יד שמאל של הממשלה לא יודעת איזו תוכנה יד ימין קנתה - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח המבקר

יד שמאל של הממשלה לא יודעת איזו תוכנה יד ימין קנתה

משרדי הממשלה נאלצים לפרסם בעצמם מכרזי תקשוב רבים, בלא ליהנות מכוח קנייה משותף ■ הידע שנצבר על ספקים אינו מועבר כהלכה בין המשרדים ■ לעתים הם אף אינם יודעים על תוכנות שפותחו במשרדים אחרים, והיו יכולות להתאים לצורכיהם ■ ברשות התקשוב לא מרוצים מהליכי הרכש - ומציעים להרחיב את האפשרויות לפטור ממכרז

2תגובות
מעבדה ממוחשבת. לא מאחדים מכרזים
JASON REED/רויטרס

משרדי הממשלה ויחידותיה אינם משתפים פעולה די הצורך ברכש של מוצרים ושירותים בתחום המחשוב והתקשורת, ואינם מנצלים את מלוא התועלת הכספית והמקצועית שיכולה לצמוח מכך - כך מזהיר דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שני), בפרק העוסק בהתקשרויות של משרדי הממשלה בתחום התקשוב.

מהדו"ח עולה כי לעתים קרובות מדי, משרדי הממשלה רוכשים מוצרי ושירותי תקשוב בעצמם, מבלי לשתף פעולה עם משרדים אחרים כדי להקטין את עלויות הרכש והתפעול, או מבלי ליהנות מהידע הרלוונטי שנצבר בגופים אחרים. עיקר הביקורת בהקשר זה נמתחת על מינהל הרכש שבאגף החשב הכללי במשרד האוצר, המופקד על מדיניות הרכש והלוגיסטיקה הממשלתית.

כדי למנוע בזבוז, קובעים במשרד מבקר המדינה, "חיוני שאגף החשב הכללי, רשות התקשוב הממשלתי ומשרדי הממשלה ינקטו צעדים להגברת שיתוף הפעולה בין המשרדים בנוגע להתקשרויות בתחום התקשוב". לפי הדו"ח, העלות של פעילות התקשוב הממשלתית (בניכוי מערכת הביטחון) מסתכמת בכ-3.5 מיליארד שקל בשנה, לרבות עלויות שכר ורכש בתחומים כמו מערכות מידע, תשתיות, שירותי מחשוב, מערכות תקשורת ואבטחת מידע.

המשרדים הקטנים סובלים

במשרד מבקר המדינה זיהו נושאים שמעסיקים רבים ממשרדי הממשלה, ושהיה מקום לשיתוף פעולה ביניהם בהתמודדות הטכנולוגית עמם - אבל שיתוף פעולה כזה אינו מתקיים תמיד. נושאים כאלה, לדוגמה, הם "הלבנה" של קבצים חיצוניים טרם העברתם אל מחשבי הממשלה; ייעוץ בתחום אבטחת המידע ובתחום הגנת הפרטיות; בקרה על כניסת אורחים למשרד; וניהול פניות של הציבור ושל עובדים.

"משרד מבקר המדינה מעיר למינהל הרכש כי בהתקשרות של כל יחידה ממשלתית בנפרד לגבי אותו נושא נפגע היתרון לגודל של הממשלה", נכתב בדו"ח המבקר. הדו"ח קורא למינהל הרכש לפרסם מכרזים מרכזיים רבים יותר למוצרים ושירותים הנדרשים לכמה ממשרדי הממשלה, או לכל הפחות מכרזים משותפים לכמה משרדים. מכרזים מרכזיים הם מכרזים שמפרסם אגף החשב הכללי בעבור משרדי הממשלה, והם מאפשרים למצות את יתרון הגודל של הממשלה מבחינת כוח הקנייה והחיסכון בעלויות תפעול, בהשוואה למכרזים נפרדים שעורך כל משרד ממשלתי בעבור עצמו. פרסומם "יביא לידי חיסכון וימנע כפילות בהשקעת משאבים בנושאים דומים", נכתב בדו"ח.

גם כשנערכים מכרזים מרכזיים, עלולים משרדים קטנים לגלות שהם אינם יכולים ליהנות מהם - היות שבהסכמים עם הספקים נקבעה כמות מזערית שעל כל משרד לרכוש כדי ליהנות מתנאי ההסכם. במצב כזה, המשרדים הקטנים אינם נהנים מתנאי הרכש שהשיגו משרדים גדולים, "ולעתים אף נאלצים לשלם עבור אותו מוצר מחיר גבוה יותר במידה ניכרת מהמחיר שמשלמים המשרדים הגדולים", נכתב בדו"ח המבקר. הדו"ח ממליץ לפעול להסרת ההגבלות החלות על משרדים קטנים.

כל משרד לנפשו

מיקרוסופט
© Jacky Naegelen / Reuters/ר

כחלק מהביקורת שנערכה, פנה משרד המבקר ביולי האחרון ל-93 מנהלי אגפי מערכות מידע ראשיים (מנמ"רים) במשרדי הממשלה ויחידות הסמך שלהם, וביקש מהם למלא שאלון על הליכי הרכש שבהם הם עוסקים. רק 47 מהמנמ"רים - מחציתם - השיבו על השאלון.

מהתשובות שהתקבלו בכל זאת התברר כי שיתוף הידע בין המשרדים לוקה בחסר בכל הנוגע להעברת מידע על מכרזים מתוכננים - במגמה לשתף פעולה בהם. המנמ"רים ביחידות הממשלה השונות מעבירים ביניהם מידע על מכרזים כאלה בערוצים שונים, כגון קבוצת וואטסאפ - אבל במשרד המבקר מצאו כי העברת המידע אינה שיטתית ואינה מתועדת. כמו כן, בעת עריכת מכרזים סגורים, המופנים לקומץ משתתפים מתוך רשימה סגורה, ולא לציבור הרחב, המנמ"רים ממעטים להשתמש ב"רשימות מציעים" (מאגרי ספקים) שהוכנו במשרדים אחרים - גם כשהם עשויים להיות רלוונטיים בעבורם.

מידע חשוב במיוחד שאינו זורם בחופשיות בין משרדי הממשלה הוא המידע על ניסיון העבר בעבודה עם ספקים מסוימים. מינהל הרכש ורשות התקשוב אינם אוספים במרוכז מידע על איכות העבודה של ספקים. במצב כזה ייתכן שבמכרז של משרד ממשלתי יזכה ספק שנכשל בעבודתו עם משרד אחר - רק מפני שהספק לא ציין בהצעתו את ההתקשרות הקודמת. במשרד מבקר המדינה קוראים להקים מאגר מידע שיכלול חוות דעת על טיב עבודתם של הספקים, ולשקול להרחיבו גם להתקשרויות שאינן מתחום התקשוב.

בעיה נוספת בשיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה קשורה בהיעדר שיתוף מידע על מערכות טכנולוגיות שמשרד כלשהו מפתח לצרכיו - אבל יש להן יישום אפשרי גם במשרדים אחרים. כך ייתכן מצב שבו אותו ספק יפתח מערכת דומה בעבור כמה משרדים, ויגבה על כך תשלום מלא מכל אחד.

אמנם במקרים מסוימים, המערכות מועברות בין משרדים - למשל במקרה של רשות התקשוב, שהשתמשה במערכות לניהול תהליכי רכש ותקציב שפותחה בהנהלת בתי המשפט. עם זאת, "משרדי ממשלה שהזמינו פיתוחים לא תמיד מיידעים את המשרדים האחרים", נכתב בדו"ח המבקר, ובכל מקרה המשרדים אינם עושים זאת באופן מפורט. דו"ח המבקר מציין לדוגמה כי 23 משרדי ממשלה התקינו את אותה המערכת לניהול תורים בקבלת קהל - אבל כשכל אחד מהם מעלה בקשות לשינויים ושיפורים במערכת זו, הוא עובד ישירות עם הספק, מבלי שהמשרדים האחרים יכולים ליהנות מפירות העבודה.

הפטור ממכרז יורחב?

דו"ח המבקר מלמד גם כי בניסיון להקל את הליכי הרכש, הגישה רשות התקשוב לאגף החשב הכללי בקשות להקלות בתקנות חובת המכרזים. התקנות נועדו להבטיח כי רכש ממשלתי משמעותי ייעשה במכרזים תחרותיים, אבל לדברי מנמ"רים בשירות המדינה, הן מקשות עליהם לבצע רכש טכנולוגי ולקדם חדשנות ביחידותיהם, בין השאר נוכח הזמן הארוך הנדרש לעריכת מכרזים.

רשות התקשוב הציעה לשנות את התקנות, כך שסכום ההתקשרות המרבי שאפשר לפטור ממכרז יוגדל מ-50 אלף שקל ל-200 אלף שקל. עוד הוצע - לשם קידום החדשנות - לאפשר לכל המשרדים לפטור ממכרז התקשרות "עם בעל רעיון ייחודי וחדשני". כיום מתאפשר פטור כזה רק למשטרת ישראל.

ברשות סבורים כי שינויים אלה חשובים לקידום החדשנות ולהפיכת הליכי הרכש למהירים יותר, ומבקשים אותם מאז הקמת הרשות - אבל באגף החשב הכללי לא מיהרו לקבל את הבקשות. משרד מבקר המדינה מעיר כי הטיפול בהן "מתאפיין בגרירת רגליים בנוגע לסוגיה מהותית ויסודית".

שיתוף הפעולה בין הרשות לאגף לוקה גם בהיעדרן של תוכנית עבודה משותפות. רשות התקשוב החליפה ב-2015 את מטה התקשוב הממשלתי, שפעל עד אז במשרד האוצר. החלטה של הממשלה מ-2014 הטילה על הרשות ועל מינהל הרכש להכין תוכנית עבודה משותפת בעניין רכש מרכזי - אבל תוכניות שנתיות כאלה לא הוכנו מאז הקמת הרשות ועד סיום הביקורת של משרד מבקר המדינה באוגוסט 2018.

דו"ח המבקר מציין כי בדיון שנערך ביוני 2018, אמר ראש רשות התקשוב, יאיר פראנק, המסיים בימים אלה את תפקידו, כי הליך הרכש בתחום הטכנולוגיה נהפך ללא-רלוונטי להכנסת חדשנות לגופי הממשלה. אחת הסיבות לכך, לדברי ראש הרשות, היא אי-יכולתה של רשות התקשוב לפרסם מכרזים מרכזיים - היות שסמכות זו נתונה לאגף החשב הכללי. במשרד מבקר המדינה אומרים כי לדעתם, נכון יהיה שהאגף יבחן אפשרות לפרסם בשיתוף הרשות מכרזים מרכזיים לפיתוח מערכות מידע.

אף מלה על המאבק עם מיקרוסופט

דו"ח המבקר החדש אינו עוסק בהתרחשויות סביב חידוש ההסכם בין הממשלה למיקרוסופט - ככל הנראה מפני שעבודת הביקורת המתוארת בו הסתיימה מעט לפניה. באוגוסט האחרון הודיע משרד האוצר כי אין בכוונתו לחדש את ההסכם עם החברה לרכישת תוכנות Windows ו-Office ותוכנות לשרתים, שעמד לפוג בסוף 2018. לפי הסכם זה משלמת הממשלה לחברה יותר מ-100 מיליון שקל בשנה.

במינהל הרכש, בראשות גל אמיר, לא הסכימו לקבל את התנאים שדרשה מיקרוסופט לחידוש ההסכם. בענף המחשוב העריכו שאיומי הממשלה להפסיק את ההתקשרות עם מיקרוסופט הם איומי סרק, היות שהממשלה תתקשה לעבוד בלי מוצרי החברה. לאחר הודעת משרד האוצר חודש המשא ומתן בין הצדדים, ובנובמבר הם הכריזו שגיבשו הסכם חדש לשנים הקרובות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#