"נערכים לכך שחולים קלים לא יאושפזו בבתי חולים אלא יישארו בבתים"

מנהלת אגף הבריאות הדיגיטלית במשרד הבריאות התייחסה לדרכי ההתמודדות של האגף עם נגיף קורונה ■ "כשמאובחן בווירוס נמצא בבית, אנחנו רוצים לאפשר לו תקשורת עם הגורמים הרפואיים בלי להגיע למרפאה"

אמיתי זיו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אנשים עם מסיכות בנתב"ג
אנשים עם מסיכות בנתב"גצילום: תומר אפלבאום

בימים אלה עובדים קשה 11 עובדי האגף לבריאות דיגיטלית במשרד הבריאות. יש להם שתי משימות עיקריות. הראשונה: לשרת את מבודדי הקורונה וחולי הקורונה בפן הדיגיטלי ולהנגיש לציבור הרחב מידע מיהמן על המחלה. המשימה השנייה מסובכת יותר: להיערך להעניק טיפול דיגיטלי טוב, מרחוק, במידה שהמחלה תתפשט. "אנחנו נערכים לתרחיש שחולים קלים כבר לא יאושפזו יותר בבתי החולים אלא יישארו בבתים", מסבירה אסתי שלי, מנהלת אגף הבריאות הדיגיטלית במשרד הבריאות. 

"כשמאובחן בווירוס נמצא בבית, אנחנו רוצים לאפשר לו תקשורת עם הגורמים הרפואיים בלי להגיע למרפאה. כיום הכלי המרכזי לתקשורת זה טלפון, אבל ככל שיגדל מספר המנוטרים הוא ייהפך לבעייתי. לכן אנחנו בתהליך עם כל הקופות להרחיב כלים דיגיטליים קיימים ולהשיק כלים חדשים. כולם נערכים להחמרה. ההיערכות היא לא רק טכנולוגית, אלא גם בפן של מי נותן מענה לתרחיש של מאות חולים מבודדים. ככל שהמספרים גדלים, התרחיש מחייב ביזור של העבודה עד לרמת המרפאה הבודדת. אנחנו עובדים יחד עם צוות הטיפול במגפות במשרד על תרחישים ומנסים להתאים להם בצורה אידיאלית את הכלים הטכנולוגים".

מה לגבי ניטור חולים מרחוק עם מדדים חכמים כמו Tyto ואחרים?

"זו אחת החלופות שאנחנו בודקים, אבל יש אתגר בגלל כמות הציוד. יש כרגע מספיק אמצעים פשוטים יותר, כמו ערכה שיש בה אוקסימטר (מד חמצן בדם), מד לחץ דם ומדחום. גם אם האמצעים האלה לא 'חכמים' ומתחברים לסמארטפון, אפשר שהמטופל ירשום באפליקציה את המדדים. זה יאפשר עבודה בהיקפים גדולים. הקו המנחה הוא שאם נגיע למספרים גדולים ויש חשש להידבקות, אפשר בכלים של ניטור מרחוק ותקשורת וידאו או קול עם רופאים לוודא שמי שמגיע למרפאה הוא רק מי שזקוק לכך באמת".  

אסתי שליצילום: אמיל סלמן

עוד כה, הצעד המרכזי שעשה האגף הוא השקת אפליקציה סלולרית בשם CoronApp. "הרמנו את האפליקציה יחד עם Belong.life. זו רשת חברתית מקצועית שבמקור היתה עבור חולי סרטן", אומרת שלי, "היזמים עושים עבודה מאוד יפה עם האוכלוסייה הזו בישראל וככה הכרנו אותם. היא מוגדרת על ידי החברה כרשת חברתית מקצועית לניהול וניווט מחלות. יש גם גרסה לאפליקציה לחולי טרשת נפוצה. ההתקשרות נעשתה בפטור ממכרז, לתקופה של שנה, ובעלות של 50 אלף שקל. עד כה היו לאפלקיציה 50 אלף התקנות. 

"האפליקציה מאפשרת מספר פונקציות, ובהן רשת חברתית לחולים ולמבודדים, רשת מומחים ותיק רפואי נייד. אנחנו עוד לא משתמשים בכל הפונקציות ובשלב זה משתמשים בה כערוץ מידע לציבור הרחב וגם כקבוצה תומכת למבודדי בית".

ההרשמה לאפליקציה, אגב, אינה מחייבת הזדהות ואפשר כבר לראות בה שאלות של מבודדים כמו "מה לעשות עם הכלב? הוא רוצה פיפי וקקי ולא מעניינת אותו קורונה שמורונה", או "אני בבידוד ללא תסמינים, האם אני יכולה לבשל לשאר בני המשפחה?".

"בשלב הבא", מוסיפה שלי, "נרצה להשתמש באפליקציה כדי ליצור קשר עם האנשים שנמצאים בבית. קופות החולים נדרשות לעשות מעקב אחרי סימפטומים לכל האנשים שנמצאים בבידוד לפי תדירות שנקבעת. אנחנו מדברים כבר על 17 אלף מבודדים. אלה מספרים גבוהים שיוצרים עומס על הקופה. אם אפילו חלק מהתקשורת תיעשה באפליקציה זה יוריד מהעומס על הקופות". 

2,000 עוקבים נוספים ביום

אייל בסון, דובר משרד הבריאות
אייל בסון, דובר משרד הבריאותצילום: ללא קרדיט

בינתיים, משרד הבריאות משתמש בערוץ הטלגרם שלו כאמצעי המרכזי להפצת מידע מהיר ואמין. לערוץ יש נכון לעכשיו 27 אלף עוקבים, אבל מספרם גדל בכ-2,000 ליום. 

מי שמנהל את האופרציה הוא אייל בסון, דובר המשרד. "פתחנו את ערוץ הטלגרם כפלטפורמה להפצת הודעות בעולמות התוכן שלנו, עדכוני תרופות, אלכוהול מזויף, ריקול במזון וכן הלאה. היינו עם כ-1,700 עוקבים, אבל לפני שלושה שבועות הצעתי להפוך את הטלגרם לערוץ ייעודי לנושא הקורונה", מספר בסון.  

למה דווקא טלגרם? 

"מה שאני אוהב בטלגרם הוא שאפשר לערוך הודעות. אם בדיעבד מתברר שהיתה לי שגיאת כתיב או שגיאה עובדתית, אני יכול לתקן תוך בתנועה. גם את ההודעות האישיות יותר קל לי לעדכן בטלגרם. יש לי בווטסאפ כבר 10,000 הודעות שלא השבתי להן. סוגרים יציע בבלומפילד? כל אוהד של מכבי ושל הפועל שולח לי הודעה. כל מי שחוזר מניו יורק רבתי כותב לי. כל אחד רוצה לדעת מתי בדיוק החולה היה בפיראט האדום. אני לא שומר סודות: כל מידע ראשוני שיש בידי אני מפרסם בטלגרם ומי שרוצה, שייקח את זה משם. מה שאני כותב שם הוא בדיוק מה שאני אומר לאמא שלי - זה המידע המאומת שעבר דרך הצינורות המקובלים של רופאי המחוזות. זה גם כלי עבורי להילחם בפייק ניוז, כי  אחת לשעתיים יוצאת הודעה כזו. זו גם הדרך שלי "להתחרות" באמצעי התקשורת, שנאחזים בכל בדל מידע. לבסוף, הערוץ הוא גם דרך לתקשר עם אנשי מערכת הבריאות: רופאים, אחיות, אנשי שטח".

איך זה משפיע על החיים האישיים שלך?

"יש לעוד מספר מצומצם של אנשים בצוות שלי גישה לערוץ, אבל זה מטורף, זו עבודה 24/7. באחרונה הייתי צריך לעזוב באמצע יום ההולדת שנתיים של הבת שלי, כי היה צריך לעשות תדרוך לתקשורת. אין מה לעשות - יש כמות אדירה של מידע והאירועים הם אמיתיים". 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker