ועידת היזמות |

"ללמד יזמות רק בהרצאות בכיתה זה קצת כמו ללמוד שחייה בהתכתבות"

בכנס TMTI של TheMarker ואוניברסיטת תל אביב דנו המשתתפים בדרישות להצלחה של יזם היי-טק ■ קובי סמבורסקי, שותף מנהל בקרן גלילות פרטנרס: "המצב המתסכל הוא שמרבית האנשים שמגיעים אלינו מגיעים מרקע מאוד מסויים: גברים, יהודים, חובשי כיפה"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
המשתתפים בכנס

האם ניתן ללמד אנשים להיות יזמים? זו היתה השאלה המרכזית שנידונה היום (ד') בכנס TMTI של TheMarker ואוניברסיטת תל אביב. "ללמד יזמות רק בהרצאות בכיתה זה קצת כמו ללמוד שחייה בהתכתבות", אמר יוסי מערבי, סגן דיקן בית ספר אדלסון ליזמות במרכז הבינתחומי. "ללמד את הטרמינולוגיה של האקוסיסטם זה רק הבסיס. צריך ללמוד איך לייצר ערך והרמה הכי חשובה היא ללמוד באמצעות מיזם. לנו יש פלטפורמה שמאפשרת את זה, תוכנית יזמות שקיימת כבר 18 שנה, שיצאו ממנה 130 חברות, גיוס מצרפי של מעל למיליארד דולר, 23 אקזיטים וכן הלאה".

אניה אלדן, סמנכ"לית רשות החדשנות וראש זירת הזנק ברשות, הסכימה עם העקרון: "עדיף ללמוד על דרך הניסיון מאשר ללמוד בכיתה. אני מאמינה בקוסנפט של Lean סטארט-אפ, שבו יזמים פוגשים במשך כמה ימים 100 לקוחות. בעיני הדבר היחידי שאי אפשר ללמוד, זו התשוקה. אבל גם היעדר תשוקה ליזמות נובע לעתים מפחד - פחד להיכשל. אנחנו ברשות החדשנות מפעילים כמה תוכניות כדי להקטין את שיעור הכישלון של סטארט-אפים. מכאן אני הולכת לכנס של עמותת יוניסטרים, שעובדת עם ילדים מכל הארץ ומלמדת אותם להיות אמיצים - לא לפחד".

אניה אלדןצילום: עופר וקנין

בנושא התוכנות היזמיות דיברה גם ניצן כהן ארזי, יזמת של חברת JOLT. "אני בכובע כפול, מצד אחד אני יזמת ומן הצד השני אנחנו בג'ולט מלמדים את כישורי המאה ה-21. אני חושבת שיש כישורים מולדים מסויימים, אבל אפשר ללמוד כישורים רבים אחרים", אמרה. "לא צריך ללמוד יותר מדי, יש ביזמות משהו תמים ואם היינו יודעים את הסטיסטיקות האמיתיות, אולי לא היינו יוצאים לדרך. אני חושבת שהדבר הכי חשוב ליזם הוא היכולת ללמוד". כהן ארזי ציינה שיתכן שאין מנוס ליזם להתנסות במיזם אחד כושל כדי להצליח במיזם השני.

ללכת אל הלא נודע בעקבות הפחד

קובי סמברוסקיצילום: עופר וקנין

קובי סמבורסקי, שותף מנהל בקרן גלילות פרטנרס הסביר: "כשהשתחררתי מהצבא מ-8200 כבר רציתי להיות יזם, אבל לא היה אף אחד לידי שרצה לעשות את זה. אז הלכתי להיות שכיר במשך שנתיים בחברת היי-טק וזה נתן לי את הביטחון. אני בהחלט חושב שיזם צריך ללמוד להשקיט את הפחדים, ללכת, לחטוף את הסטירות ולהמשיך בידיעה שאולי הוא ייכשל. התכונה הבסיסית היא ללכת אל הלא נודע למרות הפחד".

הדוברים במושב דיברו גם על ההומוגניות של נוף היזמים בהיי-טק הישראלי. סמבורסקי: "התעשייה בגדול בפריחה. אנחנו בקרן השלישית, יש המון חברות בינלאומיות, ולמעשה אינסוף כסף, רק צריכים למצוא את האנשים הנכונים. אבל המצב המתסכל הוא שמרבית האנשים שמגיעים אלינו מגיעים מרקע מאוד מסויים: גברים, יהודים, חובשי כיפה. יש מעט ערבים, מעט חרדים ומעט נשים. מעבר לעניין הציוני או הערכי, יש פה פוטנציאל ללא ממומש.

ניצה כהן ארזיצילום: עופר וקנין

"אנחנו גם בוחנים את עצמנו לראות שאנחנו לא עושים הנחות אחרות על אנשים מפוזיציה שונה מאיתנו. מספיק שאחוז היזמות יגדל מ-7% ל-30% וכבר יווצרו כאן עוד חברות מצוינות כל שנה. אנחנו עושים הרבה מהלכים לקדם את זה, אבל אני מודה שזה קשה". סמבורסקי קרא: "אם יש כאן בקהל יזמים ממגזרים כאלו, חשוב שתדעו שיש פתיחות גדולה מהצד השני, תבואו ותציגו את עצמכם - אין לכם מה להפסיד". אלדן ציינה כי רשות החדשנות מעניקה מימון עודף ליזמים מרקעים אלו - 75% סבסוד מול 50% במסלול הרגיל.

כהן ארזי דיברה על החשיבות להציג מודלים לחיקוי. "מי שמגיע מבית לא יזמי, צריך רשת תמיכה יותר רחבה", אמרה. "למרבה המזל יש הרבה פלטפורמות בישראל שמקדמות יזמות וגם לי בתור יזמת יש תפקיד - לספר את הסיפור שלי כדי שאולי נשים יאמינו יותר בעצמן".

ד"ר יוסי מערביצילום: עופר וקנין

מערבי הסכים וסיכם: "זוהי אחריות של כל המובילים בתעשייה (להגדיל את הגיוון, א"ז). אנחנו כאקדמיה עשינו תהליך, כי גילנו שלאורך המיונים אחת מ-20 היא אישה. אז אפשר להחליט לקבל כל אישה שמגיעה. אבל זה יפגע בסיכויי ההצלחה של המיזמים ויצור דוגמה לא טובה. אז מה שעשינו זה להביא את חברות הסגל הנשי, שהן רוב אצלנו, להוביל את הימים הפתוחים וכך הצלחנו להגיע לשיעור של 40%-30% נשים במדעי המחשב. זה לא מספיק ועדיין צריך להמשיך לעבוד בזה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker