הרכישה של אינטל צפויה לתרום מאות מיליוני דולרים לקופת המדינה

בעלי המניות הגדולים ביותר בחברת הבאנה לאבס הם היזמים והעובדים, שצפויים לשלם מס של 25%-33% על הרווח שלהם במזומן מהאקזיט ■ תוספת הגבייה לא תשנה באופן מהותי את תמונת המצב של הבור בקופת המדינה

לוח שבבי AI . צרכים חדשים לגמרי
מעבד גאודי של הבאנה לאבסצילום: הבאנה לאבס

הרכישה של סטארט-אפ הבינה המלאכותית הישראלי הבאנה לאבס (Habana Labs) לאינטל בעסקה של 2 מיליארד דולר במזומן, צפויה להביא גם להכנסות ממסים לקופת המדינה. הבאנה לאבס הוקמה ב-2016 על ידי דוד דהן, המשמש מנכ"ל; ורן חלוץ, סמנכ"ל המחקר והפיתוח, בשיתוף היזם הסדרתי אביגדור וילנץ, המשמש בה יו"ר.

באופן שנחשב יוצא דופן, בעלי המניות הגדולים ביותר בחברה, הם היזמים והעובדים, המחזיקים כ-60% ממניות החברה ולא קרנות ומוסדיים. מעבר לכך, מרוויחה גדולה מהעסקה היא קרן בסמר, שנכנסה להשקעה כבר בסבב הראשון. בעלי מניות גדולים נוספים הם קרן WRV ואינטל עצמה.

המדינה צפויה להרוויח ממסים, שישלמו בעלי מניות שהם תושבי ישראל. הם ישלמו מס רווחי הון בשיעור של 25% (30% אם הם בעלי מניות מהותיים, המחזיקים 10% או יותר מהמניות), בנוסף למס היסף של 3%. בהערכה שכמחצית מבעלי המניות הם ישראלים כך שמדובר ברווח של כמיליארד דולר למייסדים ולעובדים, סכום המס שיגבה, בהערכה גסה, יהיה 350-250 מיליון דולר.

מדובר בסכום משמעותי, אך לא כמו זה שבעסקת הרכישה של מובילאיי על ידי אינטל שבה המס הצפוי רק ממכירת המניות של שלושת בעלי המניות הגדולים היה כמילארד דולר. במקרה של מכירת מלאנוקס לאנבידיה הסכומים כבר היו נמוכים יותר (הערכה של כמה מאות מיליוני שקלים) שכן רוב בעלי המניות היו קרנות. קרנות הון סיכון, ובייחוד קרנות זרות, נהנות בדרך כלל מפטור ממס בעת מכירת מניות, וגם למוסדיים הישראליים היה צפוי פטור ממס.

אינטל
אינטלצילום: AP

ברשות המסים ובמשרד האוצר יברכו, כמובן, על ההכנסה הבלתי-מתוכננת - אך היא אינה משנה בהרבה את מצבה הכספי של הממשלה. ההכנסות ממסים ב-2019 צפויות להסתכם במיליארדי שקלים פחות מתחזית ההכנסות שבתקציב, שכבר עודכנו כלפי מטה. תוספת הגבייה מן העסקה, רק תקטין מעט את הפער בין ההכנסות בפועל לבין ההכנסות שלהן קיוו במשרד האוצר בעת שתוכנן תקציב 2019, לפני כשנתיים.

במשך המחצית הראשונה של 2020, כל עוד לא ייחקק תקציב המדינה ל-2020, הגירעון התקציבי צפוי לרדת לסביבות 3% מהתמ"ג. הירידה בגירעון תיגרם מהריסון התקציבי הנובע ממנגנון התקציב ההמשכי (תקציב 1/12) - שבו הוצאות הממשלה לא יגדלו (ריאלית) לעומת 2019. המסים מעסקת הבאנה יפחיתו מעט את סך הצעדים שיידרשו ממשרד האוצר בצד ההכנסות בתקציב 2020, כגון העלאת מסים או צמצום הטבות מס. מכיוון שההתכנסות הפיסקלית הדרושה מוערכת ב-30-25 מיליארד שקל, תוספת גבייה של מיליארד שקל, לא תשנה משמעותית את התמונה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker