השבוע בטקניישן

הדו-קרב שיגלה האם ניתן להתחרות בענקיות, ומה באמת אומר סכום האקזיט: קריאה להיי-טקיסטים

וגם: הטכנולוגיות שרותמים הקמעונאים כדי להתמודד עם "אפקט אמזון". כתבות ותובנות מהשבוע שחלף, וריכוז האירועים לזה שמתחיל בתמצית שבועית עבור קוראי ההיי-טק של TheMarker

רותי לוי
TechNation
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מנכ"ל סלאק, סטיוארט באטרפילד, ביום שבו החלה להיסחר בבורסה
מנכ"ל סלאק, סטיוארט באטרפילד, ביום שבו החלה להיסחר בבורסהצילום: בלומברג

לדווח או לא לדווח? זאת שאלה.

חלק מהאתגר בסיקור היי-טק, הוא שהמאסה של קוראי התוכן הזה היא בדרך כלל אנשים שגם עוסקים בתחום. להבדיל מפוליטיקה, בריאות או צרכנות, למשל. המסוקרים, לעולם ימצאו את הדקויות ויתקשו לקרוא את הטקסטים ממבט חיצוני. 

עם האתגר הזה אנחנו מתמודדים באופן אינטנסיבי מול קהילת הקוראים שלנו – שיצאה לדרך לפני שנתיים וחצי בפייסבוק. הקבוצה הזאת כוללת יזמים, משקיעים, עורכי דין ועובדים בתעשייה בשלל תפקידים, והיא משמשת כערוץ תקשורת מולנו, העיתונאים. בהרבה מקרים היא במה למידע נישתי שלא מגיע לכדי פרסום בעיתון, באחרים היא משמשת לדיון לפני פרסום כתבות, או לאיסוף מידע, ולעתים היא נותנת הצצה למתעניינים מאחורי הקלעים

ביום חמישי בערב חשפנו עסקה הנחתמת בימים אלה ובה מיקרוסופט רוכשת את הסטארט-אפ סייבר-אקס, העוסק בהגנה על תשתיות קריטיות. העסקה מוערכת בסכום שנע בין 150-180 מיליון דולר, למול 48 מיליון דולר שגייסה החברה ב-7 שנות קיומה. במקרים מסוימים, אנחנו מעיזים לחרוץ דעה ולציין במפורש בגוף הכתבה אם אקזיט הוא מוצלח או שמא מדובר במכירה בחסר. במקרה הזה, כמו במקרים רבים, נותרנו ניטרליים. 

לחלק מהקוראים זה הפריע, הם רוצים להבין האם העסקה מוצלחת או לא - אבל מידע קריטי פשוט חסר להם. אחד החברים החדשים בקהילת הקוראים שלנו העיר שהמספרים שאנחנו מפרסמים לעולם אינם קשורים למציאות, "ומי שמתכנן חברה על בסיס הפרסומים האלה מפספס את מה שקורה באמת".  

בהרבה מובנים הוא צודק. דיווחים על אקזיטים לוקים לרוב בעיוות מספרים - לפעמים המספרים קצת נמוכים או גבוהים במכוון, כדי לא לחשוף את המקור, לפעמים המדליפים מנפחים מספרים כדי לשוות לעסקה יוקרה מזויפת (אני מאמינה שאם הפער גדול מידי, הוא בסוף מתגלה). וגם כאשר הם נכונים – התגמול לעסקה הוא מורכב. הוא עשוי לכלול רכיב של מניות לצד מזומן, הוא עשוי להיות תלוי בביצועים עתידיים (שמתבררים בהמשך כבלתי מציאותיים), וחלקו בכלל לא חוזר למשקיעים, אלא משולם לעובדים בתנאי שימשיכו לעבוד בחברה הרוכשת עוד מספר שנים.

ובכלל, כדי להשיב האם העסקה מוצלחת צריך קודם להבין עבור מי אנחנו שואלים את השאלה? עבור היזמים, העובדים, או עבור המשקיעים? גם רשם החברות – שנותן אינדיקציה לשיעור האחזקה - לא יעזור פה. הכסף אינו מחולק בצורה שווה בין בעלי המניות. שכן בהסכמי השקעה נכללים שלל סעיפים ותניות עם עדיפות למניות בכורה ומניות צוברות ריבית ולעתים אף תשואה מוגדרת. גם בין המשקיעים עצמם יש שונות – הם נכנסו לחברה (כלומר, רכשו מניות שלה) במחירים שונים. 

במקרה של סייבר-אקס, ייתכן ששווי הגיוס האחרון של החברה היה גבוה מהשווי שבו החברה נמכרה. זו אך ורק הנחה לאור הסכום הגבוה שגויס במצטבר (ופה אדגיש: רק הנחה ולא מידע מבוסס). כאשר האקזיט הוא בשווי שנמוך משווי הגיוס האחרון, המשמעות היא שלכל הפחות המשקיעים האחרונים טעו (גם אם הגנו על עצמם בתנאי חלוקת הכסף, שבתורם גם פוגעים בהחזר של המשקיעים הראשונים).

לבסוף, השאלה היא לא תמיד כמה עשה הכסף שהושקע בסטארט-אפ, אלא מה היתה האלטרנטיבה. הון סיכון הוא אפיק השקעה מסוכן ובעייתי שבו יש דמי ניהול ואין נזילות – והמשקיעים מצפים לתשואה עודפת, בהשוואה לבנצ'מרק כמו נאסד"ק. אלא שסייבר-אקס לא גייסה את כל ההון בבת אחת, היא עשתה זאת בחמש פעימות לאורך שנות פעילותה. ואם באמת רוצים לדבר על הצלחה או כשלון של משקיעים – לא ניתן לעשות זאת בעסקה בודדת, שולית יחסית, שכן ממילא המודל בנוי על כך שחלק מההשקעות ימחקו לגמרי.

ההבנה שמאחורי נתון מסוים מתחבאים כל כך הרבה ניואנסים קשה לקוראים המתוחכמים שלנו, וקשה גם לנו. גם בעיתונות השאלה היא מהי האלטרנטיבה? כעיתונאים, אנחנו לעולם לא חשופים למסמכים והסכמות שליוו את העסקה, ואנחנו מוצאים את עצמנו מול שתי אפשרויות – לדווח או לא לדווח. ובשביל זה צריך לשאול מה מעניין בכלל בעסקה הנוכחית. 

הידיעה שלנו משיבה על כך. זה מעניין שמיקרוסופט רכשה חברת סייבר תעשייתי – תחום שונה במובנים רבים מתחום ההגנה על מחשבים ורשתות המוכר לה היטב, שמאופיין בפרוטוקולים אחרים, על מחשבים אחרים, מבנה רשתות אחר ואנשי מקצוע אחרים מאשר אנשי ה-IT מומחי הווינדוס. זה גם מעניין שמיקרוסופט – שכמחצית מ-1,500 עובדיה במרכז הפיתוח בישראל עוסקים בסייבר – ממשיכה להראות תיאבון בתחום. סכום העסקה הוא רק אינדיקציה לסדר גודל או חשיבות. 

כל זה עוד מבלי שדיברנו על עקרון ההדדיות, על מה זו הצלחה בעיני יזמים, והאם היא נמדדת רק בשורה התחתונה. ראיינתי יזם שהסביר לי שאת עסקת האוס פארטי שנמכרה לאפיק גיימס (מפתחת פורטנייט) בכמה עשרות מיליוני דולרים פחות ממה שהושקעו בה – היה צריך להציג ככישלון – הרי המשקיעים איבדו כסף והיזמים לא הגשימו את החלום שלהם.

הפרט על כך שהעסקה היתה גרועה למשקיעים לא נסתר מהכתבה – אני נותנת קצת קרדיט לקוראים שלנו. אבל לצד זה מסופרת גם הדרך שעבר הסטארט-אפ, שבמקרה זה היתה חשופה לנו – הוא המציא את עצמו ארבע פעמים, נכשל, קם מחדש וסחף מיליונים בקרב מול ענקיות כמו פייסבוק, סנאפצ'ט וטוויטר, ובסוף לא סגר את מרכז הפיתוח אלא נמכר לחברת המשחקים הנחשקת בעולם. 

אז מהי הדדיות? שאותו יזם מצליח כן מחשיב מכירה בחסר שלו עצמו כהצלחה בגלל שהביא לישראל חברה בינלאומית, שהמשיכה להעסיק עובדים בשיאו של המשבר הפיננסי. הנה, הקונטקסט כן חשוב לסיפור. 

>> רוצים לקבל את הסיכום השבועי ישירות למייל? הירשמו כאן

עוד מהשבוע: 

מגפת הקורונה לא פוסחת על שום ענף - מיקרוסופט הזהירה כי תחמיץ את תחזית חטיבת המחשוב האישי; פייסבוק ביטלה את כנס המפתחים השנתי, וגם הודיעה כי תאסור פרסום מטעה של מוצרים לטיפול בנגיף. המשקיע האקטיביסט פול סינגר רוצה להחליף את מנכ"ל טוויטר (שמכהן כמנכ"ל של שתי חברות ציבוריות בו זמנית), וחברת סקלטון האסטונית רוצה לגרום לטסלה להיראות מיושנת.

אפל שוקלת להקל את ההגבלות המוטלות על אפליקציות צד שלישי במכשיריה; ומתכננת להשיק בתוך שנה וחצי מחשב ללא מעבד אינטל. הנציבות האירופית מעדיפה את סינגל על פני ווטסאפ; והמשקיעים האמריקאים של הסטארט-אפ המקסיקני הומי יכולים לתת להיי-בוב הישראלית השראה. 

בישראל, הממד החמישי חזרה לכותרות; נדב שמש, לשעבר היועץ הבכיר של כחלון, ביקש לקצר את תקופת הצינון כדי להתחיל לעבוד בחברת בלוקצ'יין; מבוטחי קופת החולים מכבי מתחילים לראות תוצאות משיתוף המידע שלנו עם הסטארט-אפ K הלת' (ופה כדאי להזכיר שוב שהתחום פרוץ); מינט מדיה ממשיכה לייצר הכנסות מאוהדים שמייצרים לה תוכן בחינם (כמו פייסבוק); ושני יזמים חרדים גייסו הון מאחת הקרנות הבולטות בעולם.

והנה כמה כתבות מקוריות שלנו שאולי פספסתם:  

1. הדו-קרב שיגלה האם ניתן להתחרות בענקיות

שירות המסרים סלאק כבש את תחום התקשורת הפנים־ארגונית, עד שמיקרוסופט השיקה ב–2016 שירות מתחרה. סלאק לא נכנעת, ויש מי שמזהירים את מיקרוסופט: מחיצת המתחרה תשיב לכם את תדמית המונופול הרשע >> לכתבה המלאה

2. זו עשויה להיות הסיבה לרפיון של רשות הפרטיות

החוק מיושן, הבכירים נטשו, ובשל התארכות הבחירות הרשות לפרטיות מנוהלת על ידי ממונה זמנית, עם תפקיד כפול, שגם שואפת למנכ"ל את משרד המשפטים. פלא שהרגולטור לא עוצר את שערוריית "אלקטור"? >> לכתבה המלאה

3. כך מנסים המרכולים להתמודד עם "אפקט אמזון"

המעבר לכלכלת On Demand הוא מאפיין ברור של עידן האינטרנט. זה מתחיל במוצרים דיגיטליים, כמו סרט בנטפליקס, ומגיע עד משלוח ממסעדה בשירות כמו Wolt תוך חצי שעה. עכשיו מגיע תורם של הקמעונאים >> לכתבה המלאה

4. תגלו מושגים כמו "המכפיל התעסוקתי של עובד טכנולוגי"

החרדים והערבים שתרמו ל-14% מהגידול בשכירים בענף, הנשים שפורשות בגיל 30, העובדים שמדלגים בין עבודות, ושעתן היפה של הבוטקאמפים. כמה נקודות על מצב כוח האדם בהיי־טק הישראלי מתוך דו"ח רשות החדשנות ועמותת SNC >> לכתבה המלאה

5. להנדס את הטיפול הבא

בינה מלאכותית, הנדסה ומדעי הנתונים החלו לחדור לתחום הביולוגיה ופיתוח התרופות. תוכניות הכשרה חדשות מכוונות לבוגרי יחידות המודיעין והסייבר, שרוצים להיכנס דווקא לתחום טכנולוגיות הבריאות >> לכתבה המלאה

יוצאים קבוע

כמו בכל שבוע, גם השבוע ריכזנו לכם את כל האירועים הקרוביםבמקום אחד באדיבות אתר 'לסטארטאפ'

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker