כנס הדיגיטל

"בעבר, הרעיון שגורם שאינו מדינה ינפיק מטבע השתייך למדינות מתפרקות"

עידו שדה מן, מייסד ויו"ר סאגה אמר בכנס הדיגיטל של TheMarker שאין מנוס ממטבע דיגיטלי גלובלי ■ אולם הוא טוען כי מי שייסד אותו לא יכול להיות תאגיד שמטרתו להשיא רווח לבעלי המניות

ג'ניה וולינסקי
ג'ניה וולינסקי
עידו שדה מן, מייסד ויו"ר סאגה
עידו שדה מן, מייסד ויו"ר סאגהצילום: דודו בכר
ג'ניה וולינסקי
ג'ניה וולינסקי

"לפני קצת פחות משנתיים פגשתי נגידת בנק, לא אגיד של איזו מדינה, שאמרה לי שאם היינו מדברים לפני כעשר שנים, אני הייתי כנראה מאחורי סורג ובריח", אמר עידו שדה מן, מייסד ויו"ר סאגה (Saga), חברה ישראלית שהשיקה בשבוע שעבר מטבע קריפטו בשם SGA. הוא אמר את הדברים בכנס הדיגיטל של TheMarker בשיתוף בנק לאומי, פרטנר ורשות החדשנות ובחסות קומרה קפיטל.

"היא כנראה צודקת", הוסיף שדה מן, "כי לפני יציאת הביטקוין, הרעיון שגורם שאינו מדינה ינפיק מטבע השתייך בעבר למדינות מתפרקות. למשל, כשבריטניה הפכה למונרכיה, קמו תעשיינים שאמרו שאם אנחנו כבר כורים את הזהב, ננפיק אותו כמטבע וקראו לזה טוקנס. ולדעתי, ההיסטוריה חוזרת.

"כשלפני שנתיים התחלנו לדבר עם הרגולטורים על כך שצריך כסף גלובלי, הם אמרו לנו שאנחנו מנסים למצוא פיתרון לבעיה שאינה קיימת. היום הם כבר לא חושבים ככה כי הם מפחדים מליברה".

שדה מן הוסיף כי "הכסף כל הזמן משתנה ומה שבד"כ משנה אותו זה תקשורת. הכסף של מדינת הלאום הוא תולדה של מהפכת הדפוס. עד שלא יכולתי לקרוא עיתון, מה שהייתי יודע היה מוגבל לגבולות הכפר וגם הצורך לסחור היה מאוד מקומי. כשקוראים עיתון, אפשר להחליף דעות, שירותים ואז גם מוצרים. היום אנחנו יכולים להחליף דעות לא רק ברמת העיתון הלאומי ואנחנו גם לא קונים שירותים רק באופן מקומי. מהפכת התקשורת הביאה לזה שאנחנו חשופים לכלכלה גלובלית וטווח חדש של כלכלה שנוצר, לכן אנחנו צריכים שהערך של אמצעי הקניה שלנו ישתנה יחד עם המחירים".

שדה מן ממחיש את דבריו באמצעות דוגמה של האזרחים בבריטניה, שבחרו בשבוע שעבר את הממשלה שלהם, שנבחרה תחת האג'נדה לממש את הברקזיט. "היום העולם מלא בתחזיות שנעות בין זה שהכלכלה הבריטית תפרח לזה שבריטניה תקרוס כלכלית ויחד איתה הפאונד. מאז משאל העם, הפאונד ירד ב-25%. אם הבנק המרכזי באנגליה יעשה את עבודתו כמו שצריך ותישאר הלימה בין מדיניות מוניטרית לפיסקלית, כל עוד האזרח פועל ברחבי בריטניה, הכל בסדר – והמחירים ירדו בהתאם. אבל כשאותו אזרח קונה באמזון או מתכנן את החופשה שלו בחו"ל, הוא חשוף למחירים הגלובליים, שלא השתנו בהתאם. יבואן הפרחים הבריטי, למשל, חשוף ל-20-15 סוגי מט"ח שונים. זה כבר לא ברמה מדינתית ואין לנו את הגוף שיתמוך בזה".

לדבריו, יכול להיות שהפיתרון האופטימלי הוא כמו בסדרה סטארטרק - פדרציה גלובלית ובנק מרכזי גלובלי. "אבל בימים שכל מדינה באירופה מנסה להיות נפרדת, זה כנראה רחוק מהמציאות".

שדה מן מוסיף כי הביטקוין נבע מהצורך לפתור את הבעיה - העברת כסף בלי שיהיה בנק מרכזי. "הפיתרון הוא רשת מבוזרת שאין בה שום מוקד שליטה מרכזי, ששולטת בהנפקת הכסף. מדובר במטבע גלובלי שלא נשען על שום מדינת לאום. אבל ליומרה זו היו כמה בעיות כי כשאתה מוותר על שלטון מרכזי - אתה מוותר על הרבה יתרונות. מה שקורה בביטקוין, הוא כשכל אחד מייצג את עצמו וכל אחד מקבל החלטות שהן לא בהכרח בתחומי המומחיות שלו. למשל, כשביטקוין רצתה לאמץ שינוי קטן בפרוטוקול, זה לקח שנתיים".

לדברי שדה מן, היכולת להגיע לקונצנזוס על פני מיליוני אנשים הרבה יותר מורכבת. "בשנה האחרונה זה מתחדד לא רק בתחומי הכסף, אלא גם במידע ובעיתונות – שעם הכישלון של הביזור המוחלט נכנס שחקן חדש – התאגידים הגלובליים, שהם גם נורא יעילים. לא רק בפייסבוק אלא גם טלגרם, שמציעים להיות מנפיקים. אבל תאגיד נבנה לא על מנת לשרת מטרות אזרחיות, אלא כדי להשיא רווח לבעלי מניות שלו. זה לא מתואם עם היומרה להנפיק כסף, שזהו שירות ייצוגי המבוסס על הסכמה, שכיום שייכת למדינת הלאום, בכפוף לבחירות ותהליכי ייצוג. העברה של שירות כזה לעולם תאגידי מניחה את היסודות לפלוטוקרטיה. מה יקרה כשתהיה הצניחה הבאה בוול סטריט ויהיו בנסד"ק 50 מנפיקי מטבע שיש להם יד על הנפקת הכסף?"

שדה מן מציין כי "התשובה נמצאת בסוג חדש של אישיות משפטית, שליגיטימי שתנפיק כסף, שמצד אחד לא תהיה מדינתית אבל תנצל טכנולוגיה ותייצג רצון כללי של קבוצה של אנשים שמיוצגים בה". לדבריו, "אנחנו אוהבים להתקיף את הרגולטורים, אבל תפקידם לפענח את המציאות בהתאם לתשתית החוקית והם לא אמורים להתמודד עם חדשנות אלא להגן על הציבור. החדשנות היא תפקידם של מחוקקים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום