ועידת ההיי-טק |

300 דולר לק"ג: 2 מיליארד איש כבר אוכלים חגבים, בישראל פחות

דרור תמיר, מנכ"ל ומייסד חברת חרגול, סיפר בפאנל הפודטק של ועידת ההיי-טק על הקושי בגיוס עובדים ■ שחר פלורנץ, סמנכ"ל צמיחה וחדשנות בקבוצת שטראוס: "טכנולוגיה הופכת את תחום המזון לנגיש, זול ויעיל - וגם בתקווה ליותר מזין וטעים"

עירד עצמון שמאייר
עירד עצמון שמאייר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חגבים
צילום: גיל אליהו

"קשה יותר לגייס עובדים מאשר לגדל חגבים" - כך אמר דרור תמיר, מנכ"ל ומייסד חברת חרגול, המפתחת חגבים למאכל, המעיד על הקושי בהאצת צמיחת החברה שלו. "זו אחת הסיבות שבגללה קשה לנו לעבוד בישראל. הצלחנו לגייס באחרונה 12 עובדים, ואנחנו מכניסים עובדים עם מוגבלויות בצפון כדי לפתח את הפריפריה. בארגון 'יוזמה לאומית' של אראל מרגלית הצהירו שיהיו 15 אלף עובדים בפוד-טק בגליל, אבל אנחנו תקועים בינתיים ב-15 עובדים".

תמיר אמר את הדברים בפאנל תחום הפוד-טק בוועידת ההיי-טק של TheMarker. הוא ציין: "אין ספק שבשנתיים האחרונות יוזמות פרטיות הן אלה שמקדמות את הפוד-טק. הממשלה יכולה פשוט לא להפריע. אני לא יודע אם מישהו מכם ניסה לקבל אישור למוצר מזון חדש ממשרד הבריאות. הרגולציה המקומית עובדת לאט מאוד. רצינו שיכירו בחגבים כמזון חדש - וחלפה מאז שנה וחצי. בזמן הזה כבר התחלנו למכור בסינגפור ובאוסטרליה. זה פשוט לא הגיוני", הלין.

תמיר אמר כי הביקוש לחלבון יכפיל את עצמו, "כיום, יש לא מעט אנשים עם מחסור בחלבון בתזונה שלהם. לעומת תחליפי בשר, החגבים כבר פה. 2 מיליארד איש מוכנים לאכול אותם ולשלם עליהם כסף טוב. בסעודיה משלמים עליהם 300 דולר לק"ג. האספקה היחידה שיש להם בטבע זה בין שישה לשמונה שבועות בשנה".

"אם היינו נפגשים לפני חמש שנים, כולם היו אומרים, 'איכס'", מעיד תמיר. "כיום אנחנו מגיעים לשיעור התנסות די גבוה, וזה עוד כשאנחנו מגישים את החגבים שלמים. אם היינו נותנים עוגיות או אבקת חלבון (שמבוססות על חגבים; עע"ש) 80% מהציבור היו מתנסים בזה. עבור הרבה אנשים זה מעדן".

שחר פלורנץ, סמנכ"ל צמיחה וחדשנות בקבוצת שטראוס, הצטרף לדבריו של תמיר וטען כי "התעשייה משתנה עם העולם. הצרכנים משתנים, ופעם בבית סביר היו שלוש מנות בארוחה: בשר, קטניות וסלט. היום אחד לא אוכל בשר, אחד רגיש לגלוטן ואחר ללקטוז. אנחנו חברה ישראלית גדולה, אבל יחסית קטנה בעולם. הדרך שלנו למנף את עצמנו זה ידע. יש המון ידע בתחום הזה, אבל כרגע עוד אין לו יד מכוונת או מימון".

"השקענו בחברת אלף פארמס, שמייצרת בשר בקר מתרבית תאים", אמר פלורנץ. "כמו כן, גם בחברה שעושה תחליף ביצים מצמחים ובצורה הומנית. אנחנו עובדים עם 14 חברות. את חלק מהמיזמים האלה ייסדנו בשיתוף פיתוחים באוניברסיטאות. למשל, כדי לייסד את אלף, רכשנו רשיון שימוש מהטכניון לטכנולוגיה לגידול רקמות לב מתאי גזע. אנשים לא רק אוכלים יותר קלוריות, הם גם בודקים מה הם אוכלים. טכנולוגיה הופכת את כל העסק לנגיש, זול ויעיל - וגם בתקווה ליותר מזין וטעים.

דרור תמיר
דרור תמירצילום: אייל טואג

"בעולמות אחרים, רוב הפיתוח נוצר בחברות הגדולות. נדרש זמן רב עד שהחדשנות יצאה החוצה לחברות קטנות, לסטארט-אפים. בתחום המזון, אנחנו בתחילת הגל זה, זה איום מצד אחד, והזדמנות מצד שני. גופים פיננסיים רבים עוד לא נכנסו לתחום הזה", אמר.

נורית פירני, מנהלת מרכז עסקים בלאומי-טק, הסכימה כי תעשיית ההון סיכון עוד לא הבינה את הפוטנציאל של תחום הפוד-טק: "למרות הצורך הגדול להאכיל אנשים, אנחנו רואים מעט קרנות המשקיעות בעולם הזה; אנחנו מייחלים לעוד חממות פודטק". לדבריה, לאומי-טק מסייע לחברות אלה, שמתקשות לקבל מימון מגופים מסורתיים. "בהתחלה, כשהחברה פועלת ללא מכירות ומקבלת מענקים, אנחנו מגשרים על המענקים האלה עד שהכסף נכנס, ואף מגשרים עד שהן מצליחות לגייס כסף. אני חושבת שלתת ללקוח הלוואה בזמן הנכון, זה לא טריוויאלי".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker