פייבר בדרך לוול סטריט עם הפסד של 36 מיליון דולר ו-2 מיליון קונים פעילים - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פייבר בדרך לוול סטריט עם הפסד של 36 מיליון דולר ו-2 מיליון קונים פעילים

הכנסות החברה ב-2018 צמחו ב-45% ל-76 מיליון דולר. ההוצאה השנתית הממוצעת לקונה עבור שירותים הנמכרים בפייבר עולה בעקביות, והגיעה ל-150 דולר ברבעון הראשון של 2019

7תגובות
מיכה קאופמן
אייל טואג

חברת פייבר הישראלית (Fiverr) שפיתחה זירת מסחר לנותני שירותים עצמאיים, מאיצה את ההליכים לקראת הנפקה ראשונה לציבור של מניות (IPO) בבורסת ניו יורק. הערב פרסמה החברה תשקיף גלוי ראשון לקראת ההנפקה הצפויה במהלך החודשים הקרובים. את ההנפקה מובילים בנקי ההשקעות ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ. 

התשקיף אמנם מגלה פרטים לגבי התוצאות הכספיות של פייבר בשנתיים האחרונות, אך עדיין לא נותן אישוש לגבי השווי לפיו תתבצע ההנפקה. לפי הערכות בעבר, החברה מכוונת להנפקה לפי שווי של 800 מיליון דולר.

הכנסות פייבר ב-2018 הסתכמו ב-75.5 מיליון דולר - גידול של 45% בהשוואה ל-2017. החברה סיימה את 2018 עם הפסד של כ-36 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-19 מיליון דולר ב-2017. את שלושת החודשים הראשונים של 2019 סיימה החברה בהפסד של 8 מיליון דולר כמחצית מההפסד בתקופה המקבילה ב-2018, החברה צופה שתישאר הפסדית בעתיד הנראה לעין בשל תוכניות צמיחה והשקעה בפיתוח.

תוצאות כספיות של  Fiver

הונה העצמי של פייבר בסוף מארס 2019 היה 52.5 מיליון דולר ובקופתה היו מזומנים של כ-34.6 מיליון דולר. המשקיעים הבולטים בחברה הם הקרנות בסמר, אקסל, סקוור פג, וקומרה קפיטל הישראלית ובסך הכל היא גייסה מהם כ-170 מיליון דולר מאז הקמתה. כ-53 מיליון דולר מהסכום גוייסו בנובמבר 2018, ועוד ארבעה מיליון דולר נוספים בפברואר האחרון - השקעות שפייבר לא דיווחה עליהן קודם לכן, ונחשפות כעת בתשקיף. נכון לסוף מארס 2019, פייבר העסיקה 363 עובדים.

פייבר הוקמה ב-2010 על ידי מיכה קאופמן, מנכ"ל החברה; ושי ויניגר שעזב אותה לטובת הקמת הסטארט-אפ למונייד בתחום הביטוח. בתחילת דרכה, היא הציעה לפרילנסרים למכור דרכה שירותים בתמורה ל-5 דולרים בלבד, במה שמכונה Gig Economy (כלכלת החלטורה). מאז 2014 החברה מאפשרת תמחור חופשי עבור השירותים המוצעים באתר האינטרנט שלה, אפילו עד 10,000 דולר, אך רבים מנותני השירותים עדיין נוקבים בסכום המינימלי. הכנסות החברה מבוססת על עמלת עסקה מהמוכר ודמי שירות מהקונה. 

הפרילנסרים מציעים באתר פייבר יותר מ-200 קטגוריות של שירותים דיגיטליים על פני שמונה תחומים – גרפיקה ועיצוב, שיווק דיגיטלי, כתיבה ותרגום, וידאו ואנימציה, מוסיקה ואודיו, תכנות, עסקים וסגנון חיים. פייבר מציינת בתשקיף כי אף קטגוריה אינה חולשת על יותר מ-15% מהכנסותיה, וכי התרחבות לקטגוריות נוספות היא מרכיב עיקרי באסטרטגיית הצמיחה של החברה.

עיקר הכנסותיה (יותר מ-70%) של פייבר מגיעות ממדינות דוברות אנגלית – ארה"ב, אנגליה, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד, ובכוונתה לתרגם את הפלטפורמה בעתיד לשפות נוספות לטובת התרחבות באירופה, אסיה ומדינות האוקיינוס השקט, ואמריקה הלטינית. 

לפי החברה, בתשע שנים מאז הקמתה, השתמשו באתר פייבר 830 אלף פרילנסרים שמכרו את שירותיהם ליותר מ-5.5 מיליון קונים מ-160 מדינות. ועברו דרכה יותר מ-50 מיליון עסקות (העברות כספים). בסוף הרבעון הראשון של 2019 לפייבר היו 255 אלף פרילנסרים פעילים ו-2.1 מיליון קונים פעילים. משתמשים פעילים הם אלה שמכרו או קנו שירות דרך האתר במהלך 12 החודשים האחרונים. ההוצאה השנתית הממוצעת לקונה ברכישת שירותים דרך פייבר צומחת בעקביות, וברבעון הראשון של 2019 הגיע ל-150 דולר, לעומת 126 דולר ברבעון המקביל ב-2018. 

הוצאה לקונה

לפי התשקיף, הקונים החוזרים של פייבר – אלה המבצעים באתר יותר מעסקה אחת דרך האתר - אחראים ל-57% מהכנסותיה ב-2018 לעומת 55% ב-2017. פעילות של רכישה חוזרת מצביעה על עוצמת המותג ומאפשר לחברה לחזות את הכנסותיה. פייבר מציינת כי אף קונה אינו אחראי לבדו על יותר מ-0.1% מההכנסות.

אחד האיומים המרכזיים שפייבר מציינת בתשקיף הוא תחרות עם רשתות חברתיות מבוססות, שעשויות לפתח את הצעות הערך שלהן לשוק הפרילנסרים. בנוסף, היא מציינת את האפשרות שפרילנסרים ינצלו את הפלטפורמה שלה כדי לבנות מוניטין ומותג עצמי ולאחר מכן לשווק את שירותיהם באופן עצמאי מחוץ לפלטפורמה – ובכך לעקוף את דמי העסקה ודמי השירות. 

לתשקיף צורף מכתב מקאופמן ובו הוא כותב: "פייבר נוצרה במקור כדי לפתור בעיה שהיתה לנו. כיזמים, תמיד הסתמכנו על עזרה מאחרים. מה שהבנו במשך השנים הוא שלא כל משימה דורשת להעסיק אדם על בסיס משרה מלאה או אפילו חלקית. היינו צריכים לבצע משימות שדרשו ידע או כשרון ספציפי - אך למצוא את האדם הזה היה קשה, והתבסס לרוב על המלצות. אפילו כאשר מצאנו מועמד, תהליך הבדיקה במטרה לוודא שהוא המתאים ביותר לביצוע העבודה היה לא יעיל ודרש זמן רב. וגם כאשר פתרנו את בעיית ההתאמה - החלו להופיע אתגרים נוספים הכרוכים בעבודה משותפת כמו תקשורת, חוזים, משא ומתן על תשלום, ומשוב. דמיינו עולם שבו המורכבויות האלה יפתרו בצורה אלגנטית באמצעות טכנולוגיה, ויצאנו למשימה לשנות את האופן שבו אנשים עובדים ביחד". 

 

תחרות הסטארט-אפים הגדולה בישראל. $250,000 השקעה לזוכה
להרשמה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#