"להפוך את ישראל לאתר ניסויים טכנולוגיים של תחבורה חכמה" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"להפוך את ישראל לאתר ניסויים טכנולוגיים של תחבורה חכמה"

אם במשך שנים ישראל לא לקחה חלק בתעשיית הרכב העולמית, הרי שבעידן הטכנולוגי של התחבורה החכמה יש לה מקום של כבוד ■ אולם העידן החדש מביא איתו גם סכנות מקצועיות, בעיקר עבור הנהגים, שיוחלפו בכלי רכב אוטונומיים: "יש לפתח מנגנונים להסבות מקצועיות"

7תגובות
פיתוח של חברת התחבורה אלקטריאון
Bilderish

דו"ח התחבורה החכמה של המועצה הלאומית לכלכלה מתייחס להשלכות של כניסת טכנולוגיות רכב חדשות — כמו רכבים חשמליים ורכבים אוטונומיים — על שוק העבודה ועל ענף ההיי־טק.

באופן מסורתי, ישראל לא היתה שחקן בתעשיית הרכב העולמי, שהתבססה שנים רבות על ענף התעשייה הכבדה. אולם הצרכים החדשים שטכנולוגיות התחבורה החכמה הולידו — גם בתחום התוכנה וההיי־טק — יצרו הזדמנויות חדשות עבור חברות ישראליות. זה מתבטא היטב במספרים: עד ל–2018, ההשקעה המצטברת לאורך השנים בחברות סטארט־אפ בתחום התחבורה בישראל היתה 4.3 מיליארד דולר, לעומת השקעה מצטברת של 2.4 מיליארד דולר ב–2014 ו–39 מיליון דולר ב–2006.

לפי דו"ח של חברת הייעוץ הגרמנית "רולנד ברגר", נכון ל–2018 פועלים בישראל כ–550 סטארט־אפים בתחום התחבורה. כשליש מהם עוסקים במה שמוגדר "תחבורה חכמה" — אפליקציות, שירותי ניהול ציי רכב, תחבורה שיתופית ועוד. הדו"ח מציין גם מהלכים כמו כניסתן של ענקיות בינלאומיות לישראל והקמת מרכזי פיתוח וחדשנות — בהם כניסתן לישראל של ג'נרל מוטורוס, רנו־ניסן ופולקסווגן; רכישת מובילאיי על ידי אינטל ועוד.

ההשקעה המצטברת בסטארט-אפים בתחום התחבורה החכמה

ואולם, הדו"ח מבהיר כי על מנת שישראל תמשיך להיות שחקן משמעותי בעולם התחבורה חכמה, חשוב להמשיך במאמצים להפוך אותה למוקד של "אתרי בטא" — אזורים שבהם חברות מחו"ל יכולות לבצע ניסויים טכנולוגיים בישראל (למשל, אתרים לבחינת נסיעת רכבים ללא נהג). "עבור חברות הטכנולוגיה יש חשיבות למיקום מרכזי המו"פ בסמיכות לאתרי היישום וההטמעה, ובשלב ה–Scale–up (צמיחה) של המוצר הן עשויות לשקול מחדש את מיקום מרכזי המו"פ בהתאם למיקום של אתרי הבטא לניסוי הטכנולוגיה. לכן, כדי שישראל תמשיך להיות שחקן משמעותי בעולם התחבורה החכמה, חשוב שחברות הטכנולוגיה יוכלו להטמיע ולנסות את הטכנולוגיה בזירה המקומית", נכתב בדו"ח.

מקצועות בסכנת הכחדה

על פי הדו"ח, מקצועות כמו נהגי אוטובוס, מוניות ומשאיות נחשבים בעולם למקצועות בסכנת הכחדה — מאחר שברכב האוטונומי אין בהם צורך. מקצועות נוספים שנמצאים בסכנה, או לכל הפחות עומדים לפני צורך להיערך מחדש, הם בתחומי התחזוקה ויבוא החלקים. זאת, בשל המעבר לכלי רכב חשמליים, שכוללים פחות חלקים ודורשים פחות תחזוקה. הסיכונים המקצועיים האלה רלוונטיים גם לישראל. כיום קיים מחסור חמור בנהגים מקצועיים — ואלפי משרות נהגי אוטובוס ומשאית ממתינות לאיוש. קיימת דילמה אם לתמרץ אנשים לעבוד בתור נהגים כיום, כדי לענות על המחסור בטווח הקצר — אך לקחת את הסיכון שרבים מהם יוותרו ללא מקצוע בעתיד הלא רחוק.

לפיכך, הדו"ח ממליץ לתמרץ ולהכשיר נהגי אוטובוס ומשאית, אך במקביל לפתח גם מנגנונים להכשרות ולהסבות, שיאפשרו לעובד לבצע הסבה מקצועית בעתיד, אפילו במקביל להמשך עבודתו כנהג. זאת באמצעות יצירת מערכי הכשרה גמישים, ששמים דגש על בקיאות באנגלית, מתמטיקה ומיומנות בכלים דיגיטליים — שיכינו את הנהגים לתפקידים אחרים בתחום הלוגיסטיקה והשינוע במקביל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#