כתב אישום נגד האקר ישראלי שגנב מטבעות דיגיטליים בסך יותר מ-6 מיליון שקל

כתב התביעה שהגישה הפרקליטות מתאר כיצד הנאשם הצליח - באמצעות אתרי אינטרנט שהקים במיוחד - להדביק גולשים בתוכנה זדונית, שדרכה חדר לארנקים הדיגיטליים וגנב ביטקוין, איתריום ודאש

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
התביעה הגדירה את המקרה אחת מפרשיות ההאקינג הגדולות שנחשפו אי-פעם
התביעה הגדירה את המקרה אחת מפרשיות ההאקינג הגדולות שנחשפו אי-פעםצילום: KACPER PEMPEL/רויטרס
רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן

הבוקר (ד') הגישה מחלקת הסייבר בפרקליטות לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כתב אישום נגד תושב העיר בן כ-30, בגין גניבת מטבעות וירטואלים בשווי יותר מ-6 מיליון שקל. כתב התביעה מתאר כיצד הצליח הנאשם, באמצעות אתרי אינטרנט שהקים במיוחד, להדביק גולשים בתוכנה זדונית, שדרכה הוא חדר לארנקים הדיגיטליים שלהם וגנב ביטקוין, איתריום ודאש. בין נפגעי העבירה שמופיעים בכתב התביעה - אזרחים מבלגיה, הולנד וגרמניה.

בנוסף לכך, הגישה הפרקליטות בקשה להאריך את מעצרו של הנאשם, מכיוון שהוא סכנה לביטחון הציבור, ומפני שבאמצעות גישה למחשב או סמארטפון הוא עלול לנסות לשבש מהלכי משפט ולהעלים ראיות, או להשתמש בכסף שטרם המיר כדי להיעלם. הבקשה מדגישה באחד הסעיפים כי הנאשם העיד על עצמו בפני אחד השוטרים שהוא מתעסק בפריצות למחשבים מגיל 14 וכל מה שהוא יודע לעשות זה לכתוב קודים ותוכנות כאלה.

מכתב התביעה עולה כי הפרקליטות לא יודעת כמה זמן פעל הנאשם מהרגע שהעלה את האתרים לאוויר. דפוס הפעולות מראה כי הוא השתמש בשיטות שונות להסוות את פעילותו ברשת. הוא החזיק בשרתים מרוחקים, השתמש ביישומים שמטשטשים את העקבות למקור המטבע, פיצל והעביר את המטבעות בין ארנקים שונים.

עדותו של אזרח בלגי, שמופיעה בכתב התביעה, מציגה את השיטה: הוא גלש לאחד האתרים של הנאשם ובאחת הפעולות שביצע בו, הוא הוריד למחשב תוכנה זדונית - כמובן ללא ידיעתו והסכמתו. הנאשם חדר לאחר מכן למחשב של הקורבן, ושינה בפרטי הארנק שלו את מספר הטלפון לאישור עסקות למספר שלו. לאחר מכן, ביצע אימות להעברה באמצעות הסיסמה שקיבל לנייד שלו. סך הכל גנב הנאשם 14.355 ביטקוין, 3,438.35 מטבעות מסוג איתריום ו-9,004.929 מטבעות מסוג דאש.

בין העבירות המיוחסות לנאשם, איסור הלבנת הון, הפצת תוכנה זדונית, חדירה למחשבים כדי לבצע עבירות גניבה, זיוף, העלמת הכנסות ועוד. בנוסף לגניבת המטבעות נמצא שהנאשם זייף מסמכים לבנק הפועלים ורשות המסים כדי להכשיר את ההכנסות ממכירת המטבעות הוירטואלים, מסר תצהיר שקרי לעורך דין בו טען שרכש 1,500 מטבעות וירטואלים. בנוסף לכך, נמצא כי העלים הכנסות בעבר בסך של כ-700 אלף שקל. בחקירה השתתפו חוקרי יחידת הסייבר בלהב 433 ויחידת יהלום ברשות מסים.  

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker