עבדו בהיי-טק שנים כדי לממש את האופציות - עד שהקורונה שינה הכל

שווי חברות הטכנולוגיה נחתך, תקופת ההבשלה של האופציות של המפוטרים נקטעת, והם נשארים עם פרק זמן קצר לממש אותן בימים שאין להם ביטחון כלכלי. עורכי הדין מסבירים מה יכולות לעשות החברות ומהן משמעויות המס לעובד לפי עמדת רשות המסים הקיימת. האם רשות המסים תתגמש?

רותי לוי
רותי לוי
הבשלה הפוכה
צילום: איור: עדי עמנואל

משבר הקורונה אילץ, ועשוי עוד לאלץ, חברות טכנולוגיה לפטר עובדים רבים, ובמקביל שווין של חברות הטכנולוגיה נחתך. תקופת ההבשלה של האופציות של המפוטרים נקטעת, והם נשארים עם פרק זמן קצר לממש אותן בימים שאין להם ביטחון כלכלי.

עו"ד שלמה לנדרס, שמוביל את תחום הייטק במשרד גורניצקי, ועו"ד שי פחימה, שותף במחלקת המיסים במשרד גרוס (GKH), עמם שוחחנו, טוענים שבנסיבות האלו חברות יכולות לנקוט במספר מהלכים כדי לתגמל את העובדים הנאמנים שנקלעו לסיטואציה. 

החברות יכולות להאיץ את ההבשלה של אופציות שטרם הבשילו, כך שהעובד המפוטר יוכל בכל זאת לממשן; להאריך תקופת המימוש לאחר סיום ההעסקה למעבר ל-90 יום – כדי לאפשר למצב הכלכלי של העובד להשתפר; וכן להקטין מחיר מימוש האופציה. אלא שלכל המהלכים הללו עלולות להיות משמעויות מס שליליות לעובד.

בנוסף, מזכירים השניים את שאלת החל"ת - האם האופציות ימשיכו להבשיל בתקופת החל"ת מאחר ולא הסתיימו יחסי העבודה? המצב השכיח בהסכמי הקצאת אופציות הוא שבמקרה של חל"ת הבשלת האופציות תיעצר, ותתחדש רק בחזרה לעבודה.

הוצאה כלכלית בסיכון גבוה

אופציה היא למעשה זכות שמוענקת לעובד לרכוש את מניית החברה במחיר מימוש שנקבע מראש (שנגזר משווי החברה ביום שבו האופציה הוענקה). אופציות נוהגות להגיע עם "תוכנית הבשלה" בת 3-4 שנים, במהלכן העובד/ת צריכים כמובן להמשיך לעבוד בחברה, ובכל פעם חלק יחסי מהאופציות מבשיל ונזקף לזכות העובד.

עובדים יממשו את האופציה במקרה שמחיר המניה יהיה גבוה ממחיר המימוש, וכך יוכלו להרוויח את ההפרש. בחברות פרטיות, המימוש מתבצע בדרך כלל כשהחברה מונפקת או נמכרת (ולעתים גם בגיוס הון גדול שמאפשר למכור מניות למשקיעים).

למי שמפוטר או מתפטר מהחברה, יש בדרך כלל 90 יום לממש את האופציות שהבשילו לו, ולהפוך לבעל מניות בחברה, אחרת הוא יאבד אותן. אלא שרכישת האופציות היא הוצאה כלכלית גדולה ובסיכון גבוה: עלות המימוש של האופציות יכולה להגיע לעשרות ולפעמים אף למאות אלפי דולר.

באקוויטי־בי, סטארט-אפ שפיתח פלטפורמה המחברת בין בעלי הון (משקיעים כשירים, המחזיקים 8 מיליון שקל נזילים בבנק, לפי חוק ניירות ערך) לבין עובדים שעוזבים חברות נחשקות: מציינים כי עלות המימוש הממוצעת בישראל היא 67 אלף דולר, והחציונית — 27 אלף דולר. הסיכון נובע כמובן מהעובדה שהרוב המכריע של הסטארט-אפים נכשלים. 

עובדי חברת סאמאנג' הישראלית חוגגים אקזיט של 350 מיליון דולר
עובדי היי-טק חוגגים אקזיט (המצולמים אינם קשורים לכתבה)צילום: samanage

תחזירו את האופצית לנאמן

לנדרס ופחימה מסבירים כי מהלכים לטובת העובדים המפוטרים כגון האצת ההבשלה והפחתת מחיר המימוש - ייחשבו להקצאה חדשה, ולעמדת רשות המסים הקיימת, לפחות טרום עידן קורונה - ישללו מעובדים מפוטרים את הזכות להטבות המס שהיו זכאים להן מכוח סעיף 102 לפקודת מס הכנסה במעמד המכירה של האופציות - מס מופחת בשיעור של 25% (זאת להבדיל ממס הכנסה רגיל, כמו על כל תוספת שכר, בשיעור של עד 47%, ולעתים גם מס יסף של 3%).

שלמה לנדרס
עו"ד שלמה לנדרס, מוביל תחום ההיי-טק בגורניצקיצילום: יונתן בלום

בנוסף, גם אם ההטבה תישמר, כדי להיות זכאים לה צריך למנות מחדש את השנתיים שבמהלכן האופציות צריכות להיות בידי נאמן - תקופה שעברה בזמן שהאופציות הבשילו, וכעת במקרה של אקזיט - התמורה שתתקבל בגין המניות תחזור לשבת אצל הנאמן עד להשלמה של שנתיים.

במקרה של הארכת תקופת המימוש לעובד בהליכי פרישה - היא נחשבת הפרה של תנאי הזכאות להטבות המס.

לגבי תקופת החל"ת, הנטייה של עורכי הדין היא שהדבר נמצא במישור החוזי שבין החברות לבין העובדים שלהן, ואם הן מוכנות להתגמש בעניין - לא צריכה להיות לזה משמעות שלילית מבחינת דיני המס.

האופציות של עובדי החברות הציבוריות הרחק מחוץ לכסף

סוגיית האופציות בימי הקורונה עולה גם בהקשר של עובדים קיימים בחברות ציבוריות. עם הצניחה במחירי המניות, מחיר המימוש של האופציה הוא לעתים גבוה משווי המנייה ("מחוץ לכסף"). פחימה טוען שבאירועים משבריים כאלה חברות עשויות לפעול להפחתת מחיר המימוש - זה מאפשר להן לשמר לעובדים את ההטבה הכלכלית הגלומה באופציות, מבלי לאלץ את אותן (כאשר הן נמצאות במשבר תזרימי) להכניס את היד לכיס.

מכיוון שהפחתת מחיר המימוש תחשב לאופציה שהוקצתה מחדש - גם כאן, כדי להיות זכאים להטבת המס צריך למנות מחדש את השנתיים שבמהלכן האופציות צריכות להיות בידי נאמן – מדובר בתקופה שאולי כבר חלפה ביחס לאופציות שהוקצו לעובדת, וכעת היא לא תוכל להנזיל את האופציות האלה, אלא אם תסכים לשלם מס ניכר (אם כי עדיין, לפחות להיות "בתוך הכסף", כך שתוכל ליהנות מתגמול כלשהו).

עו"ד שי פחימה, שותף במחלקת מסים ב-GKH
עו"ד שי פחימה, שותף במחלקת מסים ב-GKHצילום: אוסנת רום

עניין נוסף נובע מנוסחת המיסוי השונה במקרה של אופציות המירות למניות הרשומות למסחר. הנוסחה קובעת כי ההפרש שבין ממוצע שווי המניה ב-30 ימי המסחר שקדמו להקצאת האופציה לבין מחיר המימוש - מחשיבים כהכנסת עבודה (מס הכנסה מלא); ואת יתרת התמורה, כלומר, הפער בין המחיר הממוצע למחיר המניה במכירה - ממסים במס מופחת של 25%.

נדגים לשם הפשטות: עובד קיבל אופציה במחיר מימוש של 10 דולר, מחיר המניה הממוצע ב-30 יום שקדמו להקצאת האופציות שלו הוא 15 דולר, ומחיר המניה ביום שהחליט למכור אותה הוא 20 דולר. על חמש הדולרים הראשונים הוא ישלם מס הכנסה מלא, ועל חמש הנותרים - מס מופחת.

כעת, עם ההקצאה המחודשת - אותו הפרש מדובר, הממוסה כהכנסת עבודה, יחושב לפי הממוצע של שווי המניה ב-30 הימים שקדמו לפנייה לרשות המיסים לצורך החלת ההפחתה (או החלת ההפחתה עצמה, המאוחר מביניהם).

פחימה טוען שאם זו התוכנית של החברות - ייתכן שלטובת העובדים כדאי יהיה להמתין להתייצבות המחיר למניה במטרה להקטין את הרכיב הכפוף לשיעורי המס הגבוהים.

אם נשוב לדוגמה: כשמחיר המימוש של האופציה הופחת ל- 5 דולר, ומחיר המניה הממוצע ב-30 יום שקדמו להקצאת האופציות - שהם ימי הקורונה הגרועים עם ירידות תלולות - הוא 10 דולר, הרי שהמס הגבוה יהיה על הפער הידוע מראש שהוא 5 דולר.

לעומת זאת אם החברות ימתינו להתייצבות מחיר המניה - המחיר הממוצע יהיה נמוך יותר (הנקודה הגבוהה מתרחקת) וכך הרכיב הכפוף למס גבוה יותר - יקטן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker