מכורים לסמארטפון: יושבים מול הטלוויזיה אבל העיניים על וואטסאפ, גוגל ופייסבוק

מתקשרים בתמונות, שולחים הודעות תוך כדי צפייה בטלוויזיה ומנסים לגרד עוד כמה דולרים בפלטפורמות כמו אובר ■ הדו"ח השנתי של מארי מיקר מצביע על גידול בהון שזולג מחנויות ומוסדות פיננסיים לאפליקציות, וגם על מגמה גוברת של צנזורה פוליטית או דתית על האינטרנט

תלמיד עסוק בסמארטפון
צילום: Wavebreakmedia / iStockphoto via

ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות ממשיכות לצמוח הן בהיקפי שווין והן בהיקפי השליטה שלהן בכמות המשתמשים באינטרנט, כך על פי דו"ח של מארי מיקר, אנליסטית האינטרנט ויזמת ההון סיכון. דו"ח סקירת האינטרנט השנתי של מיקר נחשב למשפיע ביותר על קהילת ההייטק וההון סיכון העולמית.

הדו"ח מצביע גם על כך ש-7 מתוך 10 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר אלו הן חברות טק וכי הכלכלה הדיגיטלית ממשיכה להתחזק על חשבון המסורתית ומונעת באמצעות המובייל. מגמה זו באה לידי ביטוי בעיקר בזכות תקציבי הפרסום שעברו מהמדיות המסורתיות כמו טלוויזיה, עיתון ורדיו - למדיות הדיגיטליות - המובייל והמחשב, כמו גם כמות הרכישות והעברת התשלומים שעוברת מהחנויות הפיזיות והמוסדות הפיננסים לאפליקציות ולרשת.

פרזנטציה של מארי מיקרקרדיט:

מיקר סוקרת לאורך 333 עמודים של גרפים, מצגות וסטטיסטיקות את הטרנדים העולמיים המובילים בתעשיית האינטרנט כשהיא מכוונת זרקור על השוק החזק ביותר - ארה"ב, כמו גם על השוק המתפתח ביותר - סין, שאותו היא מציינת גם כבעל פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר. בהרצאה בת חצי שעה בכנס של ענקית המדיה Vox היא הציגה את הטרנדים העיקריים בהם הצמיחה משנה לשנה בצריכת הדאטה, עלייה בשימוש במודל פרימיום ותשלום על תוכן ברשת, מעבר של שוק העבודה לאינטרנט ומול זאת האטה בצמיחה של הרשתות החברתיות.

אלו הם תשעת הממצאים המרכזיים שמציג הדו"ח:

העולם חי ברשת

יותר ממחצית מהאנושות - 52% שהם 3.8 מיליארד בני אדם - משתמשים באינטרנט, נכון לסוף 2018. מדובר בצמיחה של 6% בלבד לעומת שנה שעברה ולפי הדו"ח, מיקר תולה זאת בקצב מכירה נמוך של מכשירי סלולר בעולם כולו, מאחר והמובייל הוא מנוע הכניסה העיקרי של משתמשי אינטרנט חדשים בעולם כולו - למעשה ישנו קיטון של 4% במכירות הסמארטפונים בשנה האחרונה. על פי הדו"ח, ב-2018 נמכרו כ-1.4 מיליארד מכשירי סלולר, מתוכם 1.2 מיליארד מכשירי אנדרואיד ו-200 מיליון מכשירי iOS. סין מהווה 21% מהמשתמשים ברשת, אחריה הודו עם 12% ואחריהן ארה"ב עם 8% מהגולשים בעולם. 

חברות הטק מובילות

פייסבוק אינטרנט גלישה
צילום:

הדו"ח מצביע על כך שמתוך עשרת החברות בעלות שווי השוק הגדול בעולם נמצאות 7 חברות טכנולוגיה בהן מיקרוסופט, אמזון, אפל, אלפאבית, פייסבוק, עליבאבא וטנסנט. פילוח נוסף של הדו"ח מראה כי מתוך 30 החברות הגדולות בעולם - 18 הן אמריקאיות ו-7 הן סיניות. חברות הטק המובילות ברשימה הן בתחומים של רשתות חברתיות, פלטפורמות מסחר אלקטרוניות, שירותים פיננסים מקוונים ושירותי הזרמת תוכן כמו נטפליקס וספוטיפיי. 

הפרסום עובר לרשת - הדואופול עדיין שולט

גוגל פייסבוק
צילום:

ההוצאה השנתית העולמית על פרסום ברשת עלתה ב-22% לעומת שנה שעברה ועמדה ב-2018 על כ-110 מיליארד דולר במובייל ובדסקטופ. גוגל ופייסבוק מהוות עדיין דואופול פרסום מקוון עם יותר ממחצית ההכנסות בתחום שמגיע אליהן - גוגל צמחה פי 1.4 ואילו פייסבוק צמחה פי 1.9 לעומת השנה שעברה. חברות כמו טוויטר, סנאפ ואמזון מתחילות לגדול גם הן במונחי נתח שוק - אולם עדיין רחוקות מעוצמתן של השתיים וכולן ביחד צמחו פי 2.6 לעומת 2017. 62% מהמודעות אותן רואה המשתמש ברשת נעשות באמצעות רכישה פרוגרמטית (רכישה בזמן אמת). 

הרימו את חומות התשלום

היבט משמעותי בכלכלת האינטרנט שמיקר מציגה הוא נכונות גדלה והולכת של ארגונים ומשתמשים פרטיים לשלם מנוי חודשי עבור מוצרים ברשת. היא מציינת כי אמנם המוטיבציה העיקרית להתנסות בשירות (42%) היא שימוש ברובד החינמי, אבל אנחנו רואים שיעורי המרה גבוהים יותר למנוי בתשלום בשירותים כמו ספוטיפיי בתחום
 המוזיקה או זום בתחום שיחות הוידאו. מיקר מסבירה כי מודל הפרימיום (Freemium - רובד חינמי ורובד נוסף בתשלום) החל בעולם הגיימינג, כבר בראשית שנות ה-2000, התרחב לתאגידים עם שירותים כמו G suite של גוגל, דרופבוקס, Slack ואחרים, וכעת גם צרכני הקצה לומדים להתרגל אליו. היא מביאה לדוגמה את ספוטיפיי, פנדורה, אמזון פריים, Twitch ושירותים אחרים.

כלכלת החלטורה

מיקר כותבת בהרחבה על מה שמכונה On Demand Work או במילים אחרות: כלכלת החלטורה ברשת. הכוונה לעבודות מזדמנות של עובדים כמו נהגי אובר או שליחי מזון של DoorDash. מיקר כותבת כי כרגע 5% מכלל ענף המסעדות בארה"ב, ענף של 800 מיליארד דולר, משולח. מיקר כותבת כי נכון לעכשיו יש 6.6 מיליון עובדים כאלו בארה"ב.

מובן שעובדים אלה לא נהנים מביטחון תעסוקתי אבל היא מצטטת מחקר שעובדים כאלו מצביעים על המוטיבציות לעבוד כמו שעות גמישות ולימוד מיומנות חדשה, אבל המוטיבציה העיקרית היא פשוט למצוא עבודה. 47% מעובדי כלכלת החלטורה היו מובטלים קודם לכן וחלק עושים זאת כדי להשלים הכנסה או לטפל בהוריהם המבוגרים. מיקר כותבת כי נכון להיום, 5% מהעובדים בארה"ב עובדים "מהבית" ומציינת הזדמנות לשירותים שתומכים בעובדים כאלו.

פפר לא לבד

בישראל, שירותים כמו פפר או ביט, הפכו לסוג של סטנדרט בהעברת כספים, ואף בתשלומים. מסתבר שזה חלק ממגמה עולמית ובכל מדינה יש את היישום שלה: עליפיי בסין, טוס (Toss) בדרום קוריאה, נובנק (Nubank) בברזיל, גראב בדרום מזרח אסיה ועוד. בחלק מהמקומות מדובר ביישומי בנקאות מלאים, ולא רק שירות העברת כספים. על השינוי שעובר התחום הפיננסי אפשר ללמוד משקף שמציגה מיקר לפיו כיום 59% מהטרנזקציות הן דיגיטליות, ורק 41% הן בחנויות (לפי מחקר של ויזה בנושא).

תקועים במסך (הקטן)

הטריילר לעונה האחרונה של פורטנייט קרדיט:

הדו"ח מציג לאורכו את השינויים הרדיקליים בשימוש במדיות השונות בעשור האחרון וכיצד הרשת השתלטה על זמן המסך - בעיקר בזכות העלייה בהיקף השימוש בסמארטפונים. כך למשל בארה"ב לבדה, האמריקאי הממוצע גלש באינטרנט 6.3 שעות ביום בשנה שעברה. הסיבות העיקריות הן המעבר לצפייה ישירה בתוכן וידאו באמצעות הרשת (28% מזמן הווידאו שנצרך הוא ברשת), עלייה בשימוש באפליקציות מסרים מידיים, רכישות מקוונות ועוד. הדו"ח מצביע על עלייה של 6% משנת 2017 במספר הגיימרים בעולם כולו והיום ישנם 2.4 מיליארד איש שמשחקים במשחקים מקוונים כמו פורטנייט, שגם הופכים לפלטפורמות שבהן המשתמשים מתקשרים אחד עם השני כמו ברשתות החברתיות. במקביל, ישנה גם עלייה בשעות הצפייה בספורט אלקטרוני, הקשבה לפודקסטים (פי 2 מאזינים בארבע שנים), ועוד.

עוברים לתקשר בתמונות (וסטוריז)

פייסבוק הצליחה במהלך חמש השנים האחרונות לייצר סטנדרט חדש של תקשורת - ויזואליה. הדו"ח מראה כי כ-1.5 מיליארד גולשים שמשתמשים בוואטסאפ, אינסטגרם ופייסבוק מעלים לפחות סטורי אחד ביום - תופעה שהכפילה את עצמה בשנתיים האחרונות בלבד. מיקר מסבירה כי התופעה צמחה הודות לעלייה בשימוש בסמארטפונים שהשתכללו עם השנים הן בפיתוח המצלמות המוטמעות בהם והן השיפורים באיכות ומהירות הגלישה דרך WiFi.

זמן מסך באינטרנט
צילום:

המקרה שמדגים זאת בצורה הטובה ביותר הוא הזינוק בשימוש באינסטגרם - אפליקציית שיתוף התמונות שפייסבוק רכשה ב-2012 ונכון לסוף 2018 עומדת על 1.2 מיליארד משתמשים. מיקר מדגימה את השימוש הגובר בתמונות באמצעות טוויטר שבהשקתה ב-2006 התבססה על תקשורת באמצעות טקסט בלבד ואילו בתחילת 2019 יותר מ-50% מהציוצים ברשת החברתית היו של תמונות, גיפים או סרטוני וידאו. בנוסף לכך, שיתוף התמונות חיזק את תופעת המסחר האלקטרוני באמצעות פלטפורמות חברתיות שונות שמאפשרות חיפוש חכם מבוסס ויזואליה כמו אינסטגרם ופינטרסט. 

משקולות על כלכלת האינטרנט

אל מול העלייה בשימוש באינטרנט, מיקר דנה בהרחבה גם בהשלכות השליליות של הרשת וגורמים מעכבים בכלכלה הזו. היא כותבת כי בצד החיובי, האינטרנט תרם לביטוי העצמי, גיבוש זהות ותקשורת בתוך קהילות, גישה למידע רפואי ואף הפגת הבדידות. מול זה, מיקר מונה השלכות שליליות שאנשים מייחסים לרשת: דיכאון, פגיעה בדימוי הגוף, בריונות רשת, ומעל הכל פגיעה באיכות או כמות שעות השינה. המידע הזה מבוסס על נתונים שאספה סוכנות ה-Royal Society for Public Health הבריטית.

מרי מיקר
מרי מיקר צילום: REUTERS

בנוסף, על פי מידע של דלויט, 63% מהבוגרים בארה"ב "מנסים להגביל" את השימוש שלהם בסמארטפון, זינוק בנתון שעמד על 47% בשנה שעברה. כתגובה לאתגר זה, כל הפלטפורמות הגדולות (אפל, גוגל, פייסבוק) מאפשרות כלים של בקרת זמן מסך. נרשמה גם האטה חדה בשנה האחרונה בקצב הגידול של השימוש ברשתות חברתיות, ולמעשה הוא גדל כעת בקצב של 1% בלבד.

מיקר גם כותבת על התרומה של הרשת להקצנת השיח ואף לצמיחתן של תיאוריות קונספירציה. ישנו גם זינוק בשימוש של הורים בתוכנות בקרת גלישה לילדים, וכרגע 52% מכלל ההורים משתמשים בתוכנות מסוג זה. בנוסף, ישנה רגולציה חדשה על הפרטיות באינטרנט, ה-GDPR האירופי והחקיקה החדשה בנושא במדינת קליפורניה. על כל אלו, מצטרפת מגמה של צנזורה על הרשת. מיקר מצטטת דו"ח של Freedom House לפיו 55% מהמשתמשים ברשת חיים במדינה בה קיימת חסימה או צנזורה כלשהי על הגלישה מסיבות פוליטיות או דתיות. כל אלו הם גורמים מעכבים על כלכלת האינטרנט, שילוו אותנו הלאה בשנים הקרובות.

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ