השבוע בטקניישן

הדולר, האקזיט והאפליקציה שחזרה מן המתים: המלצות קריאה להיי-טקיסטים

וגם: האם הסטארט-אפים נחפזים לפיטורים? כתבות ותובנות מהשבוע שחלף בתמצית שבועית עבור קוראי ההיי-טק של TheMarker

רותי לוי
TechNation
אפליקציה האוס פרטי
האוספארטיצילום: Houseparty / Alexander Herzick

הקורונה נחתה בישראל בדיוק לפני חודש, והשבוע כבר הצליחה לשנות את החיים של כולנו. במערכת העיתון אנחנו חווים את הקצב המסחרר של האירועים בכל החזיתות. החדשות הופכות לא רלוונטיות בתוך שעות ספורות - ויש כל כך הרבה מהן! 

תיבת המייל שלי חצתה השבוע את ה-500 מיילים (אחרי פילטור). אנשים כותבים לנו יותר, וגם קוראים הרבה יותר. זה לא מפתיע, תעשיית ההיי-טק המגוונת היא הכל מהכל. היא לב הגלובליזציה - מושפעת מסגירת השמיים, ומהתקדמות המגיפה ברחבי העולם; היא התעשייה היצרנית שתלויה בכוח האדם שאינו יכול להגיע כעת לעבודה; והיא גם האנשים שכעת מלמדים אותנו איך עובדים מהבית.

התקופה הזאת ממחישה את הצורך ביזמות, את יכולת האלתור, וגם סולידריות חברתית. יש הרבה מאלה. הנה מקבץ שאספנו השבוע: מלאנוקס מסייעת לבתי החולים עם מכונות הנשמה, הייטקיסטים תורמים את תקציבי התן ביס שלהם, יזמים בתחום הזיהוי קולי עובדים על מערכת לזיהוי חולים מרחוק. מתברר כי חברות טכנולוגיה רבות היו בין המממנים של מבצע החילוץ של אל על את הישראלים בפרו. ותראו מה עשו שני היי-טקיסטים עם מדפסת תלת ממד בצפון איטליה.

מי שרוצה להתעדכן בשוטף, ולא חבר בקבוצת הקוראים שלנו בפייסבוק, יכול להיכנס ל"אנטי וירוס" הלייב בלוג שלנו שמוקדש לכל מה שקשור בהיי-טק וקורונה או קורונה והיי-טק - כולל הזדמנויות שונות שיכולות לעניין סטארט-אפים. 

את הכתבה הזאת אגב, אתם יכולים לקבל ישירות למייל בהרשמה לניוזלטר השבועי שלנו (לרשימת ניוזלטרים הקודמים >> לחצו כאן)

האם הסטארט-אפים נחפזים לפיטורים?

השבוע משבר הקורונה כבר התחיל לפגוע בעובדי הסטארט-אפים. לכל הפחות, באלה שנמצאים בקו האש הראשון של הווירוס: פרייטוס, הפועל בתחום השינוע הבינלאומי, פיטר כ-20% מעובדיו, ומחצית מעובדיו הישראליים. גסטי, הפועל בתחום התיירות, הוציא עובדים לחל"ת, צמצם אחוזי משרה, וקיצץ את שכר ההנהלה.

לא כל פיטורים מגיעים לתקשורת, והם ככל הנראה לא לבד - סקר בקרב 100 מנהלי כוח אדם של סטארט-אפים ישראלים מצא כי 5% מהם כבר פיטרו עובדים, וכ-33% מתכננים לעשות זאת. רשת ההגנה שיכולים לספק המשקיעים עוד לא ברורה –  שווי החברה לפני המשבר עשוי להיות לא רלוונטי לתחזיות הצמיחה המעודכנות של הסטארט-אפ, ולכן כל כסף שיכנס לחברה עשוי להיות יקר יותר (כלומר, תמורת וויתור על יותר אחוזים מהחברה). 

אבל בימים כתיקונם, הסטארט-אפים משווקים את עצמם בעזרת הטבות, שכר מפליג ומשרדים נוצצים. ונשאלת השאלה האם הפיטורים בשלב זה הם לא נחפזים מידי. נקלעתי לשיחה הזאת השבוע עם עינת גז, המנכ"לית ומייסדת של פאפאיה גלובל, שפיתח פלטפורמה לניהול שכר עבור חברות בינלאומיות.

"סטארט-אפ במהות שלו מונע צמיחה.בכל המדדים המקובלים של קרנות הון סיכון, אם חברה מראה שעלות המכירה שלה, כלומר, הכסף שהיא מוציאה כדי להכניס לקוח, שקולה להכנסה שתתקבל ממנו בתוך 3-6  חודשים (LTV/CAC Ratio) - הציפייה תהיה שכל מנועי השיווק והמכירות יעבדו חזק יותר וישיקעו יותר כדי להגדיל את קצב רכישת הלקוחות", היא אומרת. 

אבל קורונה, לדבריה, "זה כמו לנסוע ב-200 קמ"ש ולהיכנס חזיתית בקיר. כל חגורות הבטיחות, אמצעי העזר להגנה ולחיזוי אסונות מנוטרלים - כי אי אפשר היה לצפות אותם ולהיערך אליהם". 

עינת אומרת: "גייסנו עובדים תחת הבטחות וצריך להראות להם שיודעים לדאוג להם בתקופות הקשות. הדרך הטובה ביותר כרגע היא לנהל תרחישים – איך זה נראה כשמורידים לכולם 10-15% בשכר? איך זה נראה אם מבקשים מכולם לרדת ל-75% משרה? איך זה נראה אם מבקשים מעובדים לצאת לחל"ת בסבבים לתקופה של חודש או חודשיים? החלטתם לצמצם? תעשו את זה בבת אחת עם תוכנית מתוקשרת היטב, אל תתנו לעובדים שלכם להתעורר יום יום בחשש שיהיו עוד קיצוצים". 

עינת גז, מנכ"לית ומייסדת משותפת של פאפאיה גלובל
עינת גז, מנכ"לית ומייסדת משותפת של פאפאיה גלובל

כמה ענקיות טכנולוגיה בינלאומיות, מנגד, טרחו השבוע לשגר לעובדים בישראל מסרים מרגיעים: שהן עדיין מגייסות, שהן שומרות על השכר של העובדים השעתיים; אינטל אפילו אמרה שהיא תממן ביביסיטר לעובדים מהבית, ומיקרוסופט הכריזה שלא תפגע בימי החופשה או מחלה של מי מעובדיה שיעדר מהעבודה כדי לטפל בילדיו או בהוריו. 

התחלתי לשמוע גם על פרקטיקות גיוס חדשות - חברות זרות מסוימות שפונות לעובדים ישראלים בסטארט-אפים, ורומזות שאולי יוטב להם לעשות את השינוי על רקע המצב הנוכחי. האם נראה בהמשך הדרך מעבר של עובדים מסטארט-אפים לחברות הגדולות בחיפוש אחר יציבות? ימים יגידו.

מתברר שאפשר גם אקזיט מרחוק

ביום שני רכשה קרן ההשקעות האמריקאית הלמן פרידמן את חברת הסייבר הישראלית צ'קמרקס, בעסקת מזומן תמורת 1.15 מיליארד דולר. קרן אינסייט, בעלת השליטה בצ'קמרקס (70%), ואחת מהקרנות הפעילות ביותר כעת בהיי-טק הישראלי, רכשה אותה ב-2015 לפי שווי של קצת פחות מ-100 מיליון דולר - וכעת רואה החזר פנומנלי על השקעתה. 

צ'קמרקס הוקמה ב–2006 על ידי מתי סימן, ומנוהלת על ידי עמנואל בן זקן. היא פיתחה פתרון לאיתור פרצות אבטחה בקוד תכנות כבר בשלב כתיבתו. 

צ'קמרקס ניהלה הליך מכרז מהיר שבו כמה קרנות השקעה ענקיות הגישו הצעות לרכישתה, והעסקה נחתמה בתוך שלושה ימים. המציאות החדשה שנכפתה על העולם יצרה מצב שהפגישות הקשורות לעסקה, החתימה על המסמכים ואפילו הרמת הכוסית - נעשו מרחוק.

זו עסקה ייחודית שמראה שכשיש מפגש בין גופים נזילים כמו קרנות השקעה לבין חברות פורצות דרך — גם משבר בריאותי שמרסק את השווקים לא מצליח לעצור את השוק. 

עובדי צ'קמרקס בנופש חברה באילת
עובדי צ'קמרקס. החברה צרפה הבהרה: מדובר בתמונה היסטורית, הצילום לא כלל הפרה של הנחיות משרד הבריאותצילום: ארן דולב

כשהדולר מתחזק הייאוש נעשה יותר נוח?

ביום שלישי על רקע הפאניקה בשווקים, נרשם זינוק בשער הדולר שהגיע לשיא של 3.89 שקלים. המרוויחים הם יצואנים, בעלי חברות אשר התקבולים שלהם במטבע חוץ בעוד ההוצאות שלהם בשקלים. הסטארט-אפים הם כאלה. הם חיכו למצב כזה תקופה ארוכה (טוב, לא בדיוק למצב כזה) ועטו לנצל אותו. 

סטארט-אפים, כידוע, ניזונים מדולרים. את ההשקעה מהקרנות הם מקבלים בדולרים, וגם ההכנסות מלקוחות הן לרוב בדולרים (או מט"ח אחר). אבל את המשכורות לעובדים בישראל, שהן על פי רוב עיקר המעמסה על ההוצאות - הם משלמים בשקלים (יחד עם הוצאות נוספות כמו שכר דירה). במצב הזה החברות ממירות פעם בכמה חודשים חלק מהדולרים שברשותן לשקלים לצורך תשלום משכורות.

כאשר החברות עושות תקציב שנתי, הן מניחות הנחות לגבי שער הדולר העתידי, ולפי זה קובעות את גודל ההוצאות. אם שער הדולר מזנק - "נוצר כסף", וצריך להמיר פחות דולרים כדי לשלם את אותן משכורות.

רונן ניר מוויולה, אחת מקבוצות ההשקעה הגדולות בישראל, אומר שהשער הממוצע שלפיו חברות הפורטפוליו של הקרן קבעו את התקציב שלהן הוא 3.43 שקלים: "לחברה שרוב ההוצאות שלה בישראל זה מימון של חודש וחצי", הוא אמר לי. הוא טוען שאם המשבר יהיה קצר טווח אז הבעיה היא בעיקר תזרימית (הכנסות מלקוחות) ושער דולר גבוה מסייע לדחות החלטות קיצוניות כמו פיטורים.

הדולר כבר הספיק לרדת בהמשך השבוע, והגיע אתמול ל-3.60 שקלים אך עדיין גבוה מהתוכניות השנתיות. רוב הסטארט-אפים להבנתי משיחות עם כמה משקיעים - כבר ניצלו את הסיטואציה והמירו מספיק כסף לתשעה חודשים עד שנה. 

יש גם אפליקציות ויראליות

זוכרים את האוספארטי? למי שלא מכיר מדובר באפליקציה לשיחות וידאו קבוצתיות בחדרי צ'ט פרטיים וציבוריים. החברה התקשתה למצוא מודל עסקי, ועלויות רכישת המשתמשים החדשים הכבידו עליה והביאו אותה לקראת סגירה, עד שנמכרה בכ-40 מיליון דולר לחברת המשחקים אפיק גיימס (מפתחת פורטנייט), לעומת 70 שהושקעו בה לאורך השנים.

בשנה האחרונה היא עמדה במוקד הדיון על מהו כישלון, ואיך צריך למסגר אקזיטים בתקשורת - האם צריך להתחשב בשיקול פיננסי צר, או האם יש משמעות לדרך של היזמים? האם העובדה שהעובדים שמרו על המשרה שלהם בתנאים טובים של רוכשת נחשקת משנה משהו?

האוספארטי נכנסה לעין הסערה, אגב, לא בגלל שהיא היתה מיוחדת, אלא בגלל שהסיפור שלה היה חשוף תקשורתית, כולל שינוי במיקוד העסקי לפחות ארבע פעמים, מאבק מול ענקיות אינטרנט והרבה הנשמות מהמשקיעים. קל להשתמש בה כדוגמה, בקיצור. 

הופתעתי כשנתקלתי בהאוספארטי בשבוע שעבר בפוסט בפייסבוק של קרובת משפחה. הספדנו את האוספארטי כבר ביוני האחרון ולא זכרתי שהיא נותרה בחנות האפליקציות, (להבנתי כמחויבות עבור המשתמשים שעוד נותרו לה, שזה אומר שמישהו עדיין משלם על השרתים). 

קרובת המשפחה שלי סיפרה עליה לחברים כאיזו תגלית חדשה שנחשפה אליה בזכות בן ה-17 שלה, שעשה מסיבת בית וירטואלית באמצעות האפליקציה. צילמתי מסך וזה נשאר בגדר הלצה במדור. אלא שלפני יומיים, בפגישה (וירטואלית כמובן) עם משקיע שאינו קשור בחברה גם הוא צחק שהבן שלו הראה לו את האוספארטי. זה כבר התחיל לסקרן. אז בדקתי. 

לפי נתוני חברת App Annie האוס פארטי התעוררה מחדש - היא ניצבת כרגע בראש רשימת ההורדות לאייפון באיטליה. ברמה הגלובלית היא במקום עשירי, ובמקום שני בקטגוריית רשתות חברתיות. בתרשים אפשר לראות קורולציה בין הקפיצה המשמעותית בספרד ובאיטליה - לבין מדיניות הסגר.

האוספארטי הורדות בחנות האפליקציות

ממה שהצלחתי לברר, היא מצרפת יותר ממיליון משתמשים חדשים ביום, ובימים האחרונים היא מתחילה לצמוח בארה"ב. אחרי שפרסמתי סיפרו לי כמה הורים שההתעוררות החדשה קשורה בכך שווטסאפ מ גבילה את שיחות הוידאו לארבעה משתמשים בלבד, והילדים רוצים יותר. 

האם התנועה המחודשת תייצר אצל הרוכשת אספירציות חדשות לגבי האוספארטי? אין לדעת. אבל זה סיפור שמעלה שאלות לגבי מה המשמעות של תנועת משתמשים בעת הזאת - האם חברות שישגשגו בעת המשבר יוכלו לשמור על רלוונטיות גם אחריו? (הי, אני עצמי עשיתי 12 פגישות וידאו בזום השבוע, לעומת אחת בלבד שנכפתה עלי בשנה החולפת).

הוא גם נותן הצצה קטנה על מאחורי הקלעים של העבודה העיתונאית, איך מגיעים לרעיונות ואיך נולדות כתבות.

שש כתבות שאולי פספסתם: 

המרוץ לתרופה נגד קורונה - האם מתקרבים לפריצת דרך?

החוקרת הזו מציעה "לבזבז" עד 20% מבדיקות הקורונה על אוכלוסיה אקראית

במקום השב"כ? משרד הבריאות פנה לסטארט-אפ ישראלי עבור ניטור מיקום 

אפליקציית ילדים ישראלית גילתה עשרות שעברו בקרבת חולה קורונה

הקרב על המסכה: מרוץ חימוש, תעשיית זיופים ומאכערים שמפקיעים מחירים

הכלים שיקפיצו לכם את הפרודוקטיביות בעבודה מהבית - הרשימה המלאה

והנה צ'ופר: מענייןמצחיק

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker