עסקת הענק נחתמה: אינסייט רוכשת את ארמיס לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר

ארמיס פיתחה פתרון המאפשר לחברות להגן על מכשירי האינטרנט־של־הדברים ברשת שלהן — אחד האתגרים הגדולים כיום בתחום הסייבר ■ הרוכשת, קרן אינסייט האמריקאית, צמחה להיות בשנים האחרונות אחת הקרנות הפעילות והאגרסיביות ביותר בישראל

אמיתי זיו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ארמיס
אמיתי זיו

קרן אינסייט דיווחה הלילה כי חתמה על עסקה לרכישת סטארט-אפ הסייבר ארמיס לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר. העסקה היא במזומן, ונעשית בשיתוף קרן CapitalG, שתשלם 100 מיליון דולר מהסכום. חלק מבעלי המניות הקיימים של ארמיס ימשיכו להחזיק מניות בחברה. העסקה צפויה להיסגר בפברואר.

מדובר באקזיט הסייבר הגדול ביותר אי פעם לחברה פרטית ישראלית. ב-2013 רכשה IBM את טרסטיר ב-800 מיליון דולר, וב-2019 רכשה פאלו אלטו נטוורקס את דמיסטו ב-560 מיליון דולר.

לאחר הרכישה, ארמיס תמשיך להתנהל באופן עצמאי, ותנוהל על ידי מייסדיה. ארמיס מעסיקה כיום כ-250 עובדים, 130 מהם בישראל.

ארמיס נוסדה בדצמבר 2015, וגייסה עד כה 112 מיליון דולר — מתוכם 65 מיליון דולר באפריל 2019 (כך שייתכן שחלק מתמורת הגיוס הזה עדיין בקופה). בין המשקיעים בחברה: קרן Red Dot, ביין קפיטל, Tenya קפיטל, סקויה וקרן האנג'לים קפיטל נאנו. כל אלה מכרו מניות לאינסייט, שגם השקיעה בחברה בסבבים קודמים, שתהיה בעלת השליטה בארמיס. מלבד הקרנות, לחברה שורה של משקיעי אנג'ל מוכרים כמו זהר זיספאל, רקש לונקר, מיקי בודאי ואסף רפפורט, המנכ"ל היוצא של מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל. 

ארמיס פועלת בתחום ההגנה על האינטרנט־של־הדברים (IoT). החברה הוקמה על ידי יבגני דיברוב, המכהן כמנכ"ל; ונדיר יזרעאל, המשמש סמנכ"ל טכנולוגיות. השותף השלישי, תומר שוורץ, עזב את החברה ב–2017. דיברוב הוא יוצא אדאלום (שנמכרה למיקרוסופט תמורת 320 מיליון דולר ב–2015), והיה העובד הראשון בחברה וסמנכ"ל הפיתוח העסקי שלה. יזרעאל הוביל את צוות הפיתוח של גוגל Autocomplete (השלמה אוטומטית) בחיפה. שניהם בוגרי יחידות טכנולוגיות של צה"ל. 

מדובר בעסקת פרייבט אקוויטי לא טיפוסית. קרנות פרייבט אקוויטי בדרך כלל רוכשות חברות רווחיות עם הכנסות משמעותיות, כדי להשביח אותן ולמכור אותן מחדש. הן עושות זאת באמצעות מזומן וחוב — שאמור להיפרע, לפחות בחלקו, באמצעות רווחי החברה הנרכשת. ארמיס אמנם מגדילה מהר את הכנסותיה, אבל לפי הערכות היא עדיין לא הגיעה לרווחיות. 

מנטרת התנהגות של 46 מיליון סוגי התקנים 

הגנה על האינטרנט־של־הדברים היא אחד האתגרים הגדולים בתחום הסייבר. בארגון טיפוסי יש  כמה עשרות עד מאות מכשירים — כמו מדפסות, מצלמות רשת, טלוויזיות חכמות ומערכות בקרת אקלים — שמחוברים לרשת הארגונית, אבל קשה להגן עליהם ולא ניתן להתקין עליהם אנטי־וירוס או כל מוצר אבטחה אחר. לכן, מכשירים מסוג זה נהפכו "דלת כניסה" מועדפת על ידי האקרים ואתגר גדול לעוסקים באבטחת סייבר.

לפי נתוני ארמיס, כבר כיום כ–40% מהמכשירים בארגון אינם מחשבים קלאסיים, ולכן "נסתרים"  עבור מנהל הרשת ועבור מוצרי האבטחה. למעשה, מערך האבטחה של הארגון עיוור לגביהם. החברה טוענת כי מספר המכשירים המחוברים לרשת גדל בקצב שנתי של 31% בשנה, וכי כבר ב–2020 יעבור מספרם את מספר המחשבים הקלאסיים. לפי חברת המחקר גרטנר, ב–2021 יהיו 25 מיליארד תקני IoT בארגונים. זה האתגר שארמיס מנסה להתמודד עמו.

החברה פיתחה פתרון שיודע למפות את כל ההתקנים בארגון, ולזהות אנומליה בהתנהגותם. מדובר בפתרון תוכנה בלבד, שיודע להתממשק עם מוצרי הגנה קיימים ומאפשר למנהל האבטחה לנטר את כל ההתקנים בחברה. הפתרון של ארמיס רלוונטי במיוחד לארגונים תעשייתיים, שיש להן מכונות מחוברות לרשת; לרשתות קמעונות, שיש להם קופות מחוברות; לארגוני בריאות, שיש להם מכשור רפואי שמחובר לרשת, וכדומה.

ב–2018 הסביר יזרעאל בראיון ל–TheMarker כי "מוצרי אבטחה סטנדרטיים שואלים מה נמצא ברשת — אנחנו שואלים מה כל מכשיר עושה. יש לנו בסיס מידע מתעדכן, כנראה הגדול בעולם, של כ–7 מיליון מכשירים והתקנים עם הפרופילים ההתנהגותיים שלהם בצורה נורמלית. כך, אם מצלמה מתחילה פתאום לסרוק את הרשת מסביבה או לתקשר עם מכשירים אחרים, אנחנו מזהים התנהגות חריגה ויכולים לנעול את ההתקן — כדי שלא יפגע בשאר הרשת".

מאז אותו ראיון, הפלטפורמה של ארמיס התרחבה משמעותית — וארמיס קיטלגה ויודעת לנטר 46 מיליון התקנים שונים. החברה עלתה לכותרות בספטמבר 2017 כשחשפה חולשה משמעותית בתקן בלוטות' שאיפשרה "האזנה" לתעבורת בלוטות' בכ–8.2 מיליארד מכשירים ברחבי העולם. 

ענף הגנת הסייבר על האינטרנט־של־הדברים התפתח מאוד בשנים האחרונות — ומלבד ארמיס פועלות בו חברות כמו סאפיו, אקסוניוס, NanoLock, שילד IOT ו–VDOO.

למרות הצפיפות בענף, ארמיס השיגה יתרון בשוק מבחינת הלקוחות — כמה מלקוחותיה  מופיעים ברשימת פורצ'ן 100 — ויש לה הכנסות משמעותיות. בין לקוחותיה ניתן למנות את חברת מדעי החיים PerkinElmer, את סמסונג ואת מונדלז אינטרנשונל — יצרנית חטיפים ענקית שאחראית על מותגים כמו אוריאו וג'ייקובס. ב–2017 ספגה מונדלז התקפת סייבר חמורה, שהשביתה חלק מקווי הייצור שלה וגרמה נזק מצטבר של 100 מיליון דולר. לאחר המתקפה החליטה החברה לעבות את מערך הסייבר שלה. 

אחת הקרנות הפעילות והאגרסיביות בישראל

גם זהות הרוכשת בעסקה מעניינת. אינסייט היא קרן אמריקאית מהחוף המזרחי, שצמחה להיות בשנים האחרונות אחת הקרנות הפעילות והאגרסיביות ביותר בישראל, בעיקר בחברות בשלבים מתקדמים. מנהלי הקרן לא מהססים לרשום צ'קים גדולים, ולעתים אף רוכשים נכסים בשלמותם.

ב–2015 רכשה אינסייט את חלקם של מרבית בעלי המניות האחרים בחברת הסייבר הישראלית צ'קמרקס תמורת 84 מיליון דולר, ונהפכה בעלת השליטה בחברה. בתחילת 2019, במהלך חריג בשוק, אינסייט רכשה 11 חברות פורטפוליו מקרן ג'נסיס 4 בעסקה של חצי מיליארד דולר, לפי הערכות.

באוקטובר 2019 פתחה אינסייט משרד ראשון בישראל, ומנהליה התחייבו  להגביר עוד את הפעילות בשוק המקומי. טדי וורדי, שותף־מנהל בקרן, אמר ל–TheMarker בסמוך לפתיחת המשרד המקומי: "אנחנו פעילים בישראל זמן רב ועשינו כמה השקעות גדולות, וכך גילינו שבישראל יש את הריכוז הגבוה בעולם של חברות עם פוטנציאל לצמיחה גבוהה".

עוד אמר וורדי כי "מכיוון שהגברנו את קצב ההשקעות בישראל, החלטנו שנכון שיהיו לנו אנשים על הקרקע 24/7 — מה שיאפשר לנו להגיע לחברות מעט יותר מוקדם ולתמוך ביזמים בשלבים אלה".

לפני פתיחת המשרד המקומי אינסייט כבר השקיעה כ–700 מיליון דולר בשוק הישראלי. מאז היא הובילה עוד השקעה של כ-90 מיליון דולר ב-WalkMe ושל  45 מיליון דולר בפאפיה גלובל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker