השבוע בטקניישן |

המשקיעים שבורחים, החברה שבנט חפץ ביקרה והסטארט-אפים שמפחדים להודות במציאות

כתבות ותובנות מהשבוע שחלף, עבור קוראי מדור ההיי-טק של TheMarker

רותי לוי
TechNation
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צילום: Christophe Ena / AP

בשבוע האחרון מצטברות יותר ויותר עדויות להתאמות שעושים הסטארט-אפים - פיטורים, קיצוץ עלויות ושינויים במוצר - כדי לשרוד את המשבר הבריאותי. 

באופן מפתיע למדי, חרף הגורל המשותף, יזמים רבים שאנחנו פונים אליהם חוששים להודות בצעדים שננקטו להתמודדות עם המשבר. הם מנסים לשכנע אותנו שזה "לא כותרת", ומנסים לתקן כלפי מטה את מספר המפוטרים או היוצאים לחל"ת. חלקם אף מגדילים ומפרסמים את עצמם כסטארט-אפים שמגייסים עובדים - זו פרקטיקה מזיקה, הן למחפשי העבודה שמבזבזים זמן ותקוות שווא בפניה אליהם, והן להבנת ממדי התופעה. 

לא כולם כאלה. היו לנו שיחות כנות עם פרייטוס, GETT, ביזאבו ועם WOO.io. המקרה של WOO מעניין במיוחד בהקשר זה מכיוון שמדובר בסטארט-אפ בתחום הגיוס של כוח אדם טכנולוגי. בסטארט-אפ הוציאו את רוב העובדים לחל"ת, בשל הקפאה בשוק הגיוסים, והשאירו כוח אדם מצומצם שיתמוך בלקוחות שאכן מגייסים. 

בשגרה, המערכת של החברה מחברת בין מחפשי עבודה למעסיקים על ידי תיאום ציפיות. העובדים מגדירים מה תיחשב עבורם הצעה אטרקטיבית, למשל - רילוקישן, קידום מקצועי, ציפיות שכר או עבודה בסטארט-אפ או בחברת ענק.

לירן קוצר, המייסד והמנכ"ל של WOO אומר שציפיות השכר הממוצע של המועמדים בישראל ירדו בכ-6% מאז פרוץ המשבר. הוא טוען גם כי יש עליה ברורה בביקוש לחברות מבוססות על פני סטארט-אפים - קפיצה של כ-20%, שעיקרה ממועמדים שמועסקים כיום בסטארט-אפים קטנים. סעיף הרילוקיישן הפך בעת הזאת לחסר רלוונטיות. 

לירן קוצר, מנכ"ל ומייסד WOO
לירן קוצר, מנכ"ל ומייסד WOOצילום: אלעד ברנגה

כ-55% מהחברות שמשתמשות במערכת של WOO עבור גיוס מועמדים בישראל (ממדגם של מעל 300 חברות) הקפיאו גיוסים. כרבע מהחברות ממשיכות לעבוד עם המערכת, אך הן משויכות לקבוצה שצריך לצרף אליה הרבה כוכביות. לעתים, כך מספר קוצר, מתגלה שיש "נתק" בין הפעילות של צוות הגיוס - שלא קיבל הנחיות הקפאה מההנהלה ועדיין ממשיך לעבוד, אולם המנהלים המגייסים בכלל עסוקים באיך לנהל את החברה במתכונת החדשה של עבודה מהבית, כך שהשלמת תהליך הגיוס מתעכבת ואף מוטלת בספק. 

בפעמים אחרות, אומר קוצר, החברות עדיין לא הגיעו להחלטה ולא רוצות ליצור "רעש". "אנחנו עושים מאמצים כדי להבין מי הן החברות שבאמת מגייסות ומי הן אלו שמנסות לשדר עסקים כרגיל אך לא ערוכות לגייס, חשוב לנו שמועמדים לא ישקיעו זמן בתהליכים שאין להם סיכוי".

יש גם קבוצה של חברות שממשיכות לגייס ואף מאיצות, הן מגיעות מתחום הגיימינג, הבריאות והתקשורת.

את הכתבה הזאת אתם יכולים לקבל ישירות למייל בהרשמה לניוזלטר השבועי שלנו (לרשימת הניוזלטרים הקודמים >> לחצו כאן)

הכוח חוזר למשקיעים

משקיעים מנוסים נוהגים לומר שמזכרי הבנות (Term sheets) מסתיימים בעסקות. המסמכים האלה אמנם מאפשרים לדון בתנאי ההשקעה בצורה שאינה מחייבת מבחינה משפטית, אולם לא נהוג לסגת מהם אלא במקרים של חשיפת מידע חמור בבדיקת הנאותות - כלומר, משבר אמון. במזכרים האלה כן נהוג להכניס מרכיב מחייב של בלעדיות (No-shop) - דבר שמונע מהחברה לנהל דיונים מקבילים עם משקיעים אחרים, לרוב למשך 30 יום.

מאז תחילת המשבר, משקיעים הכריזו בפומבי על המנהג לכבד מזכרי הבנות, וחלקם אף הסבירו כי התנהלות אחרת או ניסיון לשנות את תנאי העסקה הם בגדר התנהגות רעה. אולם בשיחות עם עורכי דין פעילים בענף מתגלה מצב אחר. נמרוד ורומן, שותף במשרד יגאל ארנון, סיפר לי שרק בשלושת השבועות האחרונים מספר לא מבוטל של עסקאות בשלבי סיום - לרבות כאלה בהן נחתמו מזכרי הבנות ונוסחו מסמכים סופיים לחתימה - נפלו.

נמרוד ורומן
עו"ד נמרוד ורומן, שותף ביגאל ארנוןצילום: ללא קרדיט

המשקיעים לא תמיד ביטלו אותן, אך כן ביקשו לדחות את סגירתן עד שממדי המשבר יתבררו - דבר שמשמעותו הפרקטית היא לא פעם גזר דין מוות לסטארט-אפ. "בחלק מהמקרים עוברים מעסקה שנופלת ישר למצב של סגירה. ברוב החברות ישנם קיצוצי שכר והוצאה לחל״תים", הוא אומר. עורך דין אחר ששוחחתי איתו, ממשרד פעיל, סיפר כי משקיעים אף ביקשו לשנות את התנאים ולהוריד שווי.

המצב הזה פוגע גם בעורכי הדין כמובן. במהלך העסקים הרגיל, עורכי דין במשרדים גדולים בתחום, עובדים על 9-10 שעות חיוב ביום על כמה עשרות תיקי לקוחות, כאשר מרבית השעות שעליהן אפשר להוציא חשבון מוקדשות לעסקאות מימון ועבודה שוטפת. ורומן טוען כי מונחות לפניו 3-7 עסקאות בכל נקודת זמן. ושאר הזמן מוקדש לפיתוח עסקי כמו אירועים, כנסים והרצאות, ולעבודה עם עורכי הדין והמתמחים במשרד.

מרבית ההכנסות מגיעות לאחר סגירת עסקאות גיוס שכן כך נהוג ביחסים בין עורכי דין לבין סטארט-אפים. המצב מייצר לעורכי הדין קשיים תזרימיים. "בהיי-טק בתקופת הקורונה, חצי מהעבודה נעשית מתוך ידיעה שאתה מתעסק עם תאגיד שנמצא במצב אנוש, ולכן רוב הסיכויים שלא יהיה מאיפה להשתכר עליה. ספציפית חברות שאיבדו סיבוב ממש בסופו עלולות להימצא בחובות מאד גדולים כי הן ציפו לסגור את הסיבוב ואז לשלם למגוון ספקים", הוא אומר.

בשנים האחרונות, הכסף הרב שזרם לתעשיית ההזנק הוביל להיפוך יחסי הכוחות בין יזמים למשקיעים - הקרנות מתחרות על ליבם של היזמים הטובים ביותר, ולא ההפך. אלא שנראה שהקורונה תחזיר אותנו לסדר הישן. 

תיראו מופתעים

ללא מכרז, ללא סקר שוק וללא אישורים מהיועמ"ש - החליט שר הביטחון, נפתלי בנט, להורות על פיתוח מערכת לניתוח מידע המתקבל ממשרד הבריאות והשב"כ.

במשך שבועיים הגיעו נציגי מפא"ת - גוף המטה המשותף לצה"ל ומשרד הביטחון - למשרדי חברה פרטית בהרצליה, ועמלו על כלי שאמור להעניק לכל אזרח בישראל "ציון הידבקות" בזמן אמת. בנט הכריז על הפיתוח בגאווה רק שכח להזכיר מי היא אותה חברה פרטית.

בישראל יש עשרות חברות העוסקות בניתוח מידע בקנה מידה רחב, אלא שרפאלה גויכמן חשפה עובדה מדהימה: אותה חברה פרטית שבנט סידר לה גישה חופשית למידע הרגיש שלנו היא לא אחרת מאשר חברת הסייבר המפוקפקת NSO.

בשנים האחרונות חשפו חוקרי אבטחת סייבר כי מוצרי NSO שימשו לתקיפת מגוון רחב של יעדים, בהם מתנגדי משטר במדינות בעלות שלטון רודני, פעילי זכויות אדם ועיתונאים - לא פושעים - בכ-20 מדינות במזרח התיכון, אפריקה, אסיה, אירופה וצפון אמריקה.

כשאלה הם פני הדברים, זה כלל לא מפתיע לגלות את הקשר ההדוק - אישי ועסקי - בין בכירי NSO לבין בנט ושותפתו למפלגת ימינה, אילת שקד. שקד ונשיאת NSO, שירי דולב, הן חברות מימי הלימודים בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב; וגם חבריו של בנט לסטארט-אפ שייסד, סאיוטה, מועסקים כיום ב-NSO ובסטארט-אפים אחרים של מייסדיה.

בנט ושקד במטה ימינה
בנט ושקד במטה ימינהצילום: דודו בכר

עוד מהשבוע

סופטבנק חזרה בה מהסכם לרכישת מניות WeWork; גוגל, ככל הנראה החברה עם המידע המקיף ביותר אודות התנועה שלנו, פרסמה מדד ריחוק חברתי לפי מדינה; אפל משנה את מדיניות העמלות שלה לאפל יקציות וידיאו; מנכ"ל זום חושף כי החברה לא היתה ערוכה לממדי הביקוש שיצרה המגיפה, ועונה למבקרי בעיות האבטחה; ומדטרוניק פותחת את הפטנט שלה למכונות הנשמה (ויש מי שמפקפק בכוונות).

בישראל, החשכ"ל אישר את תקציב רשות החדשנות - בשנה רגילה, הרשות מזרימה למשק כמעט 2 מיליארד שקל, אולם החל מינואר השנה הרשות לא מאשרת מענקים חדשים. הקפאת המענקים של הרשות לא קשורה למשבר הבריאותי, אלא למערכות הבחירות שתקעו את תקציב מדינה.

ברשות הצטברו יותר מ-1,000 בקשות למענקים שלא נדונו בוועדות. כעת, עם הקורונה ברקע וההאטה בהשקעות הפרטיות, הרשות תאלץ לשנות את מערך השיקולים של הוועדות - למשל, לתת עדיפות לסטארט-אפים על פני מאגדים של חברות תעשיה וגופי מחקר. מעניין בהקשר זה להזכיר את מחקר אגף הכלכלנית הראשית מדצמבר, שעסק בהתאמת התקציב של הרשות לעתות משבר. 

סטארט-אפ התחבורה ויה גייס 400 מיליון דולר והוא צפוי לחתום, יחד עם מוביט, על הסכם בסך 4 מיליון שקל לתכנון מערך הסעות עבור עובדים חיוניים מול משרד התחבורה. זאת, כחלק מהיערכות לתרחיש שבו תושבת התחבורה הציבורית בשל נגיף הקורונה.

והנה עוד כמה כתבות מקוריות שאולי פספסתם השבוע: 

1. בטיפול

מיליארדי אנשים סגורים בבית, מתמודדים עם לחץ וחרדה וחשש ממצבם הבריאותי, המשפחתי ומעתידם הכלכלי. מדובר בטראומה בקנה מידה עצום ובינלאומי. כ-100 סטארט-אפים בתחום בריאות הנפש יכולים לסייע >> לכתבה המלאה

2. שעתם היפה של המייקרים

הקורונה והמחסור בציוד רפואי הביאו לפרץ יצירתיות ושיתופי פעולה שתוצאותיהם ניכרות בבתי החולים וברחובות. המייקרים נקראו לדגל, וזו הסיבה שאנשים מסתובבים ברחוב עם שקף גדול על הפנים >> לכתבה המלאה

3. רק לא לפוצץ את הריאות

מכונות הנשמה המאולתרות אמנם מצטלמות יפה בטלוויזיה, אולם אנשי מקצוע מזהירים שהן לא מסוגלות להוות תחליף לחוסרים בטיפול הנמרץ. "אולי רק במצב של אפוקליפסה,  כשהאלטרנטיבה היא להנשים עם זה או לא להנשים בכלל" >> לכתבה המלאה

4. האנשים שנהפכו למומחי קורונה - בלי ללמוד רפואה

סופרת מדע בדיוני, ביולוגית, דוקטור לכימיה ומרצה בטכניון מתחילים לכתוב על קורונה וסוחפים אחריהם אלפים - זאת לא התחלה של בדיחה, אלא אחת מתופעות הרשת הכי מעניינות שנוצרו בצל המגפה העולמית >> לכתבה המלאה

5. לפני שכולנו עבדנו מהבית

מספרים שיש משרה בענף ההיי־טק עם שכר נאה, שלא מחייבת ידע בתכנות — ומתאימה לאלה שרוצים לעבוד מביתם. התפקיד, שמכונה SDR, מסייע לאנשי המכירות בסינון ההזדמנויות שזורמות אליהם דרך ערוצי השיווק בדיגיטל >> לכתבה המלאה

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker