בין תמונות אוכל לפודקאסט בפקק: מה עשו הישראלים באינטרנט ב-2019

החיים המושלמים של אחרים ברשתות החברתיות, ההתמכרות ללייקים, ההצלחה של הפודקאסטים והכוח של הרשת להשפיע על דעות פוליטיות ■ עיקרי דו"ח מצב האינטרנט של בזק

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
סלפי בסמארטפון
צילום סלפי. "הנראות היא חזות הכל"צילום: ניר קידר

הישראלי הממוצע העביר את רוב הרגלי הצריכה שלו לרשת וזנח את המזומן לטובת אפליקציות תשלומים; הגיל הממוצע לקבלת טלפון סלולרי ירד לעשר; ו-42% מצרכני האינטרנט בישראל בטוחים שהסמארטפון מאזין להם - אלה שלוש מסקנות שעולות מדו"ח מצב האינטרנט של בזק ל-2019, שהתפרסם היום (שלישי).

יש גם בשורה לפוליטקאים - לקראת מערכת הבחירות השלישית בתוך שנה, הרשתות החברתיות הן קלף משמעותי. על פי הדו"ח, כמחצית מבני הנוער וכמעט שליש מהבוגרים שינו את עמדתם הפוליטית בעקבות חשיפה למידע ברשתות.

בזק עוקבת אחר הרגלי השימוש וההתנהגות של הישראלים בעידן הדיגיטלי מאז 2014. הסקר בוצע על ידי חברת המחקר TNS-KANTAR בקרב 1,400 נדגמים מכלל המגזרים בישראל מעל גיל 8. זוהי השנה הראשונה שבה הסקר כולל ילדים בני 12-8.

מספר המשתמשים

לתשתיות האינטרנט הישראלי מחוברים 6.6 מיליון איש, והיקף תעבורת הרשת שלהם נמצא במגמת גדילה. כך, בשנה שחלפה הגדיל הגולש הממוצע את נפח הנתונים שהוא צורך בג'יגה בייט ליום, ובסך הכל הוא צורך תשע ג'יגה ביום. הנה עיקרי הדו"ח:

טלגרם בנסיקה

המשתמשים ברשת מבלים את רוב זמנם בה ברשתות החברתיות. 92% מהגולשים הישראלים משתמשים בוואטסאפ, 81% מהם משתמשים בפייסבוק ו-52% באינסטגרם. זוהי השנה הראשונה שפייסבוק אינה עולה בשיעור המשתמשים.

אפליקציית טלגרם, שעד כה לא זכתה להתעניינות מצד הגולש הישראלי, רשמה זינוק מטאורי ב-2019 בהשוואה לשנה הקודמת – מ-12% ל-23% ממשתמשי האינטרנט בישראל. המשתמשים בטלגרם הם בעיקר גברים (67%), וחלק ניכר מהם (40%) העידו כי הם משתמשים באפליקציית המסרים כדי לקבל עדכוני חדשות. טוויטר נמצאת בשימוש של 15% מהמשתמשים הישראלים; ואילו טיקטוק, אפליקציית שיתוף הסרטונים הסינית, נמצאת בשימוש של 6%.

את אפליקציית האינסטגרם אפשר למצוא אצל כמחצית (49%) ממשתמשי האינטרנט הבוגרים, בני 18 ויותר; והיא פופולרית ביותר בקרב בני הנוער (81%) והילדים (71%). אינסטגרם היא גם ערוץ למעקב אחר ידוענים - 95% מבני הנוער העידו כי הם "עוקבים אחרי סלב" באפליקציה, כמו גם 87% מהמבוגרים. 57% ממשתמשי אינסטגרם הישראלים ביצעו דרכה גם רכישות של מוצרים.

צעירות מצלמות סלפי בארצות הברית
"מעל חצי מבני הנוער חיים בתחושה שהם מפספסים משהו"צילום: Lucas Jackson / REUTERS

מעט לייקים? זאת השפלה

הדו"ח מצייר תמונה מטרידה של תרבות האינטרנט בקרב בני הנוער. השהייה הממושכת באמצעי המדיה החברתית והתלות בפידבקים שמתקבלים בה משפיעים על תחושת הביטחון וגם על הרגלי השינה. שליש מבני הנוער (גילי 18-13) השיבו כי הם בודקים לייקים ותגובות לפוסטים שלהם כל כמה דקות - ומרביתם העידו על תחושות אכזבה, תסכול ועלבון מכמות לייקים נמוכה. יותר ממחצית (55%) השיבו כי הם מרגישים שהחיים של אחרים טובים יותר; ושיעור גבוה אף יותר (כ-60%) העידו כי השימוש ברשתות חברתיות פוגע באיכות השינה שלהם.

קרן לייזרוביץ'
קרן לייזרוביץצילום: רונן טופלברג

קרן לייזרוביץ, סמנכ"לית שיווק וחדשנות של בזק, אומרת כי ה-Fake (זיוף) השתלט על הרשתות. "אצל הנוער, ובמידה רבה גם אצל מבוגרים - הנראות היא חזות הכל. הם לא מתביישים להודות בכך - 60% מבני הנוער השיבו כי התמונות המאושרות שהם העלו לרשת מציגות תמונה ורודה יותר מאשר המציאות. כ-30% מבני הנוער העידו כי הם נהנים יותר להעלות תמונה של מנת אוכל מאשר לאכול אותה", אמרה לייזרוביץ.

"המשתמשים מעידים שרשתות חברתיות גורמות להם לתחושה של התקבלות ושהם מוצאים בהן תמיכה רגשית, אבל באותה נש8ימה מודים כי הן גם מכניסות להן הרבה לחץ. מעל חצי (55%) מבני הנוער מרגישים ב-FOMO וחיים בתחושה שהם מפספסים משהו", הוסיפה.

בצד החיובי, בבזק טוענים כי נרשמה ירידה בבריונות רשת - 33% מבני הנוער העידו שחוו שיימינג, לעומת 42% בסקר של השנה שעברה. משתמשים ישראלים בכל הגילאים אף לומדים לשתף פחות פרטים אישיים ברשת כמו תמונות או מידע שלדעתם הוא חושפני. 40% מבני הנוער מכבים שירותי GPS.

בכל הנוגע לילדים, הדו"ח מוצא כי הם מעדיפים להיות כוכבי רשת מאשר ספורטאים. 55% מהילדים גם השיבו כי הם מייצרים תוכן בווידאו לפחות פעם בשבוע. "גדל פה דור אחר שגם בסוף ייצר כלכלה אחרת. הגירויים שלו שונים. יש טשטוש בין המרחב הפיזי לווירטואלי - הם חשופים שם, קונים שם, רוצים להתפרסם ברשת והם גם משקיעים בזה", אמרה לייזרוביץ.

מצעד האפליקציות

הקטגוריה החמה של 2019: פודקאסטים

ריבוי המסכים במרחב הביתי גורם להפרעת קשב. בזק בדקה את שיעור הגולשים בנייד בזמן הצפייה בטלוויזיה וגילתה שמדובר בתופעה חוצת דורות - כמעט מחצית (45%) מבני ה-55 ויותר מתעסקים בנייד מול המסך הביתי. שיעור זה גדל ככל שקבוצת הגיל צעירה יותר - 61% מבני 54-35, 63% מבני 34-18 ו-75% מבני הנוער.

על פי הדו"ח, שיעור החדירה של נטפליקס לישראל גדל בתוך שנתיים מ-22% ל-28%. הישראלים הבוגרים עד גיל 40 אוהבים גם לשחק במשחקי וידאו (48%) ושיעור לא מבוטל מבני הנוער מגדיר את עצמו כגיימר (74%). גיימר נחשב למי שמשקיע במשחקי וידאו 22 שעות בממוצע בשבוע ומוציא 256 שקל בחודש על רכישות במשחקים. יותר ממחצית (54%) מהגיימרים צופים בגיימרים אחרים משחקים בשירותי סטרימינג כמו טוויץ' ויוטיוב.

הקטגוריה המצליחה ביותר בשירותי התוכן היא הפודקאסטים - מתברר כי שליש מהישראלים מאזינים להם. הם עושים זאת בעיקר בנושאי היסטוריה (41%), כלכלה (23%) והיי-טק (15%), ומרביתם מנצלים את הפקקים להאזנה.

עיר הקורקינטים והחלטורה

לבסוף, הדו"ח מראה כי הישראלים מתחילים לוותר על מזומן ומגדילים את השימוש באפליקציות תשלומים. 34% מהגולשים השתמשו באפליקציות תשלומים לביצוע פעולות כמו העברת כספים, תשלום על מוניות ואפילו הענקת דמי כיס לילדיהם. 82% מהישראלים ביצעו לפחות רכישה אחת ברשת. בקרב בני 55 ויותר מדובר בשינוי הרגלים של ממש - 85% ביצעו קניות ברשת, לעומת 68% רק לפני שנתיים.

כסף
כסף

"בעולם, היקף הקניות של אנשים ברשת הוא עצום לעומת ישראל", אמרה לייזרוביץ. "הקטגוריה הזאת הכפילה את עצמה בישראל בשנתיים האחרונות, ו-45% מהנשאלים העידו שהם קונים אוכל ובגדים ברשת - אבל היא רחוקה מאוד ממיצוי".

קטגוריה חדשה שהציגה צמיחה בשנה האחרונה היא התחבורה השיתופית, והיא נצפית בעיקר בעיר תל אביב. 30% מתושבי העיר השיבו כי הם צורכים שירותי תחבורה שיתופית שונים: אוטותל, באבל דן, קורקינטים או אופניים, לעומת 16% מהמשתמשים בשאר הערים בישראל. בנוסף לכך, 22% מתושבי תל אביב השיבו כי הם מכירים מישהו שעובד בכלכלת החלטורה - דוגמת שליח בוולט, מוליך כלבים (דוג-ווקר), פרילנס בפייבר או משתמש שירות ליים המאפשר להרוויח מטעינת הקורקינטים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker