"אמצעי קיצוני ביותר": עתירה לבג”ץ נגד התקנות שמאפשרות לשב"כ לעקוב אחר אזרחים

עורך הדין שחר בן מאיר הגיש כעת עתירה דחופה לבג"ץ, בתמיכת התנועה לזכויות דיגיטליות, בדרישה להטיל פיקוח פרלמנטרי על תקנות המעקב אחר אזרחים

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בנימין נתניהו
בנימין נתניהוצילום: אוהד צויגנברג

עו”ד שחר בן מאיר הגיש היום (ג') עתירה דחופה לבג"ץ נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וממשלת ישראל. העתירה תוקפת את תקנות החירום החדשות שמאפשרות לעקוב אחר אזרחים חולי קורונה באמצעות השב"כ.

"התקנת התקנות ללא כל פיקוח פרלמנטרי עליהן אינה מידתית, באופן בולט ומובהק", כתב בן מאיר בעתירה. "במיוחד הדבר משמעותי כשהתקנות באות לפגוע בזכות יסוד חוקתית - הזכות לפרטיות.

"היתה ועדיין עומדת לרשות משיבי המדינה האפשרות לנקוט באמצעי מידתי יותר וסביר יותר דרך חוק השב"כ, כשהדבר מלווה ומפוקח על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לכן הבחירה באמצעי של תקנות שעת חירום אינה מידתית במובן שנבחר האמצעי הקיצוני ביותר, כשניתן להגיש את המטרה באמצעי שפגיעתו קטנה יותר".

לפי צו ששר המשפטים חתם עליו לפני יומיים, כלל מערכת המשפט פועלת במצב חירום - חוץ מעתירות לבג"ץ, שניתן להגיש גם בימים אלה.

העתירה הוגשה נגד שבעה גורמים נוספים: השב"כ, משטרת ישראל, משרד הבריאות, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הרשות להגנת הפרטיות, הכנסת וח"כ גבי אשכנזי, יו"ר ועדת חוץ וביטחון.

ניר הירשמן, מראשי התנועה לזכויות דיגיטליות, שגם תמכה בהגשת העתירה: "אנחנו נמצאים בעיצומה של תאונת הדרכים הקשה ביותר בין האינטרס הציבורי לאינטרסים של הפרט. מצד אחד אין דמוקרטיה במדינת מעקב, ומצד שני, רבים כל כך עלולים למות, שאין ברירה. השאלה כאן היא אמון: האם אני אוכל להאמין למדינה שהיא עוקבת אחרי האזרחים בשביל להבטיח את שלומם ומנטרת את התקשורת בשביל למנוע הדבקה. אבל כדי ליצור אמון צריך שקיפות, ואין שקיפות בהחלטות שמתקבלות באישון לילה, תוך כדי עקיפת הריבון במדינת ישראל. האזרחים חייבים להאמין שהמידע ימחק והיכולות הטכנולוגיות יופסקו ויעלמו ונחזור לשגרת החיים - אום לשם כך חייב להיות פיקוח פרלמנטרי".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker