איך מגדילים את כמות נבדקי הקורונה? השיטה שהציגו חוקרים בטכניון וברמב"ם

השיטה המכונה איגום: לקחת מספר רב של דגימות ולרכז אותן במבחנה בודדת, ורק עליה לבצע את הבדיקה. אם הבדיקה המשותפת תימצא חיובית, רק אז יבוצעו בדיקות פרטניות

שגיא כהן
שגיא כהן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
פרופ' מיקי הלברטל עם ד"ר מורן שוורצוורט-כהן בביקור במעבדה
פרופ' מיקי הלברטל עם ד"ר מורן שוורצוורט-כהן בביקור במעבדהצילום: המרכז הרפואי רמב"ם

חוקרים בטכניון ובקריה הרפואית רמב"ם הציגו שיטה לבדיקה של עשרות מטופלים במקביל - כך הודיע הטכניון הבוקר. לפי ההודעה, יישום השיטה עשוי להאיץ משמעותית את קצב הבדיקות ואת איתורם של חולי קורונה. הניסוי נעשה בתמיכה של משרד הבריאות.

פרופ' רועי קישוני
פרופ' רועי קישוניצילום: הטכניון

הימצאות הנגיף מאובחנת בבדיקת PCR, שבוחנת הימצאות של הנגיף אצל החולה. הבדיקה אורכת כמה שעות, וכל מעבדה צריכה לבדוק באופן פרטני בדיקות של מאות נבדקים ביום כדי לדעת אם התוצאה שלילית או חיובית. כרגע לפחות רוב הבדיקות יוצאות שליליות, במיוחד כשמדובר באוכלוסיות שלא הציגו סימפטומים. לפיכך, קצב הבדיקות איטי ומורכב יחסית.

השיטה שמציעים החוקרים מכונה איגום. הרעיון הוא לקחת מספר רב של דגימות, למשל מ-32 או 64 מטופלים, ולרכז אותן במבחנה בודדת,  ורק עליה לבצע את הבדיקה. אם הבדיקה המשותפת תימצא חיובית, רק אז יבוצעו בדיקות פרטניות לכל אחת מהדגימות הספציפיות.

ד"ר יובל גפן (מימין) וד"ר מורן שוורצוורט-כהן
ד"ר יובל גפן (מימין) וד"ר מורן שוורצוורט-כהןצילום: המרכז הרפואי רמב"ם

לדברי ד"ר יובל גפן, מנהל המעבדה למיקרוביולוגיה קלינית ברמב"ם, "כיום, במסגרת הבדיקות לקורונה, אנחנו מקבלים דגימות של כ-200 נבדקים ביום, וכל דגימה כזו עוברת בדיקה פרטנית. על פי גישת ה-pooling שניסינו כעת, הבדיקה המולקולרית תיעשה על 'דגימה משותפת' שנלקחה מ-32 או 64 מטופלים. באופן זה נוכל להאיץ משמעותית את קצב הבדיקות. רק במקרים נדירים, שבהם תימצא הדגימה המשותפת חיובית, נערוך בדיקה פרטנית לכל אחת מהדגימות הספציפיות".

לדברי פרופ' רועי קישוני, ראש קבוצת המחקר בפקולטה לביולוגיה בטכניון, "זו אינה פריצת דרך מבחינה מדעית, אלא הדגמה של האפשרות להשתמש בשיטה הקיימת ואפילו בציוד הקיים להגדלה משמעותית בנפחי הדגימות. זאת על ידי איגום מספר רב של דוגמאות במבחנה בודדת. גם כאשר ערכנו בדיקה משותפת של 64 דגימות שרק אחת מהן של חולה מאומת, המערכת זיהתה שיש כאן דגימה חיובית (להימצאות הנגיף). יש אומנם קשיים לוגיסטיים ביישום השיטה, אך אנו מקווים שהיא תאפשר להגדיל את נפח הדגימות ולנטר גם נשאים שקטים, לא סימפטומטיים. אפשרות כזאת יכולה להקטין את הסיכוי להדבקה ולשטח את עקומת ההדבקה".

ד"ר עידן ילין
ד"ר עידן יליןצילום: הטכניון

השיטה כבר מוכנה לשימוש, אך לא ברור אם תיכנס בקרוב לשימוש בפועל. ברמב"ם אומרים כי אף שמדובר בעבודה עם מטרה יישומית - מדובר עדיין בניסוי ראשוני בלבד, ונדרשת עבודת מחקר נוספת.

את הניסוי הוביל ד"ר עידן ילין ביחד עם נגה אהרוני, עינת תמר ודינה ברנבאום ממעבדתו של פרופ' קישוני וכן אמיר ארגואטי ממעבדתה של פרופ' יעל מנדל-גוטפרוינד מהפקולטה לביולוגיה. עוד שותפה חיונית בניסוי הייתה ד"ר אסתי מסר, הממונה על בטיחות ביולוגית ביחידת הבטיחות בטכניון, שהתגייסה בהקמתה של מעבדה ייעודית וליוותה את התהליך כולו.

טיפול בית - 5,916, טיפול במלון - 2,397, בביתם מחכים לשיבוץ -65

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker