עוד כי "רצוי להגיע לתוצאות תוך מספר שעות מרגע פניה של נבדק, מה שיעמיד את הזמן הכולל על 48-24 שעות". גם בגרטנר מצביעים על הצורך בחקירות מהירות כולל שילוב אמצעים טכנולוגיים.

ההמלצה על זירוז הליך הבדיקות

עדיין לא ברור האם וכיצד נערכת הממשלה למשימה הזו, שדורשת יכולות לוגיסטיות, תחקור וסגירת מעגל ברמות כמעט צבאיות. במשרד הבריאות אומרים כי "הנושא נמצא בעבודה מאומצת כאשר המטרה להגביר את קצב הבדיקות ולעמוד ברף שהציב ראש הממשלה".

הזמן הממושך של תהליך הבדיקה נובע בין השאר משרשרת ארוכה ומסורבלת שמעורבים בה גורמים שונים. הדיגום עצמו נעשה על ידי מד"א בבית הנבדק או בעמדות בידוק "היבדק וסע". לאחר מכן הדגימה משונעת לאחת מכ-30 מעבדות, שם מבצעים את הבדיקה עצמה. התוצאות זורמות מכל המעבדות למשרד הבריאות. הוא בתורו מעביר את התוצאות לקופות החולים והן אלה שאחראיות על המשימה להודיע למבוטחיהן על תוצאות הבדיקה. זהו לא רק תהליך ארוך - אלא כזה שמביא לטעויות ותקלות.

בנוסף, העיכובים נובעים גם מהמחסור החמור בערכות הפקת RNA המשמשות לבדיקות הקורונה. ערכות אלה מכילות חומרים כימיים, שנקראים ריגנטים. המחסור גרם להאטת העבודה במעבדות השונות בארץ, והביא לכך שדגימות שכבר נלקחו מאנשים נבדקות בעיכוב רב. גורמים בתחום מאשימים את משרד הבריאות על כך שהתמהמה בהרחבת מערך הבדיקות ובמתן מענה לחוסרים הללו.

בסוף השבוע התברר שחלה ירידה חדה במספר בדיקות המעבדה לקורונה: מכ-10,000 בדיקות מאובחנות ביום לפני כשבוע, לכ-6,000 בלבד ביום שישי. במשרד הבריאות אומרים שהירידה היא זמנית בלבד, שכן הם פועלים להכשיר מעבדות נוספות ולתת מענה למחסור בחומרים לערכות הבדיקה. בימים האחרונים הוכרזו כמה צעדים שאמורים להגדיל את מספר הבדיקות: משלוח ריגנטים מדרום קוריאה לישראל; הסכם עם חברת BGI הסינית, שבמסגרתו היא תספק למעבדות מכשור וחומרים לביצוע 10,000 בדיקות נוספות ביום לפחות; הסכם עם מכון ויצמן על השימוש במעבדה במכון לטובת בדיקות קורונה, שתתחיל לפעול באופן מיידי בהיקפים של כ-1,000 בדיקות ביום; והיום אמור להיחתם הסכם דומה עם אוניברסיטת ת"א.

גם המחלימים סובלים

בעיית העיכובים בבדיקות לא נוגעת רק לחולים חדשים. בעיה שאולי קצת פחות מטרידה את המערכת אבל גורמת סבל רב לציבור, היא בעיית השחרור מבידוד של חולים שהבריאו. כדי שחולה קורונה יקבל אישור "להשתחרר" מהבידוד עליו לעבור שתי בדיקות קורונה שליליות בהפרש של יומיים - אחרי שבועיים לפחות מיום האבחון שלו. זה אולי נשמע פשוט, אבל בפועל, במציאות של מחסור ועיכובים בבדיקות, לעיתים התהליך הזה נמשך אפילו שבוע ויותר, ובסך הכל שבועות אחרי שהחולה הקל כבר אינו סובל מסימפטומים אך עדיין מחויב בבידוד מהעולם והמשפחה.

מעבדה לבדיקות קורונה באוניברסיטת תל אביב
מעבדה לבדיקות קורונה באוניברסיטת תל אביבצילום: מוטי מילרוד

מעבר להתמשכות זמני הבדיקות, המדינה מבצעת תיעדוף ברור של הבדיקות: החשיבות העליונה ניתנת לבדיקות לחולים חדשים כדי לבודד אותם ולעצור את ההתפשטות, ואילו "בדיקות היציאה" של החולים נדחקות לעדיפות השניה, מה שגורם להתמשכות גדולה של סיום התהליך.

ל-TheMarker הגיעו עדויות של חולים הנמצאים בבידוד בביתם וממתינים ימים ארוכים לכל בדיקת יציאה, כאשר אפילו שיבוש אחד בשרשרת הבדיקות גורם להתמשכות הבידוד שלהם. לעיתים, המחיר כבד וכולל ניתוק ופגיעה בבני המשפחה שתלויים בחולה או שיצאו מהבית כדי לאפשר לו להיות בבידוד.

נעה (שם בדוי), חזרה מניו יורק לפני חודש בדיוק וכעבור יומיים אובחנה כחולת קורונה. היא התבודדה בביתה וסבלה מסימפטומים קלים ימים בודדים בלבד. בת זוגה עברה בינתיים לדירה אחרת כדי לאפשר את הבידוד. שבועיים לאחר מכן, הגיעו דוגמים ממד"א כדי לבצע לה בדיקת שחרור ראשונה, שחזרה שלילית. אלא שהבדיקה השניה הלכה לאיבוד והתוצאה שלה לא חזרה עד היום - שבוע וחצי אחרי שבוצעה.

"אני כבר כמעט חמישה שבועות בדירה שלי, בבידוד", מספרת נעה. "האופן שבו אני בת ערובה, נטולת יכולת בכלל לברר מתי משהו ישתנה מטריף את הדעת. אני חושבת שכפי שיש לי זכות לקבל טיפול, יש לי גם הזכות לדעת שהחלמתי. להיות תחת מצב תמידי שמוגדר כחולה בבידוד מהעולם זה גם לא פשוט, מנטלית ופיזית. בהתחלה כשניסיתי לברר מה קורה וחלק ענו, בניסיון להקל את זה אולי - "טוב במילא כולם בהסגר, מה זה כבר משנה?". זה משנה. הידיעה שהחלמתי משנה, ה-100 מטרים האלה משנים, אפילו במלונות קורונה הם יוצאים להליכה בחצר, יש לי רק "נוף אחד" כבר כמעט 30 יום, והטריוואלי מכולם - אני מחכה להתאחד עם המשפחה שלי".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker