אינטרנט / מלחמתו של עוזי ניסן ביצרנית המכוניות ניסאן

יובל דרור
הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יובל דרור
הארץ

יש אנשים שכתב תביעה בן 86 עמודים שנשלח אליהם בפקס יבהיל אותם. את עוזי ניסן זה הרגיז. בוקר אחד לפני כשנה, הוא התעורר בביתו שבצפון קרוליינה וגילה שאחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם, ניסאן (Nissan), תובעת לקבל בלעדיות על השם Nissan, ובאותה הזדמנות לקחת ממנו את הכתובת nissan.com שרשם ב-1994.

עוזי ניסן נולד לפני 50 שנה בירושלים. שם משפחתו של אביו היה ניסן, וגם של סבו. ב-1976 עזב את ישראל ועבר לארה"ב, שם פתח כמה בתי עסק שנשאו את השם Nissan, ובהם Nissan Service Foreign Car Mobile Repair ו-Ltd Nissan International. ב-1991 עשה הסבה מקצועית למחשבים והקים את Nissan Computer Corp.

ביוני 1994 החליט לרשום את הכתובת www.nissan.com, ובמארס 1997 רשם את הדומיין www.nissan.net לאחר שהחליט להפוך לספק אינטרנט מקומי. שנה לאחר שרשם את nissan.com קיבל מכתב מעורכי הדין של חברת ניסאן ובו הובעה "דאגה" מהשימוש בשמם, מספר ניסן. הוא החליט שלא לענות למכתב מכיוון שסבר שפעל בתום לב וליצרנית המכוניות אין עילה לתבוע אותו.

בדצמבר 1999 הגיעו עורכי דינה של חברת ניסאן למשרדו ודרשו ממנו להעביר את הדומיין על שמם. ניסן סירב. אחרי שעתיים של ניסיונות שידול, כשהם מנסים לברר כמה כסף הוא רוצה תמורת הדומיין, אמר בכעס: "15 מיליון דולר. עכשיו אתם מבינים שאין לי כוונה למכור?" עורכי הדין יצאו מהבית, וכעבור דקות אחדות החל מכשיר הפקס שבביתו לפלוט את כתב התביעה.

בראיון ל"הארץ" טוען ניסן כי הטקטיקה של יצרנית המכוניות פשוטה: "הם רוצים שאפשוט רגל ואז אתן להם את השם במחיר נמוך כדי לשלם את החובות שלי, שהרי רק על עורכי דין הוצאתי כמעט מיליון דולר. התוצאה היא שכל רכושי ממושכן, אני לווה כספים מפה ועד הודעה חדשה. אבל אני לא מתכוון לוותר להם".

לקראת המשפט, הצפוי להתחיל ביוני 2001, מצאו עורכי דינו של ניסן יותר מ-190 בתי עסק בארה"ב המחזיקים בדומיינים שבהם מופיעה המלה nissan. בעדויות ובתצהירים שיגבו מהם ינסו לברר האם פנתה ניסאן לכולם, או שמא רק עוזי ניסן מטריד אותה. בנוסף מציג ניסן באתר שלו רשימה של יצרניות מכוניות שאינן מחזיקות בדומיין "שלהן": דודג' אינה מחזיקה ב-dodge.com, שכן חברה בריטית מחזיקה בה; לינקולן אינה מחזיקה ב-lincoln.com, אלא חברת ייעוץ מפילדלפיה; וכן הלאה.

לדברי ניסן, ליצרנית המכוניות יש טענה משפטית אחת סבירה שאיתה הם מקווים לנצח: "הם טוענים שפירסמתי באתר חברות מכוניות ובכך גרמתי להטעיה. בפועל איפשרתי פרסום של חברות הקשורות לעולם המכוניות המספקות מידע. מעולם לא איפשרתי פרסום של יצרניות מכוניות". גם ניסיונותיה של יצרנית המכוניות להציע לו את שם הדומיין nissancomputers.com נענו בסירוב.

כשהוא נשאל אם אין מחיר שבו יסכים למכור את הדומיין הוא עונה: "לא אמכור את הכתובת גם אם ייתנו לי 100 מיליון דולר. גם כשהשופט ביקש בדיונים המקדימים שנגיע לפשרה, הסברתי לו שאני לא רוצה לראות מניסאן אגורה אחת, אני רק רוצה שיעזבו אותי. ובכלל, לא אני זה שמחזיק בדומיין, אלא החברה שלי. אם הם רוצים לקנות את החברה, שיציעו מחיר שלא אוכל לסרב לו, ואז יש על מה לדבר. אבל גם אז יש לי דרישה ברורה: שיפרסמו באתר שלהם כתב ויתור (Disclaimer) שבו הם מצהירים שאין להם הזכות הבלעדית על השם ניסן".

דרישה זו לא היתה מקובלת על יצרנית המכוניות, אבל ניסן מתעקש: "אני לא מוכן שהם יקבלו בלעדיות על שם המשפחה שלי ולא מוכן שהם יקבלו בלעדיות על החודש השביעי בלוח השנה העברי".

כעת ממשיך ניסן בניסיון לגייס את דעת הקהל לטובתו. לדבריו, באתר שהקים למלחמה ביצרנית המכוניות (www.ncchelp.org) מבקרים כ-280 אלף גולשים בחודש. "אני מקווה שאחזיק מעמד עד סוף המשפט. אנחנו, הישראלים, עם של שורדים, ואני מתכוון לשרוד את המלחמה הפרטית שלי נגד ניסאן", הוא אומר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker