העתיד של הדיפלומטיה הישראלית טמון בערים החכמות

בעשור האחרון הפכה ישראל למעבדת חדשנות בתחומי הטכנולוגיה של ערים חכמות ■ אם המדינה תשכיל להשתמש ביכולת הזאת כדי להיטיב עם אזרחי העולם ולשתף פעולה עם גורמים באירופה - ההישג הדיפלומטי יהיה גדול

עמרי עטר
עמרי עטר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים3
חדר בקרה לעיר חכמה של חברת mPrest
חדר בקרה לעיר חכמה של חברת mPrestצילום: עמרם סויסה

הנה העובדות: יותר מ–60% מאוכלוסיית העולם מתגוררת כיום במרחב העירוני, ועל פי תחזיות מומחים בתחום התכנון העירוני והטכנולוגי, ב–2050 שיעור העירוניים הגלובלי יטפס ליותר מ–70%. כדי להתמודד עם עתיד שכזה, השלטון המקומי והמרכזי במדינות עירוניות יהיה חייב להטמיע מדיניות חדשנית ולאמץ טכנולוגיות פורצות דרך כדי ליצור ערים חכמות.

התפתחות זו טומנת בחובה לא רק הזדמנות כלכלית לישראל, אלא גם סיכוי לקצור רווחים דיפלומטיים במקומות שעד כה לא השקיעה בהם.

עיר חכמה משלבת תשתיות טכנולוגיות ומדיניות המבקשת לשפר את איכות חיי התושבים. כדי להשיג מטרה זו, יש להטמיע טכנולוגיות מתקדמות בתשתיות עירוניות, לאסוף מידע, לנתח אותו ולהתאים על פיו את השירותים הניתנים לתושב.

ערים חכמות יכולות להתקיים רק בשילוב ידיים בין המגזר העסקי, הציבורי־עירוני והממשלתי. לקשרים ושיתופי הפעולה הבינלאומיים חוצי המגזרים שנוצרים דרך פיתוח ערים ניתן לקרוא בשם כולל "דיפלומטיה עירונית". לדיפלומטיה כזו יש פוטנציאל אמיתי להשפיע לטובה על מעמדה של ישראל בעולם.

נראה שבישראל לא מודעים מספיק לעובדה זו, שכן מרבית תהליכי קבלת ההחלטות מתבצעים כאן ברמה הארצית. לא כך באירופה, שם יש כוח עצום לשלטון המקומי. הפתרונות שחברות ישראליות מסוגלות לספק לתושבי הערים, בשיתוף גורמים דיפלומטיים שיסייעו להן לקדם פרויקטים כאלה, יכולים לייצר עבור ישראל הישגים דיפלומטיים משמעותיים מול ישויות מקומיות, שבחלקן — כמו מחוז איל־דה־פראנס בצרפת ומדינת בוואריה בגרמניה — גרים יותר תושבים מבכל ישראל.

בעשור האחרון הפכה ישראל למעבדת חדשנות בתחומי הטכנולוגיה של ערים חכמות. היא מובילה מדיניות לשילוב בין־מגזרי ופועלת רבות לקדם את המאמץ הטכנולוגי לשילוב אמצעים חכמים בעריה הגדולות. מאחר שהשוק המקומי קטן, חברות ישראליות מסתכלות כל העת גם מעבר לים ומחפשות ליצור שיתופי פעולה בינלאומיים.

הערך המוסף של החדשנות העירונית הישראלית לא נעלם מעיניהם של ראשי ערים ומושלים אזוריים, בעיקר באירופה, שרבים מהם מעוניינים לשתף פעולה עם ישראל. בהקשר זה, הבאת פתרונות ישראליים לבעיות עירוניות יכולה לשפר את התדמית של ישראל ולמצבה כמובילה בחדשנות לטובת כלל אזרחי העולם. אחרי הכל, הצרכים האזרחיים והציבוריים במדינות שונות — במיוחד במרחב העירוני — דומים למדי.

הקדשת משאבים ציבוריים לתחום הזה, תוך הגברת שיתוף הפעולה עם יזמים פרטיים וארגונים חוץ־ממשלתיים, תאפשר לישראל ליהפך למעצמה בתחום. מעבר להיבט הכלכלי, הצלחה יכולה גם לייצר עבור ישראל הישגים דיפלומטיים משמעותיים ישירות מול תושבי המחוזות והערים. חבל לבזבז הזדמנות שכזו.

הכותב הוא סמנכ"ל התפעול של ארגון ELNET, הפועל לחיזוק קשרים וקידום פעילות פרו־ישראלית באירופה. המאמר המלא פורסם במגזין "הזירה" לדיפלומטיה ויחסי חוץ.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker