אוריקס הגיעה לסוף דרכה: "החלטנו שהסיכוי לייצר תשואה למשקיעים נמוך" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אוריקס הגיעה לסוף דרכה: "החלטנו שהסיכוי לייצר תשואה למשקיעים נמוך"

החברה עמלה על פיתוח טכנולוגיה לשיפור ראיית העומק של מכוניות אוטונומיות - אולם לא השלימה את הפיתוח לכדי מוצר עובד ■ מאז הקמתה היא גייסה 67 מיליון דולר ומעסיקה 45 עובדים במשרדיה בקרית אונו

11תגובות
רני וילינגשטין (מימין) ודודי בן בסט, מייסדי אוריקס ויז'ן
תמוז רחמן

חברת אוריקס (Oryx Vision) הגיעה לסוף דרכה ותחזיר למשקיעים כ-40 מיליון דולר שנמצאים בקופתה. "החלטתי שהסיכוי של אוריקס לייצר תשואה למשקיעים נמוך, כמו גם את הזמן של האנשים – יש פה צוות טכנולוגי מאוד חזק ועדיף שיבלו את הזמן שלהם בפרויקט עם סיכוי גבוה יותר לעשות אימפקט", אמר רני ולינגשטין, מנכ"ל ומייסד אוריקס ל-TheMarker.

אוריקס עמלה מאז 2009 על פיתוח טכנולוגיה מבוססת לידאר (LiDAR) לשיפור ראיית העומק של מכוניות אוטונומיות וגייסה עד היום 67 מיליון דולר מקרנות ת'ירד פוינט, WRV, קבוצת יוניון בהובלת ג'ורג' חורש, בסמר, מניב מוביליטי וטראקס. 45 עובדי אוריקס במשרדיה בקרית אונו קיבלו הודעה על סגירת החברה ביום שלישי האחרון. 

ולינגשטין טוען כי תנאי השוק השתנו לרעה מאז שאוריקס יצאה לדרך, הרכב האוטונומי מתעכב ופיתוח לידאר הופך להיות "משחק של שחקנים שיש להם סבלנות להתכנסות של המהלך הזה תוך 10-5 שנים וזה משחק מאוד בעייתי לחברות מגובות הון סיכון", אמר.

ישנן דרכים שונות לפתח לידאר - אוריקס ניסתה לעשות זאת על בסיס ננו-אנטנות זעירות שיכולות לקלוט אור כגל על פיסת סיליקון לשימוש מסחרי, ובכך להוזיל את עלויות הייצור ליחידה, ולשפר את טווח הראות והעמידה בתנאי מזג אוויר של החיישן. מדובר ברעיון טכנולוגי חדשני טעון הוכחה, והיא מעולם לא השלימה פיתוח של מוצר עובד. "השיטה להמיר אור לסיגנל אלקטרוני קשה ממה שחשבנו, והבנו שעד שנגיע למערכת בשלה יקח הרבה מאד זמן", הודה ולינגשטין. "אני מרגיש את האחריות שלי לא רק כיזם ומנכ"ל אלא כאדם שלוקח כסף של אחרים כדי לעשות איתו את השימוש הכי טוב שמייצר החזר גבוה".

אוריקס הוקמה ב-2009 ומבוססת על פיתוח של דודי בן בסט שעזב את החברה לפני מספר חודשים. ב-2015 הוא צירף אליו את ולינגשטין כמנכ"ל והחברה החלה לגייס הון ממשקיעים. בן בסט ייסד בעבר את הסטארט-אפ RFWaves, חברת שבבים לתקשורת אלחוטית, שנכסיו נמכרו ב-2004 לתאגיד וושי (Vishay) תמורת 6 מיליון דולר, כשליש מהסכום שהושקע בו. ולינגשטין היה מנכ"ל ומייסד חברת אינטוסל, שנמכרה לסיסקו תמורת 475 מיליון דולר. אינטוסל נחשבה להצלחה חריגה משום שנמכרה בתוך שנתיים לאחר שהושקעו בה 6 מיליון דולר בלבד. גם שם ולינגשטין הצטרף כמנכ"ל עבור קידום עסקי של טכנולוגיה שפותחה על ידי עידו סוסן. 

מכונית אוטונומית

לידאר הפך לאחד הוויכוחים הגדולים של עולם המכוניות האוטונומיות: מה תהיה הטכנולוגיה העיקרית שתאפשר לכלי רכב אלה לראות ולתפוס את סביבתם. לפי התפישה הרווחת, לפחות כרגע אין ברירה אלא להשתמש בלידאר, הנחשב מדויק ואמין. עם זאת, מכיוון שהחיישנים נתפשים כמסורבלים, יקרים וצרכני אנרגיה כבדים — יש שמאמינים שצריך ואפשר להחליף אותם באמצעים פשוטים וזולים יותר — כמו מצלמות חכמות. "ברגע שיהיה לידאר זול וטוב, התשובה תהיה ברורה", אומרים בענף. מאבקים דומים בין תקנים טכנולוגיים בעשורים האחרונים, הסתיימו לעתים במותן של חברות שהימרו על הצד המפסיד: פורמט קלטות הווידאו של "בטא-מקס" שנגנז לטובת VHS, תקן הטעינה האלחוטית PMA שהפסיד ל-Qi או תקן התקשורת האלחוטית WiMax שהובס על ידי LTE.

לפי סוכנות רויטרס, בשלוש השנים האחרונות, קרנות ותאגידים השקיעו כמיליארד דולר ב–50 סטארט־אפים בתחום הלידאר; לפי מאגר הנתונים קראנצ'בייס, שמדד השקעות של הון-סיכון בלבד, ב–2019 הושקעו עד כה 200 מיליון דולר. החברה הבולטת בעולם הלידאר היא Velodyne, שלפי דיווחים נערכת להנפקה בבורסה. בישראל לצד אוריקס אפשר למצוא את אינוויז - שהיא החברה הישראלית הבולטת כיום בשוק בתחום הלידאר וגייסה מאז הקמתה ב-2016 כ-246 מיליון דולר. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#