כלי דם וירטואליים והדפסה של איברים: הטכנולוגיה הישראלית שמאמנת רופאים - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כלי דם וירטואליים והדפסה של איברים: הטכנולוגיה הישראלית שמאמנת רופאים

יותר מ-3,000 סימולטורים רפואיים שפותחו על ידי סימביוניקס הישראלית מסייעים כיום לרופאים ברחבי העולם להתמקצע ולהתאמן ■ סגן נשיא 3D סיסטמס, שרכשה את סימביוניקס ב-2014: "בעבר רופאים התאמנו על בעלי חיים, אבל הסימולטורים יוצרים תרחיש מדויק"

רן ברונשטיין, סגן נשיא למחקר ופיתוח ב-3D Systems
אייל טואג

בהתנסות הראשונה בסימולטור הרפואי, המדמה ניתוח, לעתים קל מאוד להרגיש ממש כאב פיזי בהזדהות עם "המטופל" - אף שמדובר בחוויה וירטואלית לחלוטין. הליך התפירה של אחד האיברים הפנימיים, המוצג על המסך של הסימולטור, כולל החדרת מחט תפירה וירטואלית לרקמות והידוקן. המראה של הרקמות הפנימיות הנמתחות ונצמדות מעביר תחושה מציאותית לחלוטין. ואם נועצים ומותחים יותר מדי - כלי דם וירטואלי נקרע ונוזל דם.

כיום פרושים בישראל ובעולם יותר מ-3,000 סימולטורים דומים, שעוזרים לרופאים להתמקצע ולהתאמן לקראת הליכים רפואיים מסוימים. הסימולטורים הם פרי פיתוחה של סימביוניקס, שמשרדיה ממוקמים בקרית שדה התעופה, חברה ותיקה בתחום שמאז 2014 נמצאת בבעלותה של ענקית התלת ממד האמריקאית 3D Systems.

"בעבר רופאים התאמנו על גופות ועל בעלי חיים, אך סימולטורים רפואיים מאפשרים ליצור תרחיש מדויק של מקרים מסוימים, כדי שהם לא יתקלו בהם לראשונה בניתוח - וגם להעריך את הביצועים שלהם", אומר רן ברונשטיין, סגן נשיא למחקר ופיתוח ב-3D Systems שמוביל את פעילות סימביוניקס. רופאים רבים עדיין מתנגדים או סתם לא סומכים על סימולטורים, ונותרים נאמנים לשיטות המסורתיות. אך ברונשטיין מאמין שרוב ההתנגדות כבר חלפה. "בעולם הטיסה מקובל מאוד להתאמן על סימולטורים, ולכל אחד ברור שטייס מתאמן גם על סימולטור. אבל בעתיד הקרוב זה יהיה מובן אליו באותה מידה שגם רופא משתמש בסימולטור כדי להתאמן ולשמר את יכולותיו".

אתגר טכנולוגי גדול

סימביוניקס הישראלית הוקמה ב-1998 על ידי ברונשטיין, עדנה חוזק ודוד ברקאי, כפרויקט חממה של המדען הראשי, והתמחתה בסימולטורים לרופאים של פרוצדורות זעיר-פולשניות כמו אנדוסקופיה או צנתורים. אך השנים הראשונות לא היו פשוטות גם בגלל השוק שלא היה בשל, ובעקבות שמרנותם של הרופאים. "קשה הרבה יותר לייצר סימולטור רפואי מדויק מאשר סימולטור טיסה", מסביר ברונשטיין. "למטוס יש פיזיקה נתונה, אבל לגוף האדם אין מפרט טכני או התנהגות קבועה. סימולציה ריאליסטית בתחום זה היא אתגר טכנולוגי גדול - ולקח לה זמן לפרוץ קדימה". החברה גם סבלה ממשבר ההיי-טק של שנת 2000. "היינו במוד הישרדותי", אומר ברונשטיין. עם זאת, ב-2002 החברה קיבלה השקעות מקרנות מקליבלנד, וכתוצאה מכך הפכה לחברה אמריקאית, התחום הלך והתפתח, ואחת מנקודות המפנה היו ההחלטה בסין להכניס לשימוש סימולטורים רפואיים - מה שתרם למכירות החברה.

סימולטורים לאימון רפואי של סימביוניקס
ללא קרדיט

ב-2014 נרכשה כאמור סימביוניקס בסך של 120 מיליון דולר על ידי 3D Systems שנהנתה אז משיא ההתלהבות סביב תחום הדפסת התלת ממד. "הם החליטו שבענף הרפואה יש להדפסת תלת ממד משמעות אדירה", אומר ברונשטיין. באמצעות הטכנולוגיה של החברה, רופאים יכולים לתכנן ולהדפיס מודלים אנטומיים של איברים של מטופל ספציפי, המאפשרים לרופאים לתכנן הליכים רפואיים וניתוחים - למשל במקרה של שחזור לסת ופנים של אדם שנפגע בתאונה, או השתלות של איברים.

החברה מעסיקה בישראל 125 עובדים בשני מישורים: פעילות הסימולטורים המסורתית לצד קבוצת פיתוח בתחום ההדפסה התלת ממדית. הסימולטורים ממשיכים להימכר תחת מותג סימביוניקס.

הסימולטורים של החברה הם עמדה הכוללת מחשב, מסך שעליו מוצגת הסימולציה הגרפית התלת ממדית, וכלי העבודה האמיתיים שבהם משתמש הרופא. לכל הליך רפואי יש סימולטור נפרד - למשל לפרוסקופיה, גסטרואנטרולוגיה וצנתורים. חלקם כוללים מערכת פידבק פיזי שמזכירה מה שקיים כיום בבקרים של קונסולות משחק. למשל, כאשר מנתח מושך את הכלי שנמצא בידיו בסימולטור - הוא ירגיש את ההתנגדות של הרקמות בעוצמה המתאימה.

על המסך מוצגת הסביבה הווירטואלית המדמה את האיברים הפנימיים, באמצעות גרפיקה ממוחשבת שנוצרה באמצעות טכניקות שבדרך כלל שמורות למשחקי וידאו ומחשב. למעשה, זה ממש נראה כמו משחק מחשב: למשל, "ההתנהגות" של הסביבה על המסך מדמה את המצב האמיתי ככל האפשר, ואם הרופא יבצע בסימולציה תנועה שגויה או גסה מדי - רקמות ייקרעו ודם גרפי יופיע על המסך.

פיתוח הסימולטורים נעשה בשיתוף רופאים ותוך קבלת משוב והתאמה לדרישות ולצרכים שלהם. במקרה אחד, רופאים שהתנסו בסימולטור מסוים סיפרו שהם נוהגים לנעוץ את מחט התפירה באחת מהעצמות הפנימיות של הגוף, כדי למנוע ממנה "ללכת לאיבוד". מפתחי הסימולטור הוסיפו את האפשרות לנעוץ את המחט, אף שהדבר לא תוכנן במקור - על מנת להגדיל את רמת הריאליזם עבור הרופאים.

צילום מסך מתוך סימולטור לאימון רפואי
ללא קרדיט

על פי החברה, פיתוח הסימולטורים וגם ייצורם נעשה בישראל, ולקוחות החברה כוללים גם חברות ציוד רפואי כמו מדטרוניק (כשליש מהשוק של החברה) ובתי חולים שמפעילים מרכזי אימון לרופאים (שני שלישים משוק החברה). בישראל אפשר למצוא אותם בשיבא, איכילוב, אסף הרופא, נהריה, סורוקה, הדסה ועוד. לקוח בולט נוסף של החברה היא אינוטאיטיב האמריקאית שאחראית על הרובוט המנתח "דה-וינצ'י". סימביוניקס בנתה עבורה את תוכנת הסימולציה המאפשרת לרופאים להתאמן ולהתנסות בפעולת הרובוט לקראת ניתוחים מורכבים.

החברה גם החלה לפתח יישומי מציאות מדומה (VR). זה משמש בין השאר לאימון צוות - למשל לדמות צוות של ניתוח כולל הפרעות ואינטראקציה עם מנתחים אחרים; יישום נוסף הוא הכנה לניתוחים והליכים רפואיים ספציפיים: למשל, רופא יכול להמיר תוצאות בדיקות דימות לאובייקט תלת ממדי וירטואלי (למשל כתף פגועה). במקום להסתכל על תמונה דו-ממדית, הרופא חובש משקפי VR, מביט במודל תלת ממדי מלא, מזיז אותו, מקרב, מרחיק ומבצע חיתוך.

בחברה בוחנים גם אפשרות ליישומי AR, מציאות רבודה המאפשרת להוסיף אלמנטים דיגיטליים על גבי המציאות. בעולם מתחילים לדבר על שימושים כאלה בעולם הרפואה - למשל להציג מידע דיגיטלי (כמו הדמיה דיגיטלית של איברים פגועים) על גבי גופו של המטופל עצמו בחדר הניתוח. עם זאת, לדברי ברונשטיין, הטכנולוגיות עדיין לא בשלות לחלוטין ולחברה עדיין אין מוצר בתחום.

שחקנית מרכזית בשוק

שוק הסימולטורים הרפואיים נמצא בצמיחה: לפי חברת המחקר מרקטס אנד מרקטס, למשל, השוק צפוי להגיע ל-2.5 מיליארד דולר עד 2022 לעומת 1.2 מיליארד דולר ב-2017. "הביקוש הגובר להליכים זעיר-פולשניים והפוקוס המתגבר בבטיחות המטופלים, הם פקטורים משמעותיים שמניעים את צמיחת השוק", נכתב. לפי נתונים של חברת המחקר גרנד ויו ריסרץ', השוק יגדל עוד ויגיע ל-5.25 מיליארד דולר ב-2026.

סימולטור לאימון רפואי של סימביוניקס
ללא קרדיט

סימביוניקס שתחת 3D Systems היא אמנם שחקנית מרכזית בתחום זה, אך כמובן אינה היחידה: בין השחקניות המרכזיות בתחום אפשר למצוא את CEA הקנדית ו-Laerdal Medical הנורווגית וכן חברות כמו מנטיס וסרג'יקל סיינסס השוודיות ואחרות. אך לדברי ברונשטיין, "אין כמעט עוד חברה שיש לה אוסף סימולטורים בהיקף שלנו".

סימביוניקס היא חלק מחטיבת הבריאות של 3D Systems, שכוללת בין השאר את מוצרי הסימולטרים והדפסת מודלים אנטומיים. החטיבה רשמה הכנסות של 225 מיליון דולר ב-2018, גידול של 19.5% לעומת 2017. הכנסות חטיבת הבריאות מהווה כשליש מסך הכנסות החברה.

אלה נתונים מרשימים, אך מניית החברה - כמו אחרות בתחום הדפסת התלת ממד - מדשדשת בשנים האחרונות. מאז הרכישה של סימביוניקס ב-2014 ועד היום ירדה מניית 3D Systems בכ-75%. זאת כחלק מיציאת האוויר מכל תחום ההדפסה התלת ממדית. בחברה מודעים לחשש שאם בעתיד יהיו קיצוצים, דווקא פעילויות שלא נמצאות בליבת החברה - כמו זו של סימביוניקס בישראל - יהיו הראשונות להיפגע.

ברונשטיין מבהיר: "אכן שווי החברה התנדנד, אך היא דומיננטית ומצליחה, ואין לנו חשש. הם עזרו לנו לחזק את ההובלה בשוק והגדילו את הנפח של הפעילות שלנו. כן, קיצוצים תמיד יכולים להיות, אבל דווקא מפני שתחום הסימולציה גדל ומתקבע בעולם הרפואה, אין לי חשש מהתסריט הזה. בכל מקרה, זאת לא הדאגה המרכזית שלנו: הפוקוס שלנו הוא איך להמשיך לגדול. כשאתה אחד ממובילי השוק, צריך לדאוג איך לייצר חדשנות, להביא רעיונות חדשים, לנתח את התחרות, לבנות תוכנית רב שנתית ולהסתכל גם לטווח קצר - וגם לארוך".

תחרות הסטארט-אפים הגדולה בישראל. $250,000 השקעה לזוכה
להרשמה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#