דו"ח המבקר חושף: חברות הטכנולוגיה בישראל אחראיות לעשירית מהמסים הישירים

חברות הטכנולוגיה הגדילו ב-2018 את חלקן היחסי בתשלום מסים ישירים ■ החישוב מתייחס רק לחברות מחקר ופיתוח, ללא חברות ייצור

רותי לוי
רותי לוי
סטארט אפ
אופן ספייס. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: Bloomberg

הפרק על הבטחת היתרון הטכנולוגי של ישראל בדו"ח מבקר המדינה, שפורסם היום (ב'), הוא מעין תקציר של הסוגיות המרכזיות שמלוות את הענף זה שנים. הוא אינו מעמיק ואינו מרבה ביקורת על הגופים הממשלתיים בתחום.

ואולם דווקא במסגרת ניסיונו להדגיש את חשיבותו הרבה של ההיי-טק לכלכלה הישראלית, נחשף מידע שעד עתה לא היה נגיש לציבור - הכנסות המדינה ממסים ישירים הנגבים מענף זה. מס ישיר הוא מס שאדם משלם על הכנסתו וחברה משלמת על רווחיה, להבדיל ממסים עקיפים כמו מע"מ, מכס ומסי קנייה. מסים ישירים מהווים כמחצית מסך המסים הנגבים בישראל.

המדינה מקבלת מיליארדים

ב-2018, ההיי-טק תרם כ-17.2 מיליארד שקל להכנסות – כ-11% מהכנסות המדינה ממסים ישירים. חלקו של ההיי-טק מגביית המסים הישירים צמח ב-2019 בשתי נקודות אחוז מחלקו בשנים 2017-2015. הנתונים כוללים מסים שמשלמות החברות, וכן ניכויים משכר העובדים - שמהווים 60% מסך הגבייה. הנתונים אינם כוללים מסים המתקבלים מאקזיטים (רווחי הון של יזמים), למעט מרכיב האופציות של העובדים. ההיי-טק מפרנס גם מעגל השני של עסקים ועובדים - שכירת מבנים, רכבים, נותני שירותים, מזון, טיסות, בידור ועוד.

שיעור מהמסים הישירים

המבקר מציג רק את המסים המשויכים לחברות תוכנה ושירותים בתחום ההיי-טק, ללא חברות תעשייה – שהן חברות העוסקות בייצור (כמו ייצור תרופות או שבבים). רוב חברות החומרה אינן מחזיקות פעילות ייצור בישראל או מפרידות ורושמות את פעילות המו"פ בנפרד ממנה מבחינה משפטית, כך שפעילות המחקר והפיתוח שלהן מסווגת כ"תוכנה ושירותים" ונכללת בחישוב זה. כך עושות אינטל ומלאנוקס, למשל. בתעשיית התרופות, לעומת זאת, רוב המו"פ עדיין מתרחש בחברות הגדולות, שמסווגות לפי ענף האם.

ענף התוכנה והשירותים מעסיק כשני שלישים מהעובדים בהיי-טק (שהם 6% מסך המועסקים במשק), ואילו השליש הנוסף משוייך לענפי התעשייה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker