הסטארט-אפ של קירה רדינסקי מנסה להיאבק בעומסים במיון - ומגייס 24 מיליון דולר

האם ניתן לקצר את התורים ולהפחית מהעומסים בחדר מיון באמצעות טכנולוגיה ובינה מלאכותית? הסטארט-אפ הישראלי דיאגנוסטיק רובוטיקס מנסה לעשות בדיוק את זה ■ היום הודיעה החברה על גיוס הון בהובלת קרן אקסלמד

שגיא כהן
שגיא כהן
מימין: משה שהם, קירה רדינסקי ויונתן עמיר
מימין: משה שהם, קירה רדינסקי ויונתן עמירצילום: עומר כהן
שגיא כהן
שגיא כהן

האם ניתן לקצר את התורים ולהפחית מהעומסים בחדר מיון באמצעות טכנולוגיה ובינה מלאכותית? הסטארט-אפ הישראלי דיאגנוסטיק רובוטיקס (Diagnostic Robotics) פיתח מערכת המסייעת לבתי חולים ולקופות חולים לבצע אבחון מהיר למטופלים – בתקווה לזרז ולייעל את השירות שניתן לחולים.

החברה הוקמה על ידי יונתן עמיר המשמש כמנכ"ל; פרופ׳ משה שהם מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון ומייסד חברת מזור רובוטיקס, שנרכשה לאחרונה על ידי Medtronic; וד"ר קירה רדינסקי, שכיהנה עד לאחרונה כמדענית הראשית של איביי ישראל.

היום (ד') הודיעה החברה שגייסה 24 מיליון דולר, בהובלת קרן אקסלמד, וכן מקרן Maverick Ventures Israel, קרן Alpha Capital, ד״ר קובי וד״ר יהודית ריכטר, ג׳יסון, דייוויד ודניאל אריסון, ומארק סיגל.

החברה עצמה נוסדה ב-2017 בטכניון. רדינסקי, שהיתה ממקימיה, הצטרפה אליה בתפקיד פעיל רק באחרונה, וכיום היא מכהנת כיו"ר וסמנכ"לית טכנולוגיות. בשנים האחרונות רדינסקי הפכה לאחת מהמנהלות והיזמיות המוכרות בהיי-טק הישראלי. ב-2016 היא מכרה לאיביי את הסטארט-אפ שלה, סיילספרדיקט, שעסק בחיזוי התנהגות צרכנית ברשת. סכום העסקה לא פורסם אך הוא מוערך ב-15-10 מיליון דולר. לטובת ההצטרפות לדיאגנוסטיק רובוטיקס עזבה רדינסקי את תפקידה באיביי.

כניסה לחדר מיון
כניסה לחדר מיוןצילום: רמי שלוש

במקום לנסוע לחדר מיון - היכנסו לאפליקציה

לפי החברה, התוכנה שפיתחה עבור ארגוני בריאות מסוגלת לחזות מראש אירועים קליניים - ומספקת המלצות לרופאים ולמטופלים לגבי אבחון הבעיה, דירוג מידת הדחיפות שלה ואפשרויות הטיפול. "התחלנו כשלושה מדענים בטכניון", מספרת רדינסקי. "ראינו את הבעיה הקיימת בעומסים במיונים בבתי החולים וחשבנו לבנות מערכת שתעזור לרופאים במיון ובקבלת ההחלטות".

המערכת מבוססת על בינה מלאכותית ומורכבת מממשק בצד המטופל ובצד הרופא. בפועל מדובר בטאבלט שמוצב בחדר המיון ומציג שאלון בסיסי בפני המטופל הממתין בו. "המשאב היחיד שלא חסר בחדר מיון הוא זמן", אומר עמיר. "אנשים מחכים שש-שמונה שעות, אז בינתיים הם יכולים להשיב על שאלות". מדובר בשאלון הכולל שאלות אנליזה בסיסיות כמו היסטוריה רפואית, תלונה עיקרית, הסיבת לפנייה למיון, אפיון הכאב ועוצמתו ועוד - בדומה לדרך שבה הרופא מנסה לאפיין את מצב החולה.

לאחר מכן, מאחורי הקלעים, המערכת מנתחת את המידע תוך שימוש בההיסטוריה האישית של המטופל ובמסדי הנתונים הקשורים להיסטוריה הרפואית של אוכלוסיות רחבות של מטופלים. על בסיס התשובות והמידע ההיסטורי, המערכת תוכל לייצר באופן אוטומטי אינדיקציה שמדרגת את רמת החומרה בסקאלה של 1 עד 5, ובכך תסייע לצוות הרפואי לתעדף את סדר מתן הטיפול (תהליך המכונה טריאז'). האינדיקציה שמתקבלת אמורה להופיע בתוכנה המותקנת במחשבים של האחות והרופא. המערכת הזו כבר מוטמעת, במסגרת ניסוי, בבתי החולים רמב"ם וסורוקה.

סניף של קופת חולים מאוחדת בירושלים
סניף של קופת חולים מאוחדת בירושליםצילום: תמר מצפי

המערכת יכולה לעזור לבתי החולים בשיפור השירות ובהגברת היעילות והמהירות – אך בחברה מאמינים שהפחתת עומסים ממשית יכולה להגיע גם בזכות הטמעתה בקופות החולים. "עד 70% מהאנשים שמגיעים למיון יכולים לקבל מענה בהקהילה", אומר עמיר, "למשל במרפאות טרם, בקופות החולים עצמן, מהבית ועוד. אבל רוב האנשים לא יודעים זאת, וכשהם חשים ברע הם ניגשים ישר למיון. לכן, כדי להוריד עומסים צריך לייצר מנגנון שיעזור בפיזור אופטימלי של מטופלים על בסיס התלונה שלהם. זאת על ידי ביזור היכולות שנמצאות כיום רק בידי רופאים בבתי חולים".

איך זה יעבוד? הרעיון הוא להציע את השימוש במערכת לציבור דרך פלטפורמות דיגיטליות (אתר או אפליקציה) או במערכת שתוצב בכניסה למרפאות. אנשים יוכלו להשיב על השאלון, והרופא המטפל יקבל מהמערכת המלצה, המבוססת על ניתוח סטטיסטי, אם יש לפנות למיון או שניתן להסתפק ברופא בקופה או במרפאות לרפואה דחופה. החברה כבר החלה בפיילוט לקראת הטמעת המערכת בקופות החולים לאומית ומאוחדת.

"ההשלכות של שימוש בבינה מלאכותית במערכת הבריאות היא הפחתה משמעותית בעלויות הרפואה הראשונית, הרחבת נגישותם של שירותי בריאות ושיפור ההחלטות הרפואיות שמקבלים רופאים ומטופלים", מסכם עמיר. רדינסקי מוסיפה: "אנחנו מאמינים כי טכנולוגיות המבוססות על בינה מלאכותית יאפשרו את הנגשת הרפואה לכ-3.8 מיליארד אנשים נוספים עד 2030. מערכת החיזוי שלנו תאפשר לאתר בשלב מוקדם מטופלים בעלי פוטנציאל להחמרה מיידית במצבם הבריאותי. הטכנולוגיה שלנו תספק לכל אדם גישה לכלי אבחון מתקדמים".

מידע רפואי רגיש

אך האם אכן ניתן לסמוך על מערכת ממוחשבת, מתוחכמת ככל שתהיה, לצורך קבלת החלטות קריטיות לבריאותם של החולים? "זו לא מערכת שעושה אוטומציה לקבלת החלטות, אלא מספקת אינדיקטור אבחוני לרופא המטפל. אנחנו לא מתיימרים להיות משהו יותר מזה. אנו מאמינים שתהליך קבלת ההחלטות ישתפר בעזרת מערכת שיודעת להתבסס על נתונים בקנה מידה גדול, כך שהיא תהיה רשת ביטחון לתהליך קבלת החלטות של רופאים", אומר עמיר, ומבהיר: "הרופא הוא זה שמחליט על המשך תהליך הטיפול".

שאלה קריטית נוספת נוגעת לשמירה על מידע רפואי רגיש, שכאן למעשה מנותח על ידי חברה פרטית. לטענה זו משיבה רדינסקי כי "המידע מוזן למערכת, והיא מותקנת ונשמרת בבית החולים - כמו כל המידע הרפואי שלנו. הניתוח נעשה במקום, ומידע פרטי לא יוצא החוצה. גם לנו אין גישה למידע הזה". החברה נעזרת כרגע במאגרי נתונים פתוחים שהונגשו על ידי ארגוני בריאות בעולם. בעתיד מידע כזה אמור להיות מונגש גם ממערכות בריאות בישראל.

דיאגנוסטיק רובוטיקס אינו לבד בתחום הזה – הן חברות ענק כמו יבמ והן שורה של סטארט-אפים, לא מעט מהם ישראלים, מנסים כיום לפתח מערכות מבוססות בינה מלאכותית לשם סיוע לרופאים בקבלת החלטות ובאבחון חולים. "הרבה מהחברות הגדולות עוסקות בראייה ממוחשבת ובפענוח תמונות ודימות. כדי להיכנס למערך דיאגנוסטי כללי שמוטמע בבתי החולים, צריך לבנות מוצר קליני - וזה מצריך בנייה של חברה עם דנ"א קליני. שליש מעובדי החברה שלנו הם רופאים, והשאר עוסקים בשורה של נושאים, כמו כלכלנים ומדעני נתונים ובינה מלאכותית", אומרים עמיר ורדינסקי. החברה מעסיקה 60 עובדים במשרדיה בת"א ובניו יורק.

זהו גיוס ההון הראשון של החברה, ומנהליה מתכוונים להשתמש בכספי הגיוס כדי לפתח את הטכנולוגיה ולהטמיע אותה במערכות הבריאות בישראל ובארה"ב. החברה מדווחת גם שקיבלה מענקים של כמה מיליוני דולרים מרשות החדשנות וממשרד הבריאות לצורך הטמעת המערכת במוסדות בריאות בישראל. העבודה של החברה מול לאומית, מאוחדת וסורוקה נעשית במסגרת תוכנית הפיילוטים של רשות החדשנות. תוכנית זו הושקה ב-2018 לתמיכה בפיילוטים של סטארט-אפים בתחום הבריאות הדיגיטלית המבקשים להטמיע חדשנות טכנולוגית בתעשייה ובמוסדות ציבוריים.

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ