כנס הדיגיטל |

מייקל אייזנברג: "סופטבנק הפכו את הכסף לנשק הגובר על היתרון הטכנולוגי"

אייזנברג, מהמשקיעים הראשונים בוויוורק: "מחירים גבוהים בשווקים הפרטיים בסופו של דבר מזיקים. אם אתה מנפיק או מגייס כסף במחיר יותר נמוך, יש גלגל תקשורתי בעל השפעה אמיתית על החברות"

רותי לוי
רותי לוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתן אבריאל ומייקל אייזנברג
איתן אבריאל ומייקל אייזנברגצילום: דודו בכר
רותי לוי
רותי לוי

"עיתונאים חוגגים את "הקריסה" של וויוורק ואני לא מאשים אותם, יש פה סיפור עסיסי ומעניין, אבל יש פה חברה עם קצב הכנסות של 4.5 מיליארד דולר, ורק לומר את האמת, בתקשורת מדברים על שווי של 47 מיליארד דולר ל-WeWork, אבל זה מעולם לא היה השווי האמיתי, הסיבוב האחרון נעשה לפי 20 ומשהו מיליארד. מה שקרה זה שמסיושי סן, מנכ"ל סופטבנק, רצה לרכוש את החברה - עסקה שמעולם לא מומשה, וה-47 מיליארד היה מחיר שנגזר מה- Breakup fee (עלות היציאה מהעסקה) בסך 2 מיליארד דולר". את הדברים האלה אמר הערב מייקל אייזנברג, שותף שווה בקרן ההון סיכון הישראלית אלף, בכנס הדיגיטל של TheMarker.

אייזנברג השקיע בוויוורק במסגרת סבב גיוס ההון הראשון שלה, כאשר היה משקיע בבנצ'מרק ב-2012, והמשיך להשקיע בה גם במסגרת הקרן שהקים, הוא גם נחשב לאיש המפתח בניסיון לפתור את המשבר שנוצר בין סופטבנק לאדם נוימן. לשאלתו של איתן אבריאל, עורך מגזין TheMarker כיצד בנקי ההשקעות היו מוכנים לשווק את וויוורק לפי שווי הקרוב ל- 50 מיליארד דולר, הגיב אייזנברג: "כשהנפקתי את החברה המשמעותית הראשונה שלי זה היה שופינג דוט קום. אני זוכר את ה-Bake-off, הפגישה שבה כל החתמים מגיעים ומגישים לך מסמכים כרוכים בספירלות, ומסבירים כמה החברה שלך תהיה שווה החברה בהנפקה. אמרתי לעצמי 'זה לא יכול להיות, אני הרי מכיר את המספרים שלה, היא לא שווה כל כך הרבה כסף'. אבל הם אנשי מכירות"

לדבריו, "אני חושב שהאתגר היום הוא איך משערכים חברות כאלה. בעבר זה היה קל - חברת תוכנה היא תוכנה, חברת מוניות היא מוניות. אבל היום, אובר - היא תוכנה? היא זירת מסחר? היא חברת מוניות? למונייד, שאני מושקע בה - זה חברת ביטוח או תוכנה? הרי לא ראיתי בחיים חברת ביטוח שצומחת ככה. בשביל צמיחה בקנה מידה גדול חייבים המון טכנולוגיה, וגם לוויורק היתה כזאת. בעבר היינו מוכרים תוכנות לחברות ענק, היום אנחנו מנסים לקחת להם את השוק על ידי חברות בתחומן שמבוססות על טכנולוגיה. נוצר איזה משהו בין לבין - צמיחה גדולה כמו תוכנה אבל חלק מהמודל העסקי הוא העולם הישן, והשוק עוד לא מבין בזה. תמיד יש משקיע הון סיכון שלא מוכן להפסיד עסקה ולא משנה מה התנאים שלה אבל בשוק הציבורי זה שווה פחות כי מיליון בעלי מניות חושבים אחרת". 

אייזנברג טוען כי "מחירים גבוהים בשווקים הפרטיים בסופו של דבר מזיקים. אם אתה יזם אתה צריך להיות מדוד באיך מעלים את השווי, כי אם אתה מנפיק או  מגייס כסף במחיר יותר נמוך מי שלא נפגע זה המשקיעים אלא היזמים והעובדים. יש סייקל תקשורתי שמאכיל את עצמו ויש לו השפעה אמיתית על החברות. 

"כשאדם נוימן הציג לי לראשונה את וויוורק, הוא אמר לי 'אני לא צריך אותך לביזנס אלא ל-We Connect', שאלתי אותו מה זה, הוא אמר שזה עוד לא קם. אמרתי לו עזוב את זה, וויוורק מעניינת אותי. הסתובבתי בחברה במנהטן ותשאלתי 100% מהאנשים שישבו שם, שאלתי מה הם עושים שם. פגשתי אפילו שני מפיצי בירות מתחרים שאמרו שהם משתפים פעולה, כי יש להם פה עסק שמספיק לכולם. חלק מהאנשים משתמשים רק בנדל"ן של וויוורק על בסיס קבוע, אבל חלק רוצים להיות חלק מהרשת החברתית הבינלאומית והם משלמים דמי מנוי חודשיים כדי להיות בה, שהיא תומכת בהם כשהם נוחתים כמה פעמים בחודש במקום שונה בעולם. דבר אחד אין ספק, וויוורק שינתה את פני הנדלן שינוי נצחי. וזה בגלל ההבנה שאנשים רוצים מקום עבודה גמיש, אבל גם לראות אנשים אחרים". 

לשאלה של אבריאל איזה הדרכה הנהלת וויוורק קיבלה מסופטבנק כשהשקיעה בה, השיב: "אני לא יכול לדבר בשם מסוישי סאן. אני רק יכול לומר שהם הפכו הון לתחמושת אמיתית. זה - Weaponization of capital- כאשר הכסף הוא הנשק שאיתו כובשים את השוק, ולא הטכנולוגיה או היתרון הטכנולוגי. לפני הבועה ב-99 היית מסתובב בעמק הסיליקון -  משכורות ושכר דירה גבוהים, והבנת שזה 100% כסף של הון סיכון אחראי זה ולא שאנשים מרוויחים כסף, קראנו לזה - Profitless prosperity (שגשוג ללא רווחים). 

"לאחרונה דיברנו אצלנו בקרן - מתי לעזאזל יעלו את הריבית? כי אם לא יעלו את הריבית, המקום הכי טוב ללכת עם הכסף שלך הוא העולם הטכנולוגי. בעולם בלי ריבית אין תשואה.ואם נעלה את הריבית גם מחירי הדיור ירדו". 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker