הרגולציה הורגת את הפינטק בישראל - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרגולציה הורגת את הפינטק בישראל

יותר מ-400 מיליון דולר הושקעו בסטארט-אפים מתחום הפינטק בישראל ב-2018, אבל כמעט אף אחד מהם לא מפנה את האנרגיות היצירתיות שלו כלפי ישראל

תגובות
אפליקציית סליקה והעברת תשלומים הולנדית
בלומברג

עשרות פעילים בסצינת הפינטק הישראלית התכנסו בתחילת השבוע באוניברסיטה העברית, ושמעו את התוכניות של בנק ישראל, רשות שוק ההון ורגולטורים נוספים, לענף. אף באז וורד לא נפקדה מהאירוע. לשכה לאוטומציה, API, שירותי תשלום מתקדמים, היתרים, כולם עלו על השולחן. אבל בעוד המבט הופנה אל האופק, ואל החזון לבנקאות פתוחה ודיגיטלית, שתיצור תחרות אמיתית בשוק, הרגליים המשיכו לבוסס בבוץ המדכא של המציאות.

יותר מ-400 מיליון דולר הושקעו בסטארט-אפים מתחום הפינטק בישראל ב-2018, אבל כמעט אף אחד מהם לא מפנה את האנרגיות היצירתיות שלו כלפי ישראל. למה? מכיוון ש"שומרי הסף" שומרים על כולם חוץ מעל האזרחים והיזמים, ואנחנו עמוסים בים של מכשולים שאיש לא מזדרז להסיר. כך למשל, נאלצים הבנקים בישראל לבצע בדיקות הלבנת הון כפולות על לקוחות ה-P2P, לאחר שחברות ה-P2P עצמן כבר בדקו אותם. אין בזה צורך אמיתי, והדבר יוצר עלויות אדירות, שהופכות את הפעילות להפסדית, אבל לביורוקרטיה יש זמן, והצו שאמור לפתור את הכפילות תקוע בצנרת.

גם לשכת מידע, בנק מקוון-עצמאי וממשקי העבודה עם הבנקים שעליהם הוחלט לפני שנים - תקועים. כך למשל, התברר באותו אירוע, ממשק השוואת ריביות (Read only) – לא יקודם. להכל יש סיבות והסברים. בעניין הזה, מסבירים לנו שמחכים לממשק מכונה (API) שיפתור את הבעיות, אבל גם הוא יפעל כמו שצריך במקרה הטוב, תוך שנתיים וחצי. וכך מכל ההבטחות נשארות מלים, ועם מלים אי אפשר לבנות חברות.

ואולם, מדוע אנחנו מלינים על ממשקים מתקדמים או טכנולוגיה פורצת דרך, כשאפילו לא ניתן לקבל היתר לעיסוק בחלק מהתחומים? כך למשל עוד התברר בכנס כי מתוך כ-2,500 בקשות שהוגשו לקבלת אישור למתן שירותי אשראי, התקבלו בשנה האחרונה רק כ-250 בקשות, וצו איסור הלבנת הון לחוק לנותני שירות בנכס פיננסי בכלל לא אושר, ומשטר הפיקוח כולו פועל מתוקף חוק שאינו בתוקף. אילו משקיעים ירצו להשקיע בשוק מבולגן שכזה, ולמי תהיה את הסבלנות להמתין עשור שלם, עד שהתור יסתיים והבעיות יפתרו?

ככה לא בונים תעשייה. יש מי שמאשים את הבחירות, יש מי שתולה את הבעיה בביורוקרטיה. אבל מגיע לישראל משהו אחר. דרושה מנהיגות; דרושה הגדרה מחודשת של סדר העדיפויות, שינוי של התקציבים והפניית משאבים לשחרור הפקקים. צריך אישיות בכירה שתוכל לקדם את הנושאים בצורה בלתי תלויה. נכון, ישנם סיכונים, אבל בלעדיהם, אין תשואה.

אי אפשר להמשיך ולהמתין בשעה שלמשקיעים, למתכנתים וליזמים אוזל הזמן במהירות. אי אפשר לחכות עד אחרי הבחירות, ואחרי הרכבת הממשלה, ואחרי המשבר הקואליציוני התורן. דווקא המנהיגות הכלכלית של בנק ישראל ובראשה הנגיד חייבים לתת את הטון, ולהוציא את העגלה מהבוץ. למפות את הצווים התקועים, את הממשקים החסרים ולעקוב אחר הסרת החסמים מידי שבוע.

אין דרך אחרת לגרום למערכות הביורוקרטיות לנוע. החלטות מתמסמסות ונעלמות, והדרך היחידה לעקוב אחריהן היא להתחייב. כך למשל, לאחר תוכנית הייצוב של 1985 הוקמה ועדת יישום שכזו, שהובלה על ידי פרופ' סטנלי פישר. אולי כדאי גם היום לקחת את המודל הזה וליישם אותו. אז זה היה מתוך משבר. היום, זה כדי למנוע את המשבר. כדי שלא נאבד את היכולת שלנו להפוך את ישראל למוקד עולמי של חדשנות פיננסית, ופעם נוספת נישאר לבוסס בבוץ הביורוקרטי בזמן שהראש ישאר בעננים.

הכותב הוא יו"ר חברת קרדיטפלייס, המפתחת פלטפורמת P2B לעסקים ומשקיעים

תחרות הסטארט-אפים הגדולה בישראל. $250,000 השקעה לזוכה
להרשמה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#