רוב הסטארט-אפים נולדים ומתים בתל אביב - ואיזה מהפך התרחש לראשונה השנה?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה בפעם השנייה דו"ח הממפה את חברות ההזנק בישראל לפי תחומי פעילותן, שרידותן, נתוני שכר ומספר המשרות ■ היחס בין מספר הסטארט-אפים החדשים למספר הסטארט-אפים שנסגרו התהפך לראשונה

רותי לוי
רותי לוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משרד היי-טק
רותי לוי
רותי לוי

ארבע הערות מדו"ח הלמ"ס לפעילות סטארט-אפים בישראל, שפורסם היום (ב'):

1. האם יש ירידה בחדשנות הישראלית?  

הגאות בגיוסי ענק ובאקזיטים עשויה ליצור את הרושם כאילו קל להגשים את החלום ולהצליח ביזמות טכנולוגית. המציאות, כמובן, זוהרת פחות. רובם המוחלט של הסטארט-אפים נכשלים ואינם מחזירים את כספי המשקיעים. ב-2011-2018 נפתחו בישראל 5,313 סטארט-אפים – 45% מהם הספיקו להיסגר לפני ש-2018 הסתיימה. בדו"ח הקודם שפרסמה הלמ"ס, שהציג את נתוני 2011-2016, שיעור הסגירות הכללי היה 37%. 

כבר תקופה ארוכה שהתעשייה חוששת כי בשנה החולפת חלה ירידה חדה במספר הסטארט-אפים שקמים. בעיתונות פורסמו נתונים ספורדיים, אולם האנליסטים בחברות המידע, הזהירו כי יתכן שמדובר בפער באיסוף נתונים - שכן המאגרים מתעדכנים לרוב רק מספר חודשים לאחר תום השנה.

הלמ"ס כעת מדווחת כי מספר הסטארט-אפים הפעילים בשנתיים האחרונות יורד. לאחר עלייה ממוצעת של 4% במאזן הסטארט-אפים (במילה "מאזן" הכוונה לפתיחות מינוס סגירות). ב-2016 החלו ירידות במאזן החברות, עד ל-2018 שבה נרשם לראשונה מאזן שלילי. כלומר, יותר סטארט-אפים נסגרו מאשר סטארט-אפים חדשים שיצאו לדרך. 

גם הלמ"ס מסייגת, וטוענת כי תיתכן הטיה בנתונים בשל פערי איסוף מידע. אולם לאור העובדה כי הלמ"ס מסתמכת, בנוסף למאגרי המידע הפופולריים - IVC ו-SNC - גם על רישום במע"מ ובביטוח לאומי, וכן רישומי מענקים מרשות החדשנות – ייתכן כי יש בנתוני הלמ"ס כדי להכריע בשאלה. ירידה במספר הסטארט-אפים החדשים תואמת את המגמה העולמית שאנו מכירים מגיוסי ההון – יותר כסף מופנה לפחות סטארט-אפים, ולכן פחות סטארט-אפים יכולים לצאת לדרך. 

2.עיר גדולה וסטארט-אפים בה הרבה. 

ישראל מתהדרת בעולם בתואר "סטארט־אפ ניישן", אומה של חדשנות ומובילות טכנולוגית. שוק הסטארט־אפים המקומי שוקק ומושך השקעות הון סיכון רבות מהעולם. ואולם נתוני הלמ"ס ממחישים את הניתוק של הפריפריה ממוקד הפעילות. הרוב המכריע של הסטארט־אפים — 73% — מרוכז בתל אביב וסביבתה. זהו האזור שבו מרוכזות גם רובן המכריע של משרות השכיר — 79%.  

המגמה הזאת תמשיך ללוות את התעשייה, מכיוון שסטארט־אפים ממשיכים לקום בעיקר בתל אביב. ב–2018 נפתחו כ–225 חברות הזנק בתל אביב בלבד ו–135 באזור המרכז. זאת, לעומת פחות מ-50 סטארט-אפים בכל אזור אחר בישראל. 

הריכוז הגיאוגרפי משפר את כוח המיקוח של העובדים ואת היכולת שלהם לברור בין האפשרויות המתגמלות והמעניינות ביותר מבחינתם. ובהתאם — במחוז תל אביב, השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר הוא הגבוה ביותר, 22.1 אלף שקל. פי 1.3 ממחוז ירושלים שבו השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר הוא הנמוך ביותר  - 16.7 אלף שקל. 

 3. 33% בעקבות הבאנה

היכן שיעור השרידות של חברות הטכנולוגיה הישראליות? הלמ"ס בוחנת כמה מתוך הסטארט-אפים שהוקמו הפכו ל"חברות בשלות", כינוי שהיא מעניקה לסטארט-אפים לשעבר שסיימו את שלב הפיתוח של מוצר, השירות או התהליך, והחלו את תהליך הייצור. שלב זה בא לידי ביטוי בצמיחה ברווחים ובמעבר לרווחיות, הגם אם הן ממשיכות לגייס מהון סיכון. 

לפי הלמ"ס כ-16% מהסטארט-אפים הופכים לחברות בשלות. מתוך סך החברות שנפתחו מ-2003, לפי תחום פעילות. בתחום הביטחון (טכנולוגיות לשימוש ביטחון אזרחי וצבאי, לא סייבר)  – 33% מהחברות שנפתחו הפכו לבשלות. 2% מהן מעסיקות 100 משרות שכיר ומעלה. בתחום השבבים שיעור השרידות גבוה גם כן – 25% כאשר 5% מהחברות מעסיקות יותר מ-100 משרות שכיר ומעלה. התחום עם השרידות הנמוכה ביותר הוא אפליקציות לסלולרי – רק 9% מהסטארט-אפים הישראליים בתחום הבשילו. 

החברות הבשלות אחראיות ל-62% מסך משרות השכיר בהיי-טק המקומי (רק חברות ישראליות, לא כולל מרכזי פיתוח זרים).

חברה מפסיקה להיות סטארט-אפ ומסווגת כבשלה, על פי הלמ"ס כאשר היא פעילה יותר מ-10 שנים, מעסיקה יותר מ-80 משרות שכיר או שהכנסותיה גבוהות מ-20 מיליון שקל (כ-6 מיליון דולר). בהקשר זה חשוב לציין כי הלמ"ס מסתכלת על הכנסות שנתיות בפועל, ואילו סטארט-אפים, נוטים לדווח על הכנסותיהם למשקיעים ובתקשורת לפי תחזית עתידית של הכנסות חוזרות – נתון המחושב לפי חודש אחרון כפול 12. כך שלא מדובר בהגדרה כה צרה. חברות שקיימות פחות משלוש שנים מסווגות כסטארט-אפ גם אם הן עונות לקריטריונים האחרים. 

4. מענקי רשות החדשנות - לסטארט-אפים בתחום הבריאות והביטחון 

הלמ"ס מתייחסת גם לסטארט-אפים שקיבלו תמיכה מרשות החדשנות בצורת מענק לביצוע מחקר ופיתוח. ב-2018, סך המענקים הסתכמו בכ-590 מיליון שקל, כ-11% פחות מב-2017. 117 מיליון שקל מסך המענקים ניתנו לחברות שעוסקות בתחום הפעילות הטכנולוגית הרפואית. אחוז החברות הגבוה ביותר שקיבלו מענק מרשות החדשנות, מתוך סך החברות הפעילות באותו תחום, היה בתחום הביטחון (18%), ובתחום הטכנולוגיה החקלאית (17%), ואילו אחוזי החברות הנתמכות הנמוכים ביותר היו בתחומי האפליקציות (4%), האינטרנט (4%) והמסחר האלקטרוני והפרסום (2%). 

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker