כנס הדיגיטל |

"פייסבוק עדיין מתכוונים להשיק את ליברה ב-2020"

תומר בראל, סגן נשיא לתפעול קליברה בפייסבוק, אומר בכנס הדיגיטל של TheMarker: הנסיגה של שותפים והקשיים שחווה תחום הבלוקצ'יין לא משפיעים על הפרויקט ■ "ליברה תוריד את העלויות של החזקת הכסף והעברת הכסף, לקרוב לאפס"

ג'ניה וולינסקי
ג'ניה וולינסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תומר בראל, פייסבוק
ג'ניה וולינסקי
ג'ניה וולינסקי

"15 שנה לאחר מהפכת המידע אני יכול לשלוח וידאו כמעט לכל מקום בעולם אבל יש 1.7 מיליארד איש בעולם, מתוך כ- 8-9 מיליארד, שאין להם גישה לחשבון פיננסי כלשהו" אומר תומר בראל, סגן נשיא לתפעול קליברה בפייסבוק.

בראל אמר את הדברים לכתב ההיי-טק אמיתי זיו, בכנס הדיגיטל של TheMarker. לדבריו, המטרה של פייסבוק בהשקת המטבע הדיגיטלי היא "לייצר מהפכה דומה למה שראינו בגישה למידע גם בגישה לשירותים פיננסיים בסיסיים". בראל מסביר כי זהו פרויקט כחלק מקבוצה שמאוגדת על ידי איגוד שנקרא ליברה שבכוונתו להשיק רשת בלוקצ'יין חדשה גלובלית, ועליה מטבע קריפטוגרפי שיהיה יציב, מגובה על ידי סל של מטבעות קיימים שיהיה נגיש לכל העולם. הבעיה של הנגישות לשירותים פיננסיים לא נובעת מתשתית (למיליארד מבין אלה שאין להם חשבון פיננסי יש טלפון סלולרי) אלא בעיה של עלויות". 

איך ליברה תפתור את זה?
"היא תוריד את העלויות של החזקת הכסף והעברת הכסף, לקרוב לאפס".

אנחנו בעולם המערבי לא נושפע מזה?
"נכון שההתפלגות של אותם 1.7 מיליארד אינה אחידה על פני המדינות. אבל יש מדינות גם בעולם המערבי שבהן עלויות פיננסיות גבוהות, כמו ארה"ב. בישראל, באופן יחסי, לרוב האזרחים יש חשבון בנק והעלות שלו נמוכה אבל גם בישראל יש מה לעשות. למשל, יש לא מעט אנשים שחיים כאן ושולחים הרבה כסף לבני משפחה בחו"ל ויש לכך עלויות משמעותיות. הממוצע בעולם הוא 7% לטרנזקציה. כשבישראל הממוצע לא רחוק מזה. למשל, כשגרתי בעבר בארהב והיה לי חשבון בנק, שילמתי הון עתק על העברות לארץ. כשחזרנו לארץ, וירדתי מתחת ל5 אלפים דולר בחשבון, התחלתי לשלם 15 דולר בחודש רק על הזכות להחזיק את הכסף שלי. אלו שני הדבים הבסיסיים שאנחנו זקוקים להם – אמצעי להעברה ושמירה של כסף בעלות נמוכה ובאופן גלובלי".

מה הצוות שלך עושה?
"הפוקוס של קליברה הוא בניה של ארנק דיגיטלי, שיאפשר לכל אחד מאיתנו שימוש בליברה. לספק שירותים כמו הגנה מפני הונאות, שירות לקוחות, כל מה שאנחנו מצפים לו כשמדובר בכסף שלנו. מדובר בארנק שיהיה משולב בווטסאפ ומסנג'ר וגם באפליקציה נפרדת. הפרויקט מפותח בשני אתרים - בקליפורניה ובת"א. בת"א יש לנו צוות שלם שצפוי לגדול משמעותית בשנה הבאה". 

איך פייסבוק עושה מזה כסף? 
"הסיבה שפייסבוק נכנסה לתחום הזה היא מתוך הבנה שהעברה של ערך היא נגזרת ישירה של הדברים האחרים שפייסבוק עושה. זה מתחבר לתחום העיסוק של פייסבוק, שהוא לחבר בין אנשים ולייצר קהילה. בשירותים הבסיסיים שקליברה תיתן – החזקה או העברה של כסף - היא לא תיגבה מהצרכנים או שתיגבה מחירי עלות. פייסבוק לא תרוויח מזה אלא בצורה עקיפה – קיומה של היכולת תגדיל את היקף השימוש, בעיקר של עסקים קטנים. יש כרגע על הפלטפורמה של פייסבוק יותר ממאה מיליון עסקים קטנים. הם זקוקים לאמצעי תשלום זול.

"אחת האופציות שתתאפשר היא סליקה. היום מי שנושא את עלות התשלום הוא המוכר ויש פה הזדמנות להוזיל את המחיר עבורם. מבחינת פייסבוק יש פה הזדמנות לייצר עוד אינגייג'מנט ולהגדיל את הרווחיות של החברה. העובדה שתהיה אפשרות להשתמש בארנק הזה וביכולת הזו, תגדיל את היקף השימוש בפלטפורמה". בראל מדגיש עם זאת, כי "פייסבוק לא תהנה מהדאטה של קליברה בשום דרך ולא יהיה עירוב בין הדאטה הפיננסי לחברתי. אנחנו מתעסקים בלבנות הפרדה מוחלטת וזוהי חלק מהסיבה שזוהי חברת בת נפרדת". 

זה נשמע כמו חלום אבל מאז ההכרזה, אנחנו שומעים על קשיים, רשימה ארוכה של חברות שעזבו ונסוגו מהפרויקט. למה הן נסוגו? האם הפרויקט עתיד לקום בכלל?
" הודענו על הפרויקט ב-18 ביוני השנה, תכננו להשיק אותו ב-2020 וזו עדיין התוכנית. אין שינוי מהבחינה הזאת. זה פרויקט יומרני ואנחנו לא מופתעים מהתגובות. יש בו תועלת עצומה ואנחנו מכירים בכך שיש בו סיכונים. אנחנו עובדים עם רגולטורים וגורמים בכל העולם כדי למצוא דרכים להתמודד עם השאלות שלהם. היו חברות שהביעו עניין אבל בסוף לא הצטרפו. לגבי הסיבה - אתה מוזמן לשאול אותם".

אולי כי זה פייסבוק? עם כל מה שאנחנו מכירים עם קיימברידג' אנליטיקה?
"אין טעם להכחיש שפייסבוק עשתה טעויות. פייסבוק מתמודדת עם האתגרים האלה ואין אח ורע לגודל ההזדמנות עם כמות המשתמשים שלנו ברחבי העולם. יש לנו כוונות לעמוד בהתחייבויות שלנו כלפי הלקוחות".

אתם מגיעים לשוק בתקופה קשה למטבע הקריפטוגרפי, הביטקוין יורד למשל.
"נכון שיש מכנה משותף טכנולוגי של שימוש בבלוקצ'יין אבל הביטקוין הוא נכס מסוכן שיכול לאבד מערכו בצורה דרמטית. זה מיועד לתמונת הראי של הקהל שאנחנו מעוניינים בו. מי שיכול להרשות את הסיכון של איבוד 10% מהערך, כמו ביטקוין, זה רק אנשים מאוד עשירים. אנחנו חושבים שיש פוטנציאל גדול לטכנולוגיית בלוקצ'יין אבל אני לא רואה קשר בין האתגרים שהיא חווה לבין האתגרים שלנו". 

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker