באר שבע בירת הסייבר? לא אם זה תלוי בצה"ל - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

באר שבע בירת הסייבר? לא אם זה תלוי בצה"ל

ההבטחה של באר שבע היתה טמונה במעבר של יחידות הצבא הטכנולוגיות לשטחה ■ הזמן עבר, חברות ההיי-טק הפרטיות הגיעו בזמן - ורק הצבא עדיין מתעכב, ובדרך זונח את החזון הציוני ■ מישהו צריך לסגור על זה שבת

21תגובות
פארק גב ים בבאר שבע
אליהו הרשקוביץ

"באר שבע תהיה בירת הסייבר של חצי הכדור המזרחי" – כך הצהיר ראש הממשלה נתניהו כבר ב-2014. על רקע הצהרה זו בחרו לא מעט חברות היי-טק בינלאומיות גדולות, שהתרשמו מההבטחה, לנצל את ההזדמנות. הן ירדו לנגב והקימו פעילות בפארק ההיי-טק גב-ים נגב שצמוד לאוניברסיטת בן-גוריון ולאזור המיועד לבסיסים הטכנולוגיים של צה"ל.

מטרת ההבטחה הזו היתה להכשיר את הקרקע לשגשוג טכנולוגי, שילווה בהגעה של יחידות הטכנולוגיה העיליות של הצבא: יחידת 8200, יחידות העלית העוסקות בסייבר ויחידות טכנולוגיות מובחרות אחרות. לפי התוכניות, יחידות אלה היו אמורות להעתיק את פעילותן מפיסת הנדל"ן היקרה בגלילות לקריית הטכנולוגיה בנגב, לטובת פעילות טכנולוגית חלוצית.

נכון להיום זה עוד לא קורה, והמשמעות היא שצה"ל תוקע את הפיכת באר שבע לבירת הסייבר. כל עוד הצבא לא יעבור לדרום – באר שבע לא תוכל להגשים את הייעוד שהובטח לה.

הממשלה, יחד עם עיריית באר שבע ואוניברסיטת בן גוריון, פעלו רבות כדי לייצר את נקודת הפתיחה הטובה ביותר עבור החברות הגדולות, מתוך הנחה כי אליהן יצטרפו גם סטארט-אפים ויזמים הקטנים. הממשלה עודדה את החברות למהלך בכך שרמזה כי מבחינתה מדובר בנושא ממעלה אסטרטגית ראשונה, ושהחברות שיעברו ראשונות יזכו לתיעדוף בשיתוף פעולה עם הצבא בעתיד.

חיילי 8200, ב-2013. המשרד: תלמידים מצטיינים יהנו מעדיפות לקבלה ליחידות המודיעין של צה"ל
מוטי מילרוד

הזמן עבר, החברות הגיעו בזמן, אבל הצבא לא - והוא לא הולך לסגור שבת על זה. באוגוסט 2018 הודיעה עיריית באר שבע כי המעבר של יחידות הטכנולוגיה הצה"ליות יידחה בכמה שנים, לאחר שדחיות קודמות נומקו בצרכים לוגיסטיים של היחידות שדורשים התייחסות מיוחדת.

רכבת עד הבסיס? לא מספיק

אך בניגוד לפעמים הקודמות, הפעם השמיע הצבא בראשונה התנגדות מסוג אחר, וטען כי הוא עתיד לחוות קושי בשימור אנשי הטכנולוגיה ביחידות המרכז בשל התחרות הגדלה מצד מצד חברות פרטיות, שמציעות למשרתים תנאים. התנגדות עזה עלתה גם מן החיילים המשרתים ביחידות, נוכח הבקשה לניוד משרתם ומשפחותיהם לנגב, שנראה להם צחיח, רחוק ולא אטרקטיבי. שדרת הפיקוד חוששת שעם נטישת המוחות שתלווה את המעבר, תרד גם איכות המענה שיחידות אלו מספקות – מה שלדבריהם מהווה איום קיומי. הממשלה מצידה נענתה לדרישות הצבא על ידי מתן שורה של הטבות מקלות: הנחת מסילת רכבת עד לפאתי הבסיס, מענקים מיוחדים, הטבות מס והקמת ישובים איכותיים שיקלטו את הבאים. ואולם גם כל אלו לא סיפקו את אנשי הצבא.

בעוד הדעה הרווחת בארץ ובעולם היא שישראל הינה מדינת היי-טק, מעצמה טכנולוגית ענפה המונהגת ביד רמה, הצבא מקעקע את התפיסה הזאת. במקום זאת, עולה המציאות חסרת החזון שלפיה לא ישראל היא מדינת ההיי-טק, אלא מדינת תל אביב.

כיפופי הידיים בין צרכי הצבא לחזון הממשלה אינם חדשים. בעבר, כשהממשלה קבעה באופן חד-משמעי ועקבי שחצרים שבנגב יהיה מקום משכנם של יחידות הטיס, הגיעו עמן גם הטייסים, שמאז ומתמיד נחשבו לשמנה והסלתה של מערכת הביטחון. ואולם כיום נראה כי המנהיגות והחזון הפוליטיים מיישרים קו עם האסטרטגיה קצרת הטווח של הצבא, תוך שהם מתעלמים מהיתרונות הממשיים שיגולמו במעבר לאזור הדרום בטווח הארוך. זאת גם במחיר של ערעור על החזון עד לכדי ביטולו.

הנגב מהווה יותר מ-50% משטחה של מדינת ישראל, וחזונו של דוד בן גוריון היה לפתח אותו וליישב אותו. בעבר הצהיר הצבא לא אחת כי ערכי הציונות שלו תואמים לחזונו של בן גוריון בפועל נראה כי מרוב קוצר ראייה - אבדה לנו הדרך.

החזון מפסיד

במקומות אחרים בעולם נסיעה של כשעה לעבודה נחשבת מרחק טריוויאלי לחלוטין. גם בארץ מתפתחת תרבות של יוממות, שבמסגרתה נוסעים העובדים לאזור המרכז (וההפך) למטרת עבודה, וחוזרים לביתם בערב. זה מכבר אנו עדים לתהליך ההתמרה של הרעיון הזה גם לעולם ההיי-טק והטכנולוגיה. ואולם לצבא חוקים משלו. נראה כי הפער שנפער אינו פיזי, בבחינת זמן נסיעה או תשתיות תואמות, אלא פער מנטלי הנוגע ברוח הדברים.

בעולם מתוקן, שבו החזון עולה בחשיבותו על פני תכנון לטווח קצר, ראוי כי צבא שנחשב לאחד מהצבאות החזקים בעולם ישכיל להתכתב עם ראיה רחבה יותר, לערוך את השינויים המתבקשים, להנחיל ערכי ציונות לצד יכולות טכנולוגיות, לקלוט אנשים חדשים לשורותיו ולהטמיע תרבות ארגונית חדשה. זוהי אבן בוחן שמהווה הזדמנות נדירה לצה"ל לעשות בדק בית ולהתאים את צורת התנהגותו ואופן קבלת החלטותיו לערכים המקוריים, החדשניים והמובילים שבזכותם הוא מקדים ומוביל על פני צבאות אחרים. ראוי שהצבא יכתיב התנהלות התואמת תרבות ארגונית חדשנית ודינמית, שאינה מזדנבת מאחור, ברמת כוח האדם הטכנולוגי ביחס לשוק הפרטי.

להחלטה הנוכחית של הצבא יש משמעויות רבות, וההסתייגויותיו שלו מאיימות על האקו-סיסטם החלוצי שצומח בנגב. החזון לבדל את באר שבע באמצעות מיקוד סייבר והאצת יזמות טכנולוגית הוא חיוני ונכון, אך החברות שהקימו את שלוחותיהן בבאר שבע מצפות לבואן של היחידות הטכנולוגיות. בהיעדרן, הן ישקלו מחדש את הישארותן בבאר שבע, תוך השוואה למקומות אטרקטיביים יותר בארץ ובעולם.

הכותב הוא מנכ"ל ארגון היזמות הדרומי Tech7

תחרות הסטארט-אפים הגדולה בישראל. $250,000 השקעה לזוכה
להרשמה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#