"זה גל החדשנות הבא": התחום החדש שבשבילו יוצאי 8200 מוכנים לוותר על הסייבר

בינה מלאכותית, הנדסה ומדעי הנתונים החלו לחדור לתחום הביולוגיה ופיתוח התרופות ■ תוכניות הכשרה חדשות מכוונות לבוגרי יחידות המודיעין והסייבר, שרוצים להיכנס דווקא לתחום טכנולוגיות הבריאות - אף שיש בו פחות אקזיטים והשקעות

שגיא כהן
שגיא כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יחידת מודיעין של צה"ל
יחידת מודיעין של צה"לצילום: עדי בראון / דובר צ

גדי רוטנברג השתחרר מיחידת מודיעין טכנולוגית ב-2015. כמו רוב בוגרי היחידות האלה, הוא היה במסלול בטוח להצטרף לחברת סייבר עם תלוש שכר נדיב, או להקים סטארט־אפ בעצמו. בפועל, זה לא מה שקרה. "ידעתי שאני לא רוצה להצטרף לחברת סייבר", הוא אומר. "תחום הסייבר ההתקפי בעייתי מאוד בעיני, והסייבר ההגנתי נועד בעיקר למנוע בעיות שנובעות מהנדסה לא נכונה".

מה שכן מעניין את רוטנברג זה תחום הביולוגיה. לפני כשנה הוא השתתף בהרצאה על השוק המתפתח של שילוב בין ביולוגיה לטכנולוגיה - וזיהה את העניין האדיר מצד הקהל. מיד לאחר מכן הוא חבר לעמיתו מהיחידה, אורי שקד, ויחד הקימו השניים בשנה שעברה את Smashing DNA, תוכנית המיועדת לבוגרי קורס סייבר במודיעין (אותו קורס שהשלימו גם רוטנברג ושקד עצמם). מטרת התוכנית: להעניק ידע וכלים בתחום הביולוגיה למי שמעוניין להיכנס אליו.

"שלחתי מייל למאות אנשים, חשבתי שיחזרו אלי בודדים. להפתעתי חזרו אלי יותר מ-100 איש", אומר רוטנברג. בין המשתתפים גם יזמים ותיקים שכבר עשו אקזיט או שניים. הקורס, בתשלום אגב, מתקיים במשך כמה שבועות אינטנסיביים, עם הרצאות, פאנלים של יזמים, מומחים ומשקיעים - וכולל גם שיעורי בית.

רוטנברג ושקד אינם לבד. בתקופה האחרונה יצאו לדרך כמה תוכניות וקורסים הפונים במיוחד לבוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל, כדי להפגיש אותם עם עולמות מדעי החיים: הלת'־טק (טכנולוגיית הרפואה והבריאות), ביוטק והביולוגיה החישובית - כדי לסייע להם להקים חברות או להצטרף אליהן.

זו עדות חזקה לעניין הרב שמביעים בשנים האחרונות מהנדסי היי־טק, מתכנתים ואנשי סייבר - דווקא בעולם הביוטק. לכאורה, מגמה מפתיעה: מבחינת אנשי ההיי־טק, הבחירה הקלה והטבעית היא להישאר בתחומם. ההיי־טק נמצא בשיאו, עם חברות סייבר ותוכנה שרושמות גיוסי ענק ואקזיטים מרשימים, בעוד ענף הביומד הישראלי - למרות המחקר האקדמי החזק בתחום - נותר יחסית בשוליים. כך, לפי נתוני סטארט־אפ ניישן סנטרל (SNC), ב-2019 משכו חברות בתחום הסייבר השקעות בגובה של 1.6 מיליארד דולר. לעומת זאת, בחברות פארמה הושקעו רק 291 מיליון דולר, ובחברות רפואה דיגיטלית - 836 מיליון דולר.

דו"ח IVC-ZAG (דו"ח של חברת המחקר IVC ופירמת עורכי הדין ZAG, המתפרסם מדי שנה) מציג תמונה דומה: מאז 2014 היקף ההשקעות במדעי החיים בישראל אמנם נמצא במגמת עלייה, אך מאז 2014 ההשקעות במגזר התוכנה התאגידית עוקפות אותן בקביעות.

גם סכום האקזיטים הכולל בתחום מדעי החיים קטנים ביחס לסכום האקזיטים במגזרים כמו תוכנה ואינטרנט. למשל, לפי דו"ח IVC–מיתר (של IVC ופירמת עורכי הדין מיתר), ב-2019 היקף האקזיטים במגזר התוכנה וטכנולוגיות המידע בישראל היה 8.2 מיליארד דולר, בעוד היקף האקזיטים במדעי החיים היה 2.3 מיליארד דולר.

ההבדלים באטרקטיביות של הענפים השונים, בא לידי ביטוי גם בשכר: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), השכר החודשי שמקבלים בוגרי מדעי המחשב העובדים בענפי ההיי־טק שנתיים לאחר סיום התואר, היה 28 אלף שקל ב-2017. בוגרי ביולוגיה, לשם השוואה, השתכרו כ-7,400 שקל.

ההשקעות במדעי החיים התגמדו מול הסייבר

ואולם בשנים האחרונות חל שינוי: מדעי המחשב החלו להיכנס למעבדות. תחומים טכנולוגיים עמוקים, מבינה מלאכותית, הנדסה ומדעי הנתונים, החלו לחדור לתחום הביולוגיה שהתבסס מסורתית בעיקר על עבודה "רטובה" במעבדה. בשני הענפים האלה מבינים כעת שהחיבור הזה יכול להוביל לפריצות דרך מדעיות ורפואיות חדשות.

להנדס את הטיפול הבא

החיבור בין שני התחומים בא לידי ביטוי במגוון צורות. בישראל ובעולם אפשר למצוא שורה של חברות העוסקות בחילוץ נתונים ותובנות מתוך הררי נתונים רפואיים, או כאלה שנעזרות בראייה ממוחשבת כדי לפענח בדיקות הדמיה. וישנו גם את תחום הבריאות הדיגיטלית שהולך ומתפתח - כמו אפליקציות בריאותיות ומכשירי ניטור לבישים.

תחום חם במיוחד הוא שימוש בטכניקות בינה מלאכותית בתהליך פיתוח תרופות, שנחשב כיום יקר, מורכב וממושך להחריד. באחרונה הודיעו ענקית התרופות נוברטיס וענקית התוכנה מיקרוסופט על שיתוף פעולה ביניהן, שבמסגרתו ייבדק כיצד ניתן לחלץ תובנות מכמויות גדולות של נתונים נפרדים ובלתי מובנים (למשל יומני מעבדה, מאמרים מדעיים ותוצאות ניסויים קליניים), למצוא בהם דפוסים - וכך לשפר ולקצר את תהליך פיתוח וייצור תרופות חדשות.

חיבור בין ענפי ההנדסה והמחשוב לבין הביולוגיה ניתן למצוא גם בהדפסת רקמות ואיברים במדפסות תלת ממד, ננו־רובוטים שמשנעים תרופות בגוף, השתלת שבבים זעירים בגוף לצורך טיפולים ממוקדים, ביו־הנדסה גנטית (למשל, טיפול CAR–T שבו תאי מערכת החיסון עוברים הנדסה גנטית כדי לתקוף תאים סרטניים) ועוד.

כל זה מהווה שינוי תפישתי של ממש. ויג'אי פאנדה, שותף בקרן ההון סיכון האמריקאית אנדריסן הורוביץ, כתב באחרונה על כך שחברות הפארמה הוותיקות מתבססות עדיין על תרבות של "גילוי" - השגת ידע חדש באמצעות העלאת השערה ובדיקתה, כלומר פתרון בעיות באמצעות מציאות מולקולות הקיימות בטבע. כעת היא נפגשת עם התפישה החדשה יותר, שלפיה כלים וטיפולים אינם "מתגלים", אלא מהונדסים קודם כל באופן מתוכנן ומחושב.

התוצאה היא שבתעשייה וגם באקדמיה נוצר צמא עצום לאנשים בינתחומיים: אנשי הטכנולוגיה, חומרה, תוכנה ובינה מלאכותית שמבינים גם ביולוגיה; ולחלופין, רופאים או ביולוגים שמרגישים בנוח בעולמות מדעי הנתונים והתוכנה.

"החידושים כיום בתחום הביולוגיה אינם נובעים ממחקר וניסויים סיזיפיים במעבדה, אלא דווקא באמצעות מדעי הנתונים וביג דאטה", אומר רוטנברג, "וזה אזור הנוחות של אנשים עם רקע מתמטי־אלגוריתמי".

המשקיעים מעדיפים תוכנה

"להפוך את התחום למנוע צמיחה לאומי"

בדצמבר האחרון פתחה עמותת הבוגרים של 8200 את תוכנית 8200bio. התוכנית, להגדרת מארגניה, פועלת לקידום החיבור בין מדעי החיים והרפואה למדעי המחשב. היא כוללת מפגשים, אירועים ותכני למידה, כשהמטרה המוצהרת היא "לרתום את בוגרי ובוגרות 8200 לפתרון הבעיות הקשות והמורכבות בעולמות הבריאות - באמצעות תוכנה". היא פונה לכל בוגרי היחידה, מאנשי סייבר ועד ביולוגים ורופאים.

"יש מאסה קריטית של בוגרים שמעוניינים בחיבור הזה", אומר ארוד בליסה, מנהל דומיין ב-Deloitte Catalyst ואחד ממייסדי 8200bio. "אנשים שממוקדים בהיי־טק ובסייבר מרגישים שהם רוצים לעשות משהו מעבר, ולהתחבר לזה ברמה הרגשית. מה יותר יפה ומרגש מאשר לעזור לאנשים להיות בריאים?".

יוזמה רחבה דומה מקדמת החברה לתועלת הציבור 8400, הפועלת מאז 2017 במטרה לקדם את ענף טכנולוגיות הבריאות בישראל, ושהקימה את תוכנית Spearhealth, שמטרתה להקים קהילות הלת'־טק בתוך עמותות בוגרים של יחידות צבאיות שונות. על פי 8400, בשנה האחרונה הוקמו כ-10 תת קהילות כאלה המונות יחד כ-1,250 חברים, בעמותות של בוגרי 8200, 81 (יחידה טכנולוגית במודיעין), תלפיות, יחידות טכנולוגיות נוספות - וגם של בוגרי שייטת, סיירת מטכ"ל וחובלים. באפריל הן צפויות להתכנס למפגש ראשון, ואחריו תתקיים תוכנית בוטקאמפ להיכרות עם עולם מדעי החיים. "המטרה היא לייצר לבוגרי היחידות הזדמנויות בתעשייה ולהאיץ את התחום כמנוע צמיחה לאומי", מסרה דפנה מורביץ, מנכ"לית ומייסדת שותפה ב-8400.

לדברי אילון תירוש, יזם ומשקיע וחבר ברשת 8400, "כיום מעניין אותי יותר לעסוק בתחום הביומד וטכנולוגית הבריאות. כל דבר שאתה נוגע בו עושה שינוי טוב בעולם, וגם האתגרים הטכנולוגיים לא פחותים. כשנכנסתי לתחום ראיתי שיש מחסור באנשי מדעי הנתונים, וגם שחסרה ליזמים רבים הכשרה עסקית וניהולית".

לדבריו, כך צמח הרעיון לבוא למאגר של אנשים מוכשרים שהצבא משקיע משאבים במשך שנים בהכשרתם. אלה נחשפים לסייבר, גיימינג ובינה מלאכותית - אך פחות לתחום הביולוגיה וההלת'־טק. "גילינו שהם לא מכירים את האתגרים ואת היכולת לעשות השפעה מהותית. בשיחות עמם עולה כי הם רוצים לעסוק בדברים עם ערך ומשמעות. והם לא בטוחים שהם רוצים לעשות באזרחות את מה שעשו בצבא". לדבריו, המטרה היא לעזור לגבש צוותים שיקימו סטארט־אפים, או כאלה שירצו להצטרף לחברות קיימות או לאקדמיה.

למה לחברות הפארמה הגדולות אין כאן מו"פ

התוכניות האלה מקבלות רוח גבית גם מהמדינה. ב-2018 קיבלה הממשלה החלטה ליצור תוכנית לאומית לקידום תחום הבריאות הדיגיטלית כמנוע צמיחה. ההחלטה הכוללת, בין השאר, האצת הצמיחה של חברות ישראליות והגדלת היצוא בתחום, על ידי יצירת תשתיות של מאגרי נתונים רפואיים במערכת הבריאות שישמשו חברות ומוסדות מחקר.

מעבדה של חברת הלת'-טק
מעבדה של חברת הלת'-טקצילום: בלומברג

גם ברשות החדשנות שואפים "לייצא" מהנדסים מההיי־טק לטובת מדעי החיים. ברשות השיקו באחרונה תוכנית בשם Bio–convergence, שמטרתה להפוך את השילוב בין תחומי ההנדסה והביולוגיה למנוע צמיחה. ברשות מאמינים שההיי־טק נמצא בשיאו - ולכן צריך מנוע חדש למשק. ואולם שם לא מדברים דווקא על ה"באזז וההייפ של ה-AI (בינה מלאכותית)" - אלא על "הנדסת חומרה ביולוגית", להגדרת איתי קלע, ראש ענף טכנולוגיות בריאות ברשות החדשנות והמנהל המדעי של התוכנית.

"שילוב של אלקטרוניקה, חומרים, הנדסה. על זה מבוססת רפואת העתיד. למשל, טיפולים ותרופות מותאמות אישית שניתנות במינון מדויק ובזמן הנכון", הוא אומר.

לדברי קלע, "לשם כך צריך מהנדסים שמבינים ביולוגיה, וביולוגים שמבינים הנדסה ותוכנה. האתגר הוא לבנות קאדר טאלנטים חדש. למה חברות הפארמה הגדולות לא מקימות מרכז מו"פ בארץ? בגלל מחסור בטאלנטים".

הוא מאמין שיהיה קל יותר לחשוף מהנדסים לאתגרי מדעי החיים "ולהעביר אותם צד", מאשר להסב ביולוגים להנדסה. "צריך למשוך אנשי 8200 ו-81, 'תלפיונים', החבר'ה המוכשרים מהיי־טק - ולהעביר אותם למדעי החיים", מסביר קלע.

עדיין אין תוכנית מגובשת כיצד אפשר לעשות זאת, אך ברשות מדברים על הגדלת המחקר היישומי הרלוונטי באקדמיה, מסחור הידע האקדמי, הקמת מעבדת חדשנות הממוקדת בתחומים אלה, פתיחת תוכניות כוח אדם לבניית ידע והכשרות ועוד. החזון של קלע הוא חברות שמוקמות על ידי ליבת אנשים בעלי ידע משולב - מהנדסים עם ידע עמוק בביולוגיה, שיאספו סביבם ביולוגיים קלאסיים ומהנדסים קלאסיים.

לדברי קלע, "באמצעות הטאלנטים האלה, שמבינים את שני העולמות, נוכל לבנות ענף מוביל עולמי. בתעשייה יש התלהבות רבה, כי מבינים שזה גל החדשנות הגדול הבא - וישראל יכולה להיות שחקנית מובילה בתחום".

רגולציה כבדה וכסף קטן

המניע של לעשות משהו "מועיל לעולם" הוא רק חלק מהעניין, וכמובן שגם הנושא הכספי משחק כאן תפקיד חשוב במשיכת אנשים לתחום. אף אחד לא היה מתעניין בביולוגיה אם לא היה פוטנציאל כלכלי, ואם לא היתה תחושה שזה "הדבר הגדול הבא".

פערים אדירים

"קשה לנבא, אבל יש מגמת עלייה בהשקעות. לא הייתי מתעניין בשילוב בין טכנולוגיה לביולוגיה אם לא הייתי חושב שיש בו עתיד או כסף", אומר רוטנברג. אילון מסכים: "הרבה דברים שלא היו קיימים בעבר מתכנסים כעת. יש הצטלבות של תהליכי רגולציה שהשתנו, כמות דאטה שנאסף - וגם זמינות גדולה יותר של כסף, כולל קרנות הון סיכון כלליות שנכנסות גם להשקעות במדעי החיים. כולם מבינים שהם רוצים לשחק כאן. אני מאמין שהלת'־טק זה מנוע הצמיחה הבא של ההיי־טק הישראלי".

זה כמובן לא ילך חלק. ראשית, השמיכה די קצרה: יש מחסור חמור בישראל במהנדסים מוכשרים בענף ההיי־טק עצמו, ולא ברור מה גודל המאגר שממנו אפשר לחלץ מספיק מומחים שיתגברו את ענף ההלת'־טק בצורה מספקת - בוודאי כשהתחרות על כל טאלנט עזה.

מענה חלקי לכך הוא שהחברות האלה ימשכו גם בוגרי ביולוגיה רבים. "על כל מהנדס שמקים חברת Bio–convergence יועסקו ארבעה־חמישה ביולוגים", אומר קלע. לדברי בליסה, "בוגרי ביולוגיה שואלים אותי מה עושים עם התואר. פעם התשובה היתה ללכת לחברת תרופות או מכשור רפואי. מי שרוצה להיות יזם, בונה מכשיר רפואי או מחפש תרופה שאולי תעבוד ואולי לא - ובינתיים הלכו 30 שנה מהחיים שלו. אבל הכניסה של תוכנה לעולם הביולוגיה והרפואה פותחת אפשרויות תעסוקה ויזמות גדולים ומגוונים יותר".

שאלה נוספת היא אם אנשי הסייבר והמתכנתים אכן מבינים למה הם נכנסים. הם ללא ספק חכמים ומוכשרים, ומעוניינים לגוון תחומי עניין, לפתוח אופקים - ולעסוק בתחום שמועיל לאנושות. אבל לא בטוח שהם עדיין מבינים עד הסוף את השוני המהותי בין התחומים.

ברמה הטכנולוגית, פתרון בעיות של תוכנה הוא סיפור אחר מפתרון בעיות ביולוגיות - חוסר הוודאות, המורכבות והקשיים הם בסדרי גודל אחרים. שנית, אנשי ההיי־טק רגילים לשוק גמיש, שבו אפשר לפתח מוצר תוכנה מהיר ולבצע בו שינויים תכופים בהתאם לצורך. בעולם הרפואה הם יגלו תחום כבד, אטי וזהיר שכבול על ידי רגולציה כבדה. תהליך של פיתוח תרופה והבאתה לשוק נמדד בלמעלה מעשור - נצח במונחי עולם ההיי־טק.

גם הכסף עדיין פחות זמין ביחס להיי־טק, למרות העלייה בהשקעות בחברות מדעי החיים ולמרות העניין הגדל של קרנות הון סיכון בתחום.

ואכן, רוטנברג, למרות היוזמה שקידם, מתכנן להקים קודם כל סטארט־אפ שאינו קשור דווקא לביולוגיה. "זה תחום הרבה יותר קשה", הוא מודה. "מן הסתם הכסף לא כמו בתחום ההיי־טק והסייבר. בנוסף, אין לי את הניסיון המספק לבוא ולהגיד למישהו מתחום הביולוגיה - בוא ונרים יחד סטארט־אפ".

"גם בסייבר לא הכל ורוד", אומר תירוש, "על 15-10 השקעות מצליחים רק בשתיים־שלוש ואת השאר מוחקים. מדובר כאן בתחומים יחסית רכים וקרובים למהנדסי ההיי־טק. מביאים אותם לביולוגיה חישובית וסינתטית - תחומים שמשוועים לאנשי מדעי הנתונים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker