בום טראח, מה קרה: מעשה בחמישה ממדים

הרבה חלקים מהשיח על הממד החמישי אינם מדוייקים, ואם נחזור לשורשיו - מדובר במצג השווא, ממד הכסף, ממד הפטור, ממד הזמן וממד הכישלון ■ כל ניסיון להשוות בין הפרשה לבין פרשות האלף שבהן נאשם ראש הממשלה, הוא במקרה הטוב טיפשי ובמקרה הגרוע נבזי

אמיתי זיו
בני גנץ, יו"ר הממד החמישי וכיום יו"ר כחול לבן
בני גנץ, יו"ר הממד החמישי וכיום יו"ר כחול לבןצילום: תומר אפלבאום

כל מי שעיניו פקוחות ואזניו כרויות, לא יכול להימלט מצמד המילים "הממד החמישי" בימים האחרונים. הממד החמישי היא חברת הסטארט-אפ שבני גנץ, כיום מועמד כחול-לבן לראשות הממשלה, היה היו"ר שלה עד שפשטה את הרגל, וכעת ניצבת בפני חקירה משטרתית. 

מהחדשות אפשר היה להבין משהו כזה: הממד החמישי הציגה מצג שווא למשטרת ישראל, עקב כך נכנסה לפיילוט של ארבעה מיליון שקל עם המשטרה בהליך פטור ממכרז, והמשטרה עמדה להעניק לה 50 מיליון שקל בפטור ממכרז, עד שהחברה קרסה ונסגרה. כעת, נפתחת חקירת משטרה בעניין. ההגונים יזכירו שגנץ עצמו אינו חשוד בה. הלא הגונים, ינסו לייצר משוואה בין פרשת הממד החמישי לבין הפרשות הפליליות שבהן ראש הממשלה נתניהו נאשם. הם גם יציינו את כישלון החברה כאות לאי כשירותו של גנץ להנהגה. 

אבל הרבה מהשיח על הממד החמישי אינו מדוייק, אז בואו נחזור לשורשים. כל המידע בנושא שעושה קאמבק מעניין בימים אלו, קשור לדו"ח מבקר המדינה ממארס 2019 שנוגע למערך הרכש במשטרת ישראל. הנה כמה נקודות, או ליתר, דיוק ממדים. 

ממד מצג השווא: הטענה לגבי מצג שווא מצד הממד החמישי אינה מדוייקת. בתקציר הדו"ח כותב המבקר כך: "התשתית העובדתית שהציג מנהל הטכנולוגיות במשטרה לוועדת המכרזים, ולפיה לחברה א' (לימים יתברר כי זוהי הממד החמישי, א"ז) יש לקוחות שהם גופים ביטחוניים וכי החברה קיימת ארבע שנים, לא הייתה נכונה". זאת אומרת, מי שאחראי למצג השווא הוא מנהל הטכנולוגיות במשטרה ולא החברה עצמה. 

אחר כך כותב המבקר כי מקור המידע שהציג מנהל הטכנולוגיות לוועדת המכרזים הוא "פגישה עם נציגי החברה, בה נמסרו הנתונים".ואפשר לשאול: מה, לא בודקים? ייתכן שהמדינה חותמת הסכם מיליונים עם גוף פרטי בלי לבקש מסמכי התאגדות, נסח חברה, דו"ח דירוג אשראי, בטוחה בנקאית, אולי דו"ח חתום של רואה חשבון החברה? בוודאי שמבקשים. אם היו מסתכלים השוטרים שם היו מוצאים את תאריך הקמת החברה. 

עוד לגבי טענת מצג השווא. חברות הזנק נוטות להגזים ולהפריז לגבי מצבת הלקוחות. זה לא ראוי אבל ככה זה. יש אפילו ביטוי לנוהג: Fake it until you make it - מין עצה בסיסית כזו שמנטורים נותנים לסטארט-אפים. 

אפשר גם להתווכח על מהו לקוח. התקנה ברמת פיילוט נחשבת? מצגת הממד החמישי מראה כי החברה מונה שבעה לקוחות ברמת POC (הוכחת התכנות) בניהם השב"כ, בנק הפועלים, סלקום, NetApp, חברת הביטוח OCTA ועוד. החברה מונה עוד לקוחות ב"תהליך" מוקדם כמו פלייטיקה, דויטשה בנק והמוסד. אפשר להניח שהשמות האלו לא סתם נזרקו על הדף. אבל אם נוהל פרוטוקול ויוכח בו כי החברה שיקרה למדינה, יש לחקור זאת. 

רם בן ברק, נשיא הממד החמישי וכיום ח"כ בכחול לבן
רם בן ברק, נשיא הממד החמישי וכיום ח"כ בכחול לבן צילום: גיל אליהו

ממד הכסף: יש לדייק כאן. ההתקשורת בין המשטרה לבין הממד לא עמדה על ארבעה מיליון שקל אלא על ארבעה מיליון שקל כולל מע"מ. זאת אומרת 3.4 מיליון שקל עסקה, ולמעשה, זאת הדרך של החברה להגיד מיליון דולר. אין לזלזל בשקל מכספי ציבור אבל באותו הדו"ח המבקר הצביע כי תקציב הרכש המשטרתי עומד על 2.9 מיליארד שקל בשנה ו-68% מההתקשרויות שנבדקו היו לקויות, בצורה זו או אחרת.

גם המספר המצויין 50 מיליון שקל (לשנתיים אגב), לא מדוייק. על פי דו"ח המבקר, מרבית הכסף בכלל לא אמור היה להגיע מכספי המדינה. "... המימון הראשוני יתבצע מתקציב המשטרה ובהמשך, באופן מדורג, המימון יתבצע בעזרת משטרה זרה" מנגנון שהמבקר מכנה Goverment to Goverment, אך אינו מוסבר די צורכו בדו"ח.  

ממד הפטור: הטענה המרכזית שיש בה בשר בדו"ח מבקר המדינה על הממד החמישי, היא טענת הפטור ממכרז. הפטור ממכרז הוא רעה חולה בממשלת ישראל. אפשר להזכיר את ההתקשורת ארוכת השנים של המשטרה (אותה המשטרה) עם מוטורולה לעניין ציוד קשר. במארס 2017 התקשרה משטרת ישראל עם מוטורולה סולוטשנס לשבע שנים בהליך ספק יחיד ובהיקף של 232 מיליון שקל. מדובר בהתקשורת שלישית של המשטרה עם מוטורולה, בפטור ממכרז, מאז 2009. אפשר להזכיר את החתונה הקתולית של משרד החינוך (למעשה כל הממשלה) עם מיקרוסופט ואת הדיאדה שיש למשרד הבריאות עם חברת שראל, פטור ממכרז בשווי מצטבר של מיליארדים לכספי המדינה. 

את כל מי שהתרשל במשטרת ישראל בהתקשורת עם הממד החמישי יש לחקור. אבל מה עניין החברה לכך? מה היו צריכים אנשי החברה לעשות? לשכב על הרצפה ולדרוש מכרז או שהם לא מספקים את התוכנה? במה גנץ אשם? 

ממד הזמן: אפשר לתהות בקול על תזמון החקירה המשטרתית. הרי הדו"ח שם ממארס 2019. דו"חות מבקר חריפים עברו לפני ואחרי בגיחון, ורק חלק זניח מהם הגיעו לחקירה משטרתית. בכל אופן, יש לברך על הרוח הקרבית שקפצה על גופי האכיפה ולקוות שירדו לעומק הדברים ומיצוי מלא של הדין. 

ממד הכישלון: כנראה שלממד החמישי היה מוצר, ואף מוצר טוב. לראיה, המשטרה רצתה בו אחרי תקופת פיילוט ממושכת. אבל הכסף בקופת החברה נגמר והיא הלכה לכינוס נכסים. 

קריסתה של הממד החמישי נבעה מכל מיני סיבות. זו חברה שבחייה הקצרים חוותה החלפת מנכ"ל והחלפת שוק יעד, היא הסתבכה עם משקיע שנכנס לרשימת הסנקציות של ארה"ב והתמודדה עם ריבוי מתחרים בשווקים רגולטורים קשים. 

אבל למעשה, לא כל כך משנות הסיבות. כלל האצבע הוא ש-90% מחברות ההזנק נכשלות, וזה מה שקרה לממד. ההיי-טק הישראלי נבנה על כישלון, הסקת מסקנות וניסיון מחדש. גנץ היה היו"ר של החברה ולא המנכ"ל שלה, כך שהוא אחראי חלקי לכישלון, אך יש לקוות שהוא למד שיעורי חשוב בתקופתו בחברה. 

לבסוף, כל ניסיון להשוות בין פרשת הממד החמישי, פרשת פטור ממכרז, או במקרה הגרוע מצג שווא, לבין פרשות האלף שבהן נאשם ראש הממשלה, הוא במקרה הטוב טיפשי ובמקרה הגרוע נבזי. גנץ אינו חשוד בכלום, וראש הממשלה נאשם על ידי המדינה (שעליה הוא מופקד כרגע) בשוחד, מרמה והפרת אמונים. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker