הכריש של תעשיית הפינטק: הבנקאות המסורתית תיעלם בתוך 10–20 שנה

קרן ההון סיכון Group 11 של דובי פרנסס מנהלת 168 מיליון דולר ומשקיעה רק במיזמי פינטק, רובם עם קשר לישראל ■ פרנסס, שגדל בחולון וניהל השקעות למולטי־עשירים של עמק הסיליקון, פורש את החזון שלו לעתיד הבנקאות ולא חושש להתנגח במוסדיים

אמיתי זיו
דובי פרנסס. "הקפיצה הטכנולוגית במובייל אחראית לצמיחה בפינטק" צילום: דודו בכר
אמיתי זיו

מבלי ששמנו לב, תעשיית הפינטק הישראלית הפכה לקרקע הפוריה ביותר ל"חדי קרן" — סטארט־אפים ששוויים מוערך במיליארד דולר ויותר. "מהפכת הפינטק החלה", קובע איש ההון סיכון דובי פרנסס, בעלים ושותף־מנהל ב–Group11, קרן הון סיכון מתמחה שמנהלת 168 מיליון דולר ומשקיעה רק במיזמי פינטק. והנתונים לצדו.

בדו"ח הסיכום ל–2019 שפירסמה בשבוע שעבר עמותת סטארט־אפ ניישן סנטרל (SNC), המקדמת את ההיי־טק הישראלי, היא מפרטת 15 "מגה־גיוסי הון", גיוסים של יותר מ-100 מיליון דולר. מתוכם, שישה גיוסים הם לחברות פינטק — יותר מסייבר, מתוכנה ארגונית ומכל תחום אחר. בראש הטבלה, מככבים הגיוסים של חברות הביטוח: למונייד שגייסה 300 מיליון דולר, ונקסט אינשורנס עם גיוס של 250 מיליון דולר.

"אני עוד נתקל בספקנות לגבי הפינטק, כמו שפעם התייחסו לנטפליקס", אומר פרנסס בראיון ל–TheMarker. "אבל המהפכה בלתי־נמנעת".

למה הכוונה?

"יש למהפכה שלושה מקורות: הראשון הוא משבר האמון בשווקים הפיננסיים, שתחילתו במשבר הכלכלי של 2008. באותו אירוע נפגע האמון במערכת הפיננסית המסורתית, פתאום ביטלו לאנשים הלוואות, עיקלו להם את הבתים. התדמית של הבנקאי הכל־יכול נסדקה. תראה מה קרה לשווי של בנקים גדולים, כמו דויטשה בנק, מאז 2008. הם נחתכו ב–80%. היזמים של הפינטק היום הם חבר'ה שב–2008 ראו את ההורים שלהם חוטפים מכה מהבנק.

גיוסי הפינטק הגדולים של השנה

"המקור השני הוא הקפיצה הטכנולוגית בתחום המובייל. הסמארטפון הראשון יצא לשוק ב–2007 ועכשיו כבר מדברים על סלולרי דור 5. בכל טלפון אישי יש יותר זיכרון מאשר בחללית אפולו 11, ופי 100 אלף יותר כוח חישוב. זה לא רק המכשיר אלא האינטרנט והחדירה לשוק. היום, במשפחות הכי עניות במדינות המתפתחות, הנכס הראשון שיהיה להם זה טלפון חכם. בהודו אפשר לקנות סמארטפון בסיסי ב–17 דולר. החדירה העולמית של סמארטפונים מתקרבת ל–50%.

"המקור השלישי למהפכה הוא השינוי דמוגרפי. אלה חילופי משמרות: דור המילניאלז נכנס במהירות לשוק העבודה. עד 2025 הם יהיו 75% ממנו".

אז מה?

"זה דור שיש לו דרישות אחרות לגמרי מהספקים שלו, כולל בתחום הפיננסים. הדור הזה לא יעמוד בתור או ישלח פקס. תדמיין למשל יזמת צעירה שמנהלת עסק לבניית אתרים. את הביטוח שלה היא תעשה דרך SoFi, את הביטוח לעסק היא תעשה עם נקסט אינשורנס, הבנק שלה יהיה N26 ואת התשלום לספקים — עם Tipalti".

הפינטק לוהט

המיזמים שפרנסס נקב בשמם, שבחלקם הוא גם מושקע, מוכרים למדי בתחום הפינטק וכל אחד מהם מציע פתרון מודרני ואישי שמשמש תחליף לשירות פיננסי מסורתי קיים. "למעשה, אפשר לומר שלוקחים את המערכת הבנקאית ומחלקים אותה לחלקים, לתחומי התמחות — ולכל אחד מהם נותנים פתרון נפרד. קוראים לתהליך זה 'פירוק הבנקים', The Unbundling of Banks".

פרנסס מדגיש כי הבנקאות אינה הענף היחיד שנמצא תחת איום. "זה יכול להיות גם בענפי הקמעונות, נסיעות עסקיות או ביטוח. למשל, ביטוח לעסקים — תחום שהתרגלנו בו לשירות 'וואן סייז'. אבל זה שקבלן בנייה או מורה ליוגה שניהם עסקים קטנים — זה לא אומר שמקדם הסיכון שלהם זהה. היום, באמצעות ניתוח מידע בבינה מלאכותית, אני יכול להבין את הסיכון טוב יותר, וכך אפשר לפצל את הביטוח לפי מגזרים עסקיים".

"הכרישים זו פרסומת"

פרנסס הוא אחד מאנשי ההון סיכון המוכרים בישראל, שני אולי רק לאראל מרגלית. הגורם העיקרי לפרסומו הוא השתתפותו בשנה שעברה בתוכנית "הכרישים", שמשודרת בקשת 12, תוכנית שבה מתמודדים שונים משווקים רעיונות לקבוצת משקיעים, בתקווה לקבל כסף לפיתוח. פרנסס מספק הסבר להשתתפותו בתוכנית: "חייבים להנגיש את עולם ההשקעות לאנשים. לא יכול להיות שהצופה הישראלי מקבל רק תוכניות בישול ומהדורות חדשות. התוכנית הזאת נותנת תקווה וחלום מעבר לדמיון, בנאדם מבין שהוא יכול לקפוץ גבוה יותר. תראה אותי — אני בסך הכל אדם בינוני, אבל תמיד דחפתי את עצמי להיות טוב יותר", הוא מעיד על עצמו.

"במבט ציני אפשר לומר שכל דולר שאני מוציא על רעיונות בתוכנית מצדיק את עצמו ברמה השיווקית: אנשים יודעים פתאום מה זה גרופ 11, ושאני משקיע פינטק. זאת פרסומת", הוא מספר. לדבריו, השקיע כבר מיליוני שקלים במיזמים שהוצגו בתוכנית, כולל בעונה השנייה שלה, שהוקלטה אך עדיין לא שודרה.

עולם הולך ונעלם

פרנסס אינו טיפוס ביישן או צנוע. בתמונת הפרופיל שלו ברשתות החברתיות הוא מצולם נוהג ברכב מסוג בנטלי. אבל הוא לא נולד לכסף. "אני יליד חולון, בן לאבא מוסכניק ואמא עובדת עירייה. ארבעה אחים, משחקים בחולות של חוסמסה. אתה יודע, ילדות אמיתית", הוא אומר.

את שירותו הצבאי עשה בנח"ל והיה בן גרעין. הרצון לשירות משמעותי דחף אותו לקורס קצינים ולהתקדם בבה"ד 1 למפקד פלוגה. עם שחרורו פנה ללימודים באוניברסיטת בן גוריון במסלול מיוחד למדעי ההתנהגות וניהול. בתקופה זו חלק פרנסס דירה בשותפות עם דרור ברמן, לימים איש הון סיכון, דבר שעתיד להשפיע על הקריירה שלו.

אחרי שהשלים תואר ראשון, פרנסס נרשם ללימודי תואר שני במנהל עסקים ב–UCLA ומתגורר מאז בארה"ב. עם סיום התואר השני ב–2008 התחיל פרנסס לעבוד בדויטשה בנק בסן פרנסיסקו בצוות מצומצם של מנהלי הון פרטי, השקעות עבור אנשים עשירים מאוד. שם הוא עתיד לפגוש את האוליגרך סרגיי גרישין. ב–2012 גרישין לקח את פרנסס אליו כיד ימינו ומנהל פעילות ב–SG, חברת ייעוץ פיננסי ללקוחות עשירים עם משרדים בארה"ב, רוסיה וישראל.

תחת המטריה הזו הקים פרנסס חברת משכנתאות וחברת ביטוחי חיים. ב–2014 שמו עלה לרגע לכותרת כמי שמכר את פוליסת ביטוח החיים היקרה בהיסטוריה, 201 מיליון דולר שוויה, לאדם מעמק הסיליקון שזהותו לא פורסמה. ההישג מוכר כשיא גינס.

עוד קודם לכן, בינואר 2012, הקים פרנסס קרן הון סיכון שנקראה אז SGVC. כבר מראשית דרכה, הקרן התמקדה בהשקעות פינטק. במאי 2015 עשה פרנסס צעד נועז כשקנה מגרישין את הבעלות על קרן ההון סיכון (גרישין ממשיך להשקיע עד היום בקרנות של פרנסס).

לילך בר דוד
לילך בר דודצילום: אייל טואג

כעבור כמה שנים החליף פרנסס את שם הקרן ל–Group11, על שם עמודה בטבלה המחזורית שמכונה "קבוצת יסודות 11", יסודות כימיים שהיוו את הבסיס ליצירת המטבעות של הכלכלה הקדומה (זהב, כסף, נחושת ורנטגניום).

הבחירה בקריירה בהון סיכון, הוא מספר, נולדה במקרה — ומתוך קנאה. "דרור (ברמן), החבר הכי טוב שלי, קיבל הצעה מאריק שמידט להקים אתו את קרן ההון סיכון 'אינוביישן אנדוורס'. אז גמלה החלטה בליבי להקים קרן טכנולוגית".

מדיניות ההשקעות של גרופ 11 ברורה: מיזמי פינטק בלבד, בשלבים מוקדמים — החל בטרום הנבטה (Pre–Seed) ועד שלב A, וסכום ההשקע הוא 1–5 מיליון דולר. מאפיין נוסף הוא השיוך — 70% מהחברות בו הן Israeli Related, כלומר מתקיים בהן לפחות אחד משלושת התנאים הבאים: יזם או יזמת ישראלים, מרכז פיתוח בישראל, או שמדובר בחברה ישראלית עם סניף בארה"ב.

"אין בעיה להחליף את הבנקאות הקמעונית"

החברה המוכרת ביותר בפורטפליו של גרופ 11 היא TripActions, חברה מעמק הסיליקון שהקימו ישראלים, שפיתחה מערכת להזמנת טיסות עסקיות לחברות, ושינתה לחלוטין תחום מיושן שעד אז נוהל ברובו באמצעות סוכנים בשר ודם. פרנסס נכנס להשקעה בחברה כבר בשלב ההנבטה. ביוני האחרון גייסה החברה 250 מיליון דולר לפי שווי של 4 מיליארד דולר.

חד קרן נוסף בפורטפוליו של פרנסס היא נקסט אינשורנס, סטארט־אפ שעוסק בביטוח לעסקים קטנים וגייס באוקטובר 250 מיליון דולר; ויש גם חברות צעירות: Lili, בנק מהדור החדש שהקימו במארס האחרון שני יוצאי פפר (מבית לאומי), לילך בר דוד ולירן זילכה. לילי הוא חלק מגל של בנקאות 2.0, שורת בנקים דיגיטליים לחלוטין שקמו ברחבי העולם ומותאמים לדור המילניום.

בורסות ניו יורק בזמן המשבר הכלכלי ב-2008
בורסות ניו יורק בזמן המשבר הכלכלי ב-2008צילום: Seth Wenig/אי־פי

"אני מאמין שבנקים הולכים להיעלם תוך 10–20 שנה", טוען פרנסס, "קח בנק כמו Chime, שהוא סטארט־אפ עם כמה אלפי עובדים ושווי של 5 מיליארד דולר. הוא מכניס כל חודש יותר לקוחות מוואלס פארגו שיש להם 260 אלף עובדים ונסחר לפי שווי של 230 מיליארד דולר".

לדברי פרנסס, לא כל סוגי הבנקאות יושפעו באופן עמוק מהשינוי: "בנקאות השקעות מצריכה מיומנות אנושית שקשה למצוא לה תחליף, וכך גם בנקאות עסקית. אבל בנקאות קמעונית? אין בעיה להחליף אותה במערכות חדשות, ולאור שחיקת האמון במערכת הבנקאית המסורתית, זה מה שיקרה. אם מפרקים את הדו"חות הפיננסיים של הבנקים, הבנקאות הקמעונית היא חלק גדול מהפעילות, ועל בסיס הכסף הזה הם מלווים כסף ביחס של 1:10".

התחזית שלו לבנקים לא תשמח את העובדים בענף: "המערכת הבנקאית והביטוחית בארה"ב מעסיקה כיום 6.3 מיליון עובדים. בשנים הקרובות ייסגרו 60% מהסניפים הפיזיים, ובמקביל החדירה של הסמארטפונים תגדל. הדבר יחולל שינוי גדול מאוד במערכת". פרנסס צופה כי הצונאמי של הדיגיטציה ושל ההתאמה האישית ללקוחות יגיע גם לענף הביטוח, לענף הנדל"ן ולתחומים נוספים.

419 סטארט־אפים של פינטק בישראל

על פי נתוני SNC, פינטק הוא מהענפים הבולטים ביותר בהיי־טק הישראלי, עם 419 סטארט־אפים בתחום, וגיוסים בסך 1.8 מיליארד דולר ב–2019. גרופ 11 מתחרה בקרנות הון סיכון כלליות כמו גם בקרנות מתמחות אחרות, ובהן ויולה פינטק הישראלי או ריביט קפיטל האמריקאית.

את הקרן האחרונה שלה בסך 52 מיליון דולר גייסה גרופ 11 בנובמבר 2018, ובגיוס השתתפות גופים מוסדיים כמו לאומי ארה"ב והכשרה ביטוח. למרות זאת, לפרנסס יש בטן מלאה על המוסדיים הישראליים: "אנחנו נכנסים לעשור של אפס צמיחה. למה? חוק מור (תחזית טכנולוגית מ–1965 להתייעלות טכנולוגית של שבבים אלקטרוניים בהשוואה לעלויות הייצור שלהם. בשנים האחרונות נטען כי הנוסחה איבדה מתוקפה; א"ז) כבר נגמר. הדורות מתחלפים. תסתכל עליי — אני בן 41 ויש לי ילד אחד. כשאבא שלי היה בגילי היו לו ארבעה ילדים. מה מייצר צמיחה? ילודה. כשהילודה נעצרת, קורה מה שקורה ביפן. מה קרה למדד הניקיי (שמייצג את 225 המניות הגדולות ביפן; א"ז) ב–20 השנים האחרונות. כלום. זה כי ביפן יש 1.4 ילדים למשפחה, ואין מי שיצרוך.

"זה יימשך, כי המילניאלז פחות ממהרים לעזוב את בית ההורים ולקנות בית ומכונית, ופחות ממהרים להקים משפחה. אז הם צורכים פחות סחורות, החל בחיטה וכלה בפלדה. אפילו צריכת המזון משתנה עם חברות כמו ביונד מיט ואי־אפשר להתעלם מהאתגרים הסביבתיים שגוזרים ירידה דרמטית בצריכה.

"עכשיו, יושבים המשקיעים המוסדיים ומסתכלים בטבלאות האקטואריה שלהם ואומרים, 'טוב, דובי צריך לפרוש עוד 25 שנה, אבל האג"ח לשלושים שנה שהיה נותן לנו 3%–4% בשנה כבר מביא 0%. איך מביאים תשואה?' הם יאלצו לעשות הקצאת נכסים לקרנות השקעה פרטיות (פריווט אקוויטי) ולקרנות הון סיכון. אבל אני נתקל בהמון סקפטיות בקרב המשקיעים המוסדיים הישראלים לגבי קרנות אמריקאיות או כל מה שמגיע מחוץ לישראל.

"לדעתי, הם לא יכולים להרשות לעצמם לשבת בתל אביב ולהיות סקפטיים. איך תעשו תשואות טובות? אתם מנהלים כסף של אחרים, כסף שאנשים עבדו עליו מאוד קשה. התפקיד שלכם הוא לא להחזיק בכיסא. צאו, תלמדו, תשתפרו. חלק מהמוסדיים שנפגשתי איתם הגיעו עם ספקנות וחוסר־למידה שבעיני פשוט מבזים את המקצוע. תעשו את העבודה שלכם, לא יכול להיות שהתשובה של כל מוסדי זה 'אנחנו נותנים לאלן פלד לנהל לנו את הכסף' (פלד עומד בראש קרן הון סיכון שניונית בשם וינטג'. קרנות שניוניות משקיעה בקרנות אחרות, ולא בחברות; א"ז).

"את אותה הביקורת אני מפנה גם כלפי קרנות ההון סיכון הישראליות. את הכסף עושים כשיוצאים מאזור הנוחות. במקום זה הם (מנהלי קרנות ההון סיכון; א"ז) יושבים במשרד בשדרות רוטשילד ומחכים שיבואו הנערים לשחק לפניהם. לא רחוק היום שבו גם הקרנות יצטרכו להראות את הביצועים שלהן, וזה שיש להן לוגו יפה של אוּבר באתר כי השקעת בה דולר וחצי בסקנדרי (רכישה מקרן אחרת; א"ז) כבר לא יספיק".

יש ביקורת על כך שאתה עובד קרוב מדי לאורן זאב, נצמד להשקעות שלו.

״אורן זאב (משקיע הון סיכון ישראלי; א"ז) עושה את מה שהוא עושה כבר 27 שנה. הוא מנטור שלי, הוא ודרור ברמן הם משקיעים פנומנליים. אני רואה איך הם עושים עסקות ולומד מהם. מצד שני, אין מערכת יחסים שהיא לא סימביוטית. כמו שהם מראים לי עסקות, גם אני מראה להם. תשאל את אורן למה הוא מכניס אותי להשקעות, הרי לא חסר לו כסף. זו מערכת יחסים שהיא Win־Win. תשאל גם את היזמים איזה ערך אני מוסיף ולמה הם רוצים אותי בחברה.

"למשקיע הון סיכון יש שלוש דרכים לסייע: להביא לקוחות, להביא משקיעים אחרים ולהביא עובדים. את כל אלה אני עושה במיקוד שלי בפינטק — ובהצלחה רבה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker