האפליקציה קוראת לגנב: הפרצות שדרכן אפשר לגנוב את הבחירות

חולשה במנגנון הפעולה של חלק מהקלפיות, לצד הרשימות שמייצרות האפליקציות לניהול בחירות, מעלות חשש לשכלול האפשרות לזיוף קולות ■ החשש גובר בשל העובדה שברבות מהקלפיות האלה, ועדת הקלפי מורכבת מנציגי מפלגות השייכות לאותו גוש פוליטי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ספירת קולותצילום: אוליבייה פיטוסי

בחירות שלישיות תוך שנה הן מקרה תקדימי שישראל מעולם לא התנסתה בו. בתוך האירוע הגדול הזה, המדינה ניצבת בפני התפתחות תקדימית נוספת — כניסתן לקלפי של אפליקציות ניהול הבוחרים, שהופכות את השמירה על טוהר הבחירות לאתגר גדול מאי־פעם.

בזמן שכל אזרח שיגיע לקלפי ייגש להצביע, חברי ועדת הקלפי והמשקיפים מטעם המפלגות — שכל הגדולות שבהן מפעילות אפליקציות לניהול בחירות — יקלידו את שמו ואת תעודת הזהות שלו לתוך האפליקציה. המעקב הזה למעשה מייצר למפלגות רשימה של אזרחים שלא התייצבו בקלפי.

גם בעבר, חברי ועדת הקלפי והמשקיפים סימנו את שמות הבוחרים שהגיעו להצביע, והעבירו אותם טלפונית למפלגות במהלך יום הבחירות — והדבר לא עורר מחלוקת או חשש. ההבדל הוא שהאפליקציות לניהול בחירות הן יעילות יותר, ומשכללות את היכולת של המפלגות להתמקד באזרחים שלא הגיעו לקלפי. קל יותר להפעיל על אותם מצביעים לחץ לצאת להצביע באמצעות סמסים, או אפילו לשלוח שליחים לביתם של אותם אנשים במטרה לשכנע אותם לצאת לקלפי.

ואולם הסכנה המשמעותית שמציבות האפליקציות לדמוקרטיה מגיעה מכיוון אחר. ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסבירה: "ברגע שיש רשימה של כל בעלי זכות הבחירה שלא יצאו להצביע, קל יותר לזייף בצורה מתוחכמת — בדגש על הקלפיות הנגישות המיוחדות". למרות זאת, הן בג"ץ והן ועדת הבחירות המרכזית הכשירו את השימוש באפליקציות האלה, ודחו את העתירה שהגישו עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם, שטענו כי האפליקציות פוגעות בחשאיות הבחירות.

המתים נעים לקלפי?

סבבי הבחירות האחרונים הראו כי שימוש באפליקציות לטובת זיוף קולות אינו רעיון מופרך. דו"ח מבקר המדינה שבדק את נתוני ההצבעות בבחירות 2015 מצא כי 5,360 קולות הגיעו מאזרחים ששהו בחו"ל בזמן הבחירות; ו–32 קולות היו של אנשים מתים.

השופט חנן מלצר, לשעבר יו"ר ועדת הבחירותצילום: אמיל סלמן

באוקטובר 2019, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית דאז, השופט חנן מלצר, ביקש מהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ומממלא מקום המפכ"ל, מוטי כהן — לפתוח בחקירה פלילית עקב חשדות לביצוע עבירות טוהר המידות על ידי חברי ועדות קלפי ומשקיפים. מלצר תיאר בבקשתו שורה של ממצאים מטרידים שאסף, ובהם חבר ועדת קלפי שסימן אזרחים שלא הגיעו להצביע בפנקס הבוחרים, ואז — לדברי מלצר — שילשל 25 מעטפות לתיבת הקלפי. החשד הוא שאותו חבר ועדה בדק מי לא הגיעו, והצביע בשמם. חלק מהזיופים המדוברים התבצעו לכאורה לאחר שהקלפיות נסגרו, והתאפשרו, לפי הנטען, באמצעות "דילים" בין חברי ועדת הקלפי והמשקיפים.

כך, החששות שמעוררות האפליקציות אמנם מבוססים על תרחישים דמיוניים, אך גם על ניסיון העבר.

כך יכול להיראות מנגנון זיוף

החשש הראשון, והקל יותר, הוא מזיופים בקלפיות רגילות. בקלפי רגילה רשומים 800–1,000 בעלי זכות בחירה. האפליקציות הפוליטיות מייצרות רשימה של כל בעלי זכות הבחירה שלא הגיעו להצביע, מה שלכאורה מקל על ועדות הקלפי לזייף הצבעות באופן מתוחכם. החשש הוא שבסוף יום הבחירות, חברי ועדת הקלפי יוכלו לכאורה לעשות "יד אחת", לחלק את שמות האזרחים שלא הצביעו בין המפלגות של חברי הוועדה — ולהכניס את המעטפות לקלפי לפני שהיא מועברת לספירה.

החשש הכבד יותר הוא מזיופים בקלפיות הנגישות המיוחדות. בסבב הבחירות הנוכחי כדאי לתת תשומת לב מיוחדת למנגנון ההצבעה בקלפיות אלה, באמצעות מעטפות כפולות (שבהן משתמשים בוחרים שאינם מצביעים בקלפי שבה הם רשומים, כמו חיילים, אסירים ובעלי בעיות נגישות). בבחירות הנערכות היום, מתוך כ–10,600 קלפיות שיוצבו ברחבי הארץ, יותר מ–2,200 מוגדרות קלפי נגישה מיוחדת. בבחירות הקודמות, לכנסת ה–22, נספרו 285,750 מעטפות כפולות, ובסבב הזה המספר צפוי לגדול באופן משמעותי.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולרצילום: נורית יהלומי

כך, לפי החשש שמתארת שוורץ אלטשולר, יכול לעבוד המנגנון של זיוף מסיבי באמצעות מעטפות כפולות. לקלפי נגישה מיוחדת אין רשימה מסודרת של מצביעים שאמורים להצביע בה, ואין הגבלה על מספר המעטפות שיכול להגיע ממנה לספירה בסוף יום הבחירות. הפרצה נוצרת מכך שבעוד בקלפיות רגילות ניתן לעקוב אחרי כל קול ולזהות אי־סדרים, מאחר שהן משרתות 1,000 מצביעים לכל היותר — קלפי נגישה מיוחדת יכולה להגיש לספירה כל מספר של קולות.

בשבועות האחרונים נשלחו בקבוצות הוואטסאפ של פעילי הליכוד הודעות שמעודדות אנשים להצביע בקלפי נגישה מיוחדת. נכתב בהן: "חברים יקרים, ידעתם שאפשר להצביע בכל קלפי נגישה מיוחדת בארץ רק על ידי חתימה על תצהיר שהנכם מוגבלים בניידות ולא יכולים להגיע לקלפי בעירכם?... אין ממה לחשוש, אסור למזכיר הקלפי לבקש מכם תעודה או הוכחה. הפיצו את ההודעה לכמה שיותר אנשים. השמאל ניצח את הבחירות הקודמות בגלל הצבעה מסיבית בקלפיות נגישות מיוחדות". ההודעה כללה גם את רשימה כל הקלפיות הנגישות המיוחדות.

היעדר הגיוון מעורר חשש

חשש נוסף עולה מכך שלפי בדיקת TheMarker, לא כל הקלפיות המיוחדות כוללות משקיפים מטעם כל הגושים הפוליטיים. מצאנו כי ב–75 קלפיות נגישות מיוחדות, הרכב ועדת הקלפי מכיל רק נציגים ממפלגות גוש הימין (לרבות ישראל ביתנו); בעשר קלפיות, חברי הוועדה מגיעים רק ממפלגות גוש השמאל. כך למשל, בשתי קלפיות נגישות מיוחדות במגדל העמק, ועדת הקלפי מורכבת רק מנציגי ש"ס, הליכוד וישראל ביתנו. דוגמה אחרת היא קלפי נגישה בגבעתיים שבה הוועדה מורכבת רק מנציגי כחול לבן, העבודה־גשר־מרצ והרשימה המשותפת.

איום נוסף על הגינות הבחירות נובע מטענות, שכבר עלו בעבר, שלפיהן קל, לכאורה, לזייף כתב מינוי של חבר ועדת קלפי ולהתחזות למשקיף מטעם מפלגה אחרת. בתלונה שהעביר מלצר למנדלבליט הוא ציין כי התקבלו דיווחים על שימוש בכתבי מינוי מזויפים במועד ב' של בחירות 2019. מהמשטרה נמסר כי ברובם המוחלט של התיקים החקירה כבר הסתיימה, וכ–80 מהם הועברו לפרקליטות.

קלפיצילום: תומר אפלבאום

גם אופן ספירת המעטפות הכפולות מעלה חשש לפרצה. בקשת חופש המידע שהגיש עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, לאחר הבחירות הקודמות, גילתה כי ועדת הבחירות לא מבטיחה באופן ודאי שכל המעטפות הכפולות אכן נבדקות כדי לשלול את האפשרות של הצבעה פעמיים. לשאלת מן אם מתבצעת בדיקה מלאה של כל אחת מהמעטפות הכפולות שמגיעות לספירה, ענתה ועדת הבחירות תשובה מתחמקת: "כלל המעטפות צריכות להיבחן ביחס לקיומה של זכות ההצבעה".

עם זאת, בתגובה ששלחה ל–TheMarker, מספקת ועדת הבחירות תשובות ברורות יותר: "עם קבלת כל המעטפות הכפולות, נערכת בדיקה מקיפה ורב־שלבית, במסגרת תהליך שמכונה "מבצע ספירת הקולות בכנסת", שאורך כ–48 שעות ברצף ובו נוטלים חלק כ–3,500 עובדים. כלל המעטפות החיצוניות נבדקות, כדי לוודא שהבוחר מופיע בפנקס הבוחרים ולא נפטר לאחר מועד שליפת הפנקס, ושהוא לא הצביע יותר מפעם אחת.

"הליך הבדיקה כולל שלבים רבים, ובהם עריכת בדיקות מול מערכת המידע של רשות האוכלוסין לגבי מצביעים שלא נמצאו בפנקס; השוואת רשימת המצביעים במעטפות הכפולות כפי שהוקלדו במערכת לרשימת המצביעים בקלפיות הרגילות ברחבי הארץ; ובדיקה מול רשימת הנפטרים המעודכנת".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בבחירות לכנסת ה–21 וה–22 הוגשו מספר רב של תלונות בחשד לטוהר הבחירות, וכן נפתחו תיקים עקב פעילות משטרתית. נעשה מאמץ גדול לסיים את חקירת התיקים העוסקים בטוהר הבחירות במהירות האפשרית. בניגוד לנטען, בכל התיקים בהם עלה חשד לעבירות טוהר בחירות מתבצעת חקירה יעילה ומהירה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker