בהעסקת נשים, אומת הסטארט-אפ עדיין תקועה בתקופת האבן

מעסיק שישכיל להנגיש משרות לנשים, יזכה בכוח עבודה איכותי שיסייע רבות בפתרון בעיית המחסור בעובדים

יפעת ברון-גולדברג
יפעת ברון-גולדברג
עובדות במשרדים של חברת היי-טק. למצולמות אין קשר לכתבה
עובדות במשרדים של חברת היי-טק. למצולמות אין קשר למאמרצילום: בלומברג
יפעת ברון-גולדברג
יפעת ברון-גולדברג

"בכירי ההיי-טק הצטלמו וגילו שאין נשים בתמונה. אז הם הדביקו אותן", זעקה הכותרת בכתבה ב"הארץ" ב-18 ביוני. הכתבה סיקרה תמונה שפורסמה במגזין הלייף סטייל "GQ", שצולמה במעין ועידת פסגה שערכו בכירים בתעשיית הטכנולוגיה, שטסו מעמק הסיליקון לצפון איטליה. בתמונה נראים 17 מנהלים בכירים בחברות טכנולוגיה שונות, ובהן גם שתי נשים. אלא שאחרי פירסומה של התמונה התברר שהנשים הודבקו אליה לאחר צילומה, באמצעות עריכת פוטושופ פשוטה. 

כשקראתי את הכתבה צפה אל מול עיני תמונה אחרת, כחול לבן, שהיעדר נשים בה עורר סערה לא קטנה. היה זה בעת ביקורה של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, כשהופגשה עם בכירים בתעשיית ההיי-טק הישראלית ואף הצטלמה עמם במה שכונה על ידי המארגנים כ"צילום מנהיגות ומנהיגי העתיד". הכל התנהל כשורה ואצל אף אחד לא התעוררה כל תהייה באשר לפורום המצולם, עד שמרקל עצמה אמרה בסיום הצילום ש"אם בפעם הבאה תהיה גם אישה, זה יהיה נחמד".

שני האירועים חושפים את מה שכולנו יודעים כבר זמן רב, וחייבים להבהב אצלנו הרבה נורות אדומות: תעשיית ההיי-טק, המתקדמת והמוצלחת, מפגרת מאוד מבחינת הגיוון שבה. התמונות הללו הן סמל לעולם לא מעודכן, שחלקנו חשבנו שכבר לא קיים. דווקא תעשיית ההיי-טק, שאמורה לסמל את השפיץ של הקדמה, מסמלת את תקופת האבן בכל הקשור לערכי היסוד והזכות לשוויון. 

הביקורת של מרקל היתה אמנם מחויכת, אך ברורה וחדה כתער: אין "מנהיגי העתיד" ללא ייצוג ברור, טבעי והולם לנשים, שהן מנהלות מוצלחות לא פחות בתחום. הביקורת על התמונה מאיטליה היא אף מתקדמת ועמוקה יותר. עורכי התמונה ידעו שהיעדר נשים בה עשוי להתקבל כסוג של הדרה, הבינו שיש חשיבות לגיוון, אך חשבו שבהדבקת שתי נשים תיפתר הבעיה. ואולם דווקא ההדבקה החובבנית והמרגיזה הזאת, פותחת דיון עמוק יותר. האם שתי נשים מבין 17 נציגים מעידות על גיוון בצמרת הטכנולוגית הבינלאומית? האם שתי הנשים שהודבקו בתמונה מעלימות מהמתבונן את תופעת הדרת הנשים הקיימת בתחום?

שיעור הנשים העובדות במקצועות הליבה בהיי-טק הוא כ-20%. זהו מצב שמחייב האצה של תהליך שילוב הנשים בתחום, עידודן ויצירת העדפות מתקנות. בעולם נורמלי, נשים צריכות להיות מיוצגות כמו שיעורן באוכלוסייה. מארגני "התמונה האיטלקית" החליטו משום מה ששילוב 11% (שני נשים מתוך 17) זה מצב סביר, תקין והגיוני. אין צביעות גדולה יותר מכך, שהרי בעצם צירופן של הנשים לתמונה, הודו המארגנים שיש לגוון יותר את התחום, אך לעשות זאת בשיעור סמלי ביותר. 

לפי נתוני המדען הראשי, קיימות בישראל 15 אלף משרות מהנדסים בליבת ההיי-טק שאינן מאוישות. חברות ההיי-טק משוועות למתכנתים ומפתחים שימלאו את החסר. במקביל, ובאופן מעורר תמיהה ואף כעס, יש אלפי עובדים שהוכשרו לתפקידים אלה, נשים, ערבים וחרדים, ששילובם בתעשייה לא ממש זורם ומתפתח. מדוע כוח העבודה הנשי לא תופס מקום נרחב יותר בעולמות הטכנולוגיים? מדוע חברות לא מגייסות אליהן מספיק נשים? על פניו הטכנולוגיה היא שוויונית, אך בפועל אנו רואים שהתעשייה פתוחה רק ל"הגמון" שהוא גבר, יהודי, בגילי 35-20 ממרכז הארץ. מצד אחד מספר הנשים שלומדות מקצועות טכנולוגיים ומדעי המחשב הוא נמוך משל הגברים. מצד שני אלה שכן לומדות מקצועות אלה לא זוכות בשוויון הזדמנויות להשתלב במשרות ההולמות את כישוריהן.

העסקת נשים במגזר ההיי־טק היא לא רק קידום ערך השוויון, שאין עוררין לגבי חשיבותו. העסקת נשים בהיי-טק היא גם פתרון ברמה המקרו-כלכלית למשק כולו, וגם למעסיק הפרטי, המשווע לטאלנטים. מעסיק שישכיל להנגיש את המשרות לנשים, יזכה בכוח עבודה איכותי שיסייע רבות בפתרון בעיית המחסור בעובדים. זה לא בשמים.

המעסיק יכול, במספר פעולות פשוטות, להתאים את המשרות לנשים, ולאזן בין מחויבויותיה לבית ולעבודה. פתרונות קיימים למכביר, אך שלב קודם לכך הוא קיומו של רצון מצד מעסיקים לשוויון מגדרי ושילוב אוכלוסיות נוספות בקרב עובדיהם, ושימת הנושא בראש סדר העדיפויות של מטרות החברה.

הכותבת היא מייסדת ומנכ"לית עמותת itworks

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ