תוכנית החדשנות הגדולה בעולם: האם ישראל תצטרף לקרן של 105 מיליארד דולר?

מאז אמצע שנות ה-90 ישראל נהנית מהשתתפותה בקרן המו"פ האירופית, שמחלקת מענקים גבוהים לאקדמאים, סטארט־אפים ואפילו למשטרה ■ אלא שהתוכנית שתיפתח ב-2021 תהיה כדאית פחות מבחינה כלכלית, ובממשלה מתלבטים

אמיתי זיו
העוגה שהכינו בנאנו־סינקס לחגיגות לרגל קבלת מענק של 2.5 מיליון יורו מקרן הורייזון
העוגה שהכינו בנאנו־סינקס לחגיגות לרגל קבלת מענק של 2.5 מיליון יורו מקרן הורייזוןצילום: חיה בן מויאל
אמיתי זיו

בחודשים הקרובים יתחילו הדיונים בממשלה, ככל שתהיה כזו, על הצטרפותה של ישראל למה שנחשבת "תוכנית המחקר והחדשנות הגדולה בעולם": התוכנית האירופית לתמיכה בחדשנות ומחקר - "הורייזון אירופה". התוכנית כבר נמצאת בשלב הדיונים והסגירות הסופיות, והיא עתידה לצאת לדרך ב-1 בינואר 2021 כיורשת של הורייזון 2020, תוכנית התמיכה הנוכחית שמגיעה לסיומה.

הורייזון אירופה היא תוכנית תמיכה עצומה. עד 2027, הקרן עתידה להגיע לכ-105 מיליארד דולר (94 מיליארד יורו). לשם השוואה, היא גדולה יותר מקרן ויז'ן של סופטבנק, שנחשבת לקרן ההון הסיכון הגדולה בעולם. במהלך 20 השנים האחרונות היתה ישראל שותפה בקרן, ונהנתה מפירותיה. האם ישראל תצטרף גם לתוכנית החדשה, כך שחוקרים וסטארט־אפים מקומיים יוכלו להמשיך וליהנות מהמענקים? ישנן סיבות טובות לתמוך בהצטרפות, אך נדמה כי בפעם הראשונה קיימים גם טיעונים התומכים בהימנעות מכך.

כדי להבין את הדיון צריך להכיר את הרקע: החל משנות ה-80, תומכים האירופאים במחקר וחדשנות באמצעות תוכנית ייעודית משותפת לכמה מדינות. המדינות החברות ביוזמה משלמות "מס השתתפות" שנגזר מגודל הכלכלה שלהן. הכספים מועברים לקופה משותפת, שממנה מחליטה הקרן להשקיע בפרויקטים במדינות החברות, על בסיס תחרותי.

ישראל הצטרפה לקרן המו"פ האירופית בתוכנית הרביעית (FP4) באמצע שנות ה-90, כ"מדינת אסוסיאציה" - מדינה שאינה חברה באיחוד האירופי שבחרה להצטרף, בדומה לנורווגיה ואיסלנד. מאז העבירה ישראל לקופה המשותפת סכומים נכבדים, שאף גדלים והולכים. בכך היא מאפשרת לחוקרי אקדמיה ישראליים, לחברות פרטיות או ליוזמות ממשלתיות, להגיש מועמדות למענקים ואף לזכות בהם. השתתפותה של ישראל בתוכנית הנוכחית, שהחלה ב-2014, צפויה להסתכם בכ-1.4 מיליארד יורו.

"לנציבות האירופית יש כמה תוכניות מימון גדולות", מסבירה נילי שלו, מנכ"לית איסרד (ISERD) - הגוף המנהלי האחראי על הסכם המו"פ בין ישראל לאיחוד האירופי, שכפוף לרשות החדשנות. "המשמעותית ביותר היא הקרן למחקר וחדשנות (בשמה הנוכחי: תוכנית הורייזון) והיא אף גדלה משמעותית לאורך השנים. הקרן הרביעית הגיעה לכ-15 מיליארד יורו. התוכנית הנוכחית, הורייזון 2020, עומדת על כמעט 80 מיליארד יורו, ובתוכנית הבאה מדברים כבר על 94 מיליארד יורו". היתרון של הורייזון, לדברי שלו, הוא שהקרן פתוחה בפני כל סוג של יישות משפטית: "זה יכול להיות חוקר מצטיין באקדמיה או חברה פרטית, אבל יכולות לקחת בה חלק גם עיריות, גופים ממשלתיים כמו משטרת ישראל שקיבלה מענק, ועמותות", היא אומרת. "באופן כללי, אירופה נצמדת ליעדי הקיימות של האו"ם, והרבה מהתמיכות קשורות לנושאים של בריאות, אקלים וקיימות, אבל לא רק".

נילי שלו
נילי שלוצילום: רשות החדשנות

בתמורה לתמיכות, האירופאים לא מבקשים לקבל אחזקות בחברות, בניגוד למשקיעים פרטיים ולקרנות הון סיכון. הם גם לא מבקשים החזר של הכסף בשום תסריט, לא כשהחברה עוברת לרווחיות ואפילו לא במקרה של אקזיט, בניגוד למענקים של רשות החדשנות לחברות מדען. גם הקניין הרוחני של החברה נשמר במלואו.

אבן הבוחן לכדאיות ההשתתפות של ישראל היא כמובן ההחזר. לאורך השנים ישראל ראתה רווח מהתוכנית - כלומר, התמיכות והמענקים שגופים ישראליים קיבלו מהקרן היו גבוהים ממסי ההשתתפות שהמדינה משלמת. עם זאת, הרווח הזה הולך ונשחק. "במצטבר, אנחנו מחזירים בתמיכות כ-10% יותר מהתשלום", אומרת שלו.

המשמעות היא, שיש מי שמסבסד אותנו - אותן מדינות שרואות החזר שלילי מהתוכנית. אבל החגיגה הזו עומדת להסתיים. התוכנית שתצא לדרך ב-2021 כוללת הסכמה לכך שכל מדינה תקבל בדיוק כפי שתרמה לקופה המשותפת, יורו מול יורו. אז מדוע לטרוח בשליחת מיליארד שקל בשנה לאירופה בשביל לקבל בתמורה את אותו הסכום, ובדרך גם לאבד את השליטה על הפיזור וההקצאה של ההשקעות? זהו בדיוק הדיון שמנהלים בימים אלה בממשלה.

אחד הטיעונים שתומכים במהלך הוא שגם במקרה שישראל תרצה לחלק מענקים באותו היקף, הקמה ותפעול של גוף כמו קרן המחקר האירופית כרוכה בעלויות גבוהות. בנוסף, התוכנית מעודדת דיפלומטיה מדעית - חלק ניכר מהחברות מקבלות תמיכה כחלק מקונסרציום המהווה שיתוף פעולה בין מדינות, כדי לטפל בבעיות משותפות. המדענים והיזמים הישראלים מקבלים גישה לשוק האירופי.

הרווחיות למדינה בירידה

עוגה של 2.5 מיליון יורו

לפני כמה שבועות ערכה חברת נאנו־סינקס (NanoSynex) מסיבה בנמל תל אביב. אורחים הוזמנו והוגש כיבוד - שאפילו כלל עוגה בצורה של 2.5 וסימן היורו, כדי לציין את מענק הורייזון 2020 בהיקף 2.5 מיליון יורו שקיבלה החברה.

נאנו־סינקס הוקמה ב-2017 על ידי שתי עולות חדשות, מישל היימן מברזיל ודיאן אבנצור מצרפת. החברה מפתחת בדיקה לבחינת בזק של עמידותם של חיידקים לאנטיביוטיקה. "חצי מהאנשים מקבלים אנטיביוטיקה שאינה הכרחית או יעילה", מסבירה היימן. "אנחנו בודקים את החיידק עצמו, ובוחנים אם הוא ממשיך לגדול כשהוא מחובר לאנטיביוטיקה הספציפית, כדי לדעת עד כמה השימוש בתרופה באמת יעיל ונחוץ.

"זה כסף שהוא No strings attached (ללא מחויבות)", מסבירה היימן ומתגאה: "יש חברות שמגישות הצעות חמש־שש פעמים לפני שהן מצליחות לקבל את המענקים מהורייזון, אבל אנחנו הצלחנו בפעם השנייה".

חברה נוספת שקיבלה מענק מהורייזון 2020 היא לינגה־קום (Lingacom). "אנחנו סטארט־אפ שמפתח מערכות שיקוף למכולות וקונטיינרים", אומר המנכ"ל, דודי יעיש, "הרעיון הוא ליצור דימוי לדברים ששום טכנולוגיה לא מצליחה לשקף: למשל, מכולה עמוסה במתכות, שרנטגן לא מצליח לחדור דרכה. אנחנו משתמשים בחלקיקים של קרינה קוסמית מהחלל שחודרים למעשה כל עצם על פני כדור הארץ. אנחנו שמים את החיישנים מעל ומתחת למכולה, וברגע שהחלקיק עובר דרך האובייקט - מודדים. ככה אנחנו יכולים למצוא אם יש חומר רדיואקטיבי או גרעיני במכולה. אנחנו גם נדע אילו חומרים כימיים יש בה, ואם מישהו מנסה להסתיר בה סמים".

על הרומן האירופי של לינגה־קום מספר יעיש: "יש לנו שתי זכיות בהורייזון - אחת במסלול SME (שמיועד לחברה בודדת) ואחת במסלול קונסרציום (שבו מספר חברות משתפות פעולה ומגישות תוכנית במשותף). אירופה מוכנה להשקיע הרבה באבטחה, והאירופאים מודעים לכך שיש להם פערים בטכנולוגיות האבטחה הקיימות".

דוד יעיש
דוד יעישצילום: ללא קרדיט

כשהוא מסביר על אופן הגשת הבקשה לקרן, טוען יעיש כי המאמץ סביר בהחלט. "צריך להציג תוכנית עסקית ואסטרטגיית חדירה לשוק, וגם הסבר טכנולוגי. כל זה לפי פורמטים מוגדרים שהם מבקשים. אבל המאמץ הנדרש הוא בהחלט סביר. מדובר בהשקעה שקולה פחות או יותר לזו שצריך להשקיע בגיוס ממשקיעים - שגם בו יש כמובן אחוזי הצלחה וכישלון".

יעיש מסביר שמסלול הקונסרציום הוא יתרון חשוב נוסף של התוכנית. "לקונסרציום שהקמנו קוראים "קוסמיק", וחוץ מאיתנו הוא כולל את משטרת ישראל, שקידמה התקנת ניסוי של הטכנולוגיה שלנו בנמל חיפה. בנוסף, צירפנו את אוניברסיטת בן גוריון ואת הטכניון, שמוסיפים סנסור ביולוגי וסנסור כימי לפתרון. עוד שותפים הם המכס ההולנדי בנמל רוטרדם, משטרת ספרד ושותפים טכנולוגיים נוספים".

פנייה לתוכנית במסגרת קונסרציום מאפשרת הצגה של פתרון שלם ומקיף יותר מבחינה טכנולוגית, והשותפות גם מספקת לקוחות והתקנות ראשוניים, שניתן להציג במסמכי הבקשה. לכן, זה מודל שמגדיל את הסיכוי לזכות במענק.

"וזה לא הכל", מספר יעיש. "קיבלתי מייל מהמכס הסינגפורי, מדינה שיש לה את הנמל השלישי בגודלו בעולם, שביקשו לקבל אינפורמציה על המערכת".

זכייה בהורייזון מגדילה את הנראות והחשיפה של החברה, ובפרט ללקוחות פוטנציאליים, ומעניקה לה מעין תו איכות. "זו דוגמה לכך שהורייזון זו תוכנית שנותנת הרבה מעבר לכסף", מסכמת שלו. "האירופאים עושים גם פעילות רכה של חשיפה, ובמקרה של לינגה־קום, הפגישו אותם עם כל מנהלי המכס באירופה".

התעניינות גוברת

ההיי־טק באמת צריך את זה?

הרחבנו את הדיבור על הצד של "התעשייה", כלומר היתרונות הגלומים בתוכנית עבור חברות ההיי־טק. אלא שהתוכנית מורכבת למעשה משני חלקים - תעשייה ואקדמיה, כאשר במרבית התמיכות זוכה דווקא הקבוצה השנייה.

על פי הנתונים שמפורסמים באתר הנציבות האירופית, עד כה זכתה ישראל במענקים בסכום מצטבר של 871 מיליון יורו במסגרת תוכנית הורייזון 2020. מתוך זה, 64%, שהם 570 מיליון יורו, הגיעו לגופים השייכים לאקדמיה - כולל מוסדות מחקר וחוקרים בודדים.

בראש טבלת הנתמכים ניצב מכון ויצמן, שמאז השקת התוכנית ב-2014 קיבל 153 מיליון יורו. אחריו ניצבת האוניברסיטה העברית, עם זכיות בסך 123 מיליון דולר.

שיעור הזכייה של גופים מהאקדמיה גבוה - ועומד על 19% מההגשות. לעומת זאת, תעשיית ההיי־טק קיבלה עד כה במסגרת הורייזון 2020 כמחצית - 279 מיליון יורו, וההצלחה בהגשות היא של 5% בלבד. לפי גורם שמכיר את הנושא, "הדיכוטומיה בין אקדמיה לתעשייה אינה נכונה בהקשר של הורייזון, משום שגם התמיכה באקדמיה היא לרוב במחקר ופיתוח טכנולוגי - שבגלגול ראשון או שני מגיע לתעשייה".

מישל היימן
מישל היימןצילום: חיה בן מויאל

כאן מתעוררות שתי שאלות עקרוניות לגבי התוכנית. מאחר שמדובר בכסף שלמעשה מגיע מתקציב המדינה - אף כי הוא עובר דרך מסננת אירופית - השאלה הראשונה היא מדוע תעשיית ההיי־טק, שחווה בשנים האחרונות גאות מרשימה, ושיש לה נגישות לכסף פרטי כמעט ללא הגבלה, זקוקה למימון ציבורי כזה?

כך למשל, ברשימת החברות שזכו במענק ניתן לראות את Hailo - חברה של שלושה בוגרי תלפיות, שכבר גייסה ללא קושי 24 מיליון דולר. מדוע שחברה כזו תקבל דרך הורייזון 2020 - ולמעשה מכספי המדינה - כ-2 מיליון יורו? שאלה דומה מתעוררת לגבי אילוסיב נטוורקס מקבוצת Team8 - אחת מקבוצות הסייבר הבולטות בשוק הישראלי, ולגבי חברות נוספות.

השאלה השנייה שמתעוררת היא סביב התוכנית של 2021–2027, שתהיה על פי הגדרתה תוכנית ללא סבסוד צולב בין המדינות ובה תקבל ישראל בדיוק את מספר היורואים שתשקיע בתוכנית. לאור התועלת הלא ברורה ובהתחשב בגירעון הגדל של ישראל ובבור המתרחב בתקציב - האם נכון להמשיך להשתתף בפרויקט?

תרומה לביצועים

גם בממשלה לא בטוחים לגבי התשובה, ולכן האוצר, בשיתוף משרד המדע, המל"ג ורשות החדשנות, הזמינו מחברת המחקר "שלדור" עבודה שבוחנת את התרומה של תוכניות התמיכה האירופיות לכלכלה הישראלית לאורך השנים.

גידול מואץ

השורה התחתונה ברורה - התרומה של תוכנית המו"פ האירופית מעניקה ותמשיך להעניק למשק הישראלי תמורות משמעותיות - גם ללא הרווח הכספי הנובע מהסובסידיה של מדינות משתתפות נוספות למעקנים לישראל.

"בתעשיית ההיי־טק זוהו השפעות משמעותיות על השקעה במחקר ופיתוח, איכות המוצר, קיצור זמן החדירה לשוק, הצלחה בחדירה לשווקים בינלאומיים ושיפור פוטנציאל הצמיחה העתידי", כותבים כלכלני "שלדור", בהתייחסם ליתרונות העקיפים של הזכייה במענקי התוכנית. "באקדמיה זוהו השפעות טרנספורמטיביות על השקעה במחקר ואיכותו, חיזוק מקום האקדמיה 'בליגה של הגדולים', והחיבור והאינטגרציה בין האקדמיה הישראלית לקהילת המחקר האירופית", הם מוסיפים.

לדברי שלו, "חוקר שמקבל מענק של 3 מיליון יורו, זה סכום בסדר גודל שלא קיים בישראל, שמאפשר לו להעסיק פוסט דוקטורנטים, להקים מעבדות ולעשות מחקר פורץ דרך לחברה".

אנשי "שלדור" מכירים בכך שההשפעה על מגזר ההיי־טק נמוכה בטווח הקצר, בגלל המחזורים הארוכים - המרחק הגדול בין שלב המו"פ ועד למימוש הפוטנציאל המסחרי. לעומת זאת, באקדמיה, לדבריהם, "התוכנית משפיעה באופן מהיר על הביצועים, ותורמת לשיפור היקף הפרסומים, איכות הפרסומים וכמות הציטוטים".

יגאל ארליך
יגאל ארליךצילום: עופר וקנין

רוצים מענק מהורייזון? כך תעשו את זה נכון

הגשת בקשה למענק מתוכנית הורייזון 2020 נעשית באמצעות אפליקציה, והיא כרוכה בלא מעט ביורוקרטיה. על הרקע הזה, קמו כמה חברות שעוסקות ביעוץ וסיוע בהגשת הבקשות - בתמורה לאחוזים מהמענק. יגאל ארליך, ששימש בעבר המדען הראשי בישראל, מכהן כיום כיו"ר של חברת "נראוס חדשנות", שעוסקת בדיוק בזה. הנה כמה עצות שהוא מעניק לסטארט־אפים שבוחרים במסלול האירופי.

ראשית, ארליך ממליץ להגיש הצעה כקונסרטיום. "מענק הורייזון 2020 יכול להגיע ל-2 מיליון יורו, ועם הכסף זוכים גם בכבוד ויוקרה באירופה. אלא שמידת ההצלחה בפניות נמוכה יחסית - ונעה סביב 5%. חברות ישראליות ניגשות בדרך כלל במסלול לחברה בודדת, אבל דווקא במסלול לקונסרטיומים - כמה גופים וחברות שמתארגנים יחד לצורך ההגשה - יש סיכויים טובים יותר להצליח".

העצה השנייה של ארליך היא להציג ערך מוסף חברתי. "כמו בכל תוכנית מו"פ, האירופאים רוצים לראות טכנולוגיה חדשנית ולראות שהחברה מסוגלת ליישם אותה. אבל הם הוסיפו גם את אלמנט ה'אימפקט' - היכולת של החברה להשפיע לטובה על האנושות. צריך לחשוב על זה בשלב ההגשה ולהקדיש לזה מקום במצגת".

ניתן לקבל מרשות החדשנות מענק למימון תהליך ההגשה. "מכיוון שהתחרות מאד קשה, והאפליקציה דורשת שפת כתיבה מסוימת, ואנחנו רוצים להסיר את המחסום הזה בפני חברות, אנחנו משתתפים בעלויות של כתיבת ההצעות", אומרת נילי שלו, מנכ"לית איסרד. "להצעה של 40 אלף שקל נציע מימון של עד 30 אלף שקל".

שלו לא רואה בשלילה את היווצרותה של תעשיית התיווך. "אלה חברות ייעוץ, ואם סטארט־אפ שנמצא בתחילת דרכו מוצא לנכון להשתמש במיקור חוץ, ולפנות באמצעות מי שכבר מכיר את השפה והמינוחים - אז למה לא בעצם?".

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ