מה יעשו הבוטים? ועדת הבחירות אסרה לקיים תעמולה אנונימית ברשתות החברתיות - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה יעשו הבוטים? ועדת הבחירות אסרה לקיים תעמולה אנונימית ברשתות החברתיות

החלטתו של השופט חנן מלצר, יו"ר הוועדה, פורסמה בהמשך לעתירתו של עו"ד שחר בן מאיר לוועדת הבחירות המרכזית, שבה דרש שקיפות בתעמולה של כל סיעות הכנסת על פרסומים ברשת ■ מלצר: "צריך לצמצם את הפעילות האנונימית ברשתות החברתיות"

4תגובות
אילוסטרציה של האקר
דרימסטיים

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, השופט חנן מלצר, פירסם הערב (ד') החלטה שלפיה תיאסר תעמולת בחירות ברשתות החברתיות ובמנועי חיפוש, ללא זיהוי מלא של המפרסם שעומד מאחורי המודעה.

ההחלטה פורסמה בהמשך לעתירתם של עו"ד שחר בן מאיר ועו"ד יצחק אבירם לפני כחודש לוועדת הבחירות המרכזית, שבה דרשו שקיפות בתעמולת הבחירות של כל סיעות הכנסת ה-20 על פרסומי תעמולה ברשת. בעתירה דרשו בן מאיר ואבירם להוציא צו מניעה לכל אותן סיעות אשר יורה להן שלא להציג מודעות ברשתות החברתיות ללא זיהוי שם הסיעה - כפי שמתחייב כבר היום אולם לא חל על המרחב האינטרנטי.

מפלגת הליכוד הייתה היחידה שהתנגדה לתיקון חוק הבחירות (דרכי תעמולה), וראש הממשלה בנימין נתניהו בלם ניסיון זה לפני כחצי שנה. הנושא עלה על סדר היום בעקבות מסקנות ועדת ביניש, שקבעה שיש להתאים את החוק, שנחקק ב-1959, לעידן הרשתות החברתיות והאינטרנט שבה מתרחש השיח הפוליטי בעיקר.

לפני כשבועיים אמר השופט מלצר, לאחר פגישתו עם ראש מערך הסייבר הלאומי, כי הוא מודאג מסכנת התערבות חיצונית במערכת הבחירות שתיערך בישראל בעוד כשישה שבועות. "אני לא יכול לומר שאני רגוע בנושא זה. אני מודאג. השאלה כמה ניסיונות התערבות כאלה יצליחו, היא פונקציה של האמצעים שיינקטו נגד התופעה". מלצר אמר בפגישה כי צריך לצמצם את המודעות האנונימיות והפעילות האנונימית ברשתות החברתיות במסגרת תעמולת הבחירות.

השופט חנן מלצר
אוליבייה פיטוסי

בהודעה שפירסם הערב מלצר נכתב: "פרסום תעמולתי אנונימי מקשה על גורמי ביטחון להציף חששות מפני התערבות זרה בבחירות לכנסת ה-21". מלצר הסביר כי הצו חל על המפרסמים ולא על הפלטפורמות שבהן הפרסום מתבצע, כמו גוגל ופייסבוק, מאחר שהן לא החלק האקטיבי בפרסום. בנוסף לכך ציין מלצר כי הפלטפורמות התחייבו לספק כלים לשקיפות כמו יכולת הסרה או דיווח על תעמולה שהיא אנונימית. אם יתברר לפייסבוק או גוגל כי הפרסום הוא אנונימי - הן יכולות לשקול הסרה של המודעה.

ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, שסייעה באבחון התופעה ובניסוח הצעדים לפתרונה, הוסיפה כי "ההתלבטות היתה עד כמה אפשר למתוח את חוק הבחירות (דרכי תעמולה) ואיך לסמן תעמולה ברשת. הדמוקרטיה לא יכולה לחסל את עצמה מבפנים.

"כל סיפור הבוטים (מערכות אוטומטיות להפצת מסרים), המשתמשים המזויפים וביצוע סקרים שאוספים מידע ולא ברור מי עומד מאחוריהם - מייצר מניפולציה על אנשים, וזה שומט את הקרקע תחת התפישה של בחירות חופשיות. אני חושבת שזאת פסיקה נכונה בנסיבות ואנחנו צריכים לשאוף לחקיקה שמעגנת הגנה על פרטיות ושקיפות בבחירות. הרשתות הפכו למערב פרוע והפסיקה הזאת נכונה".

ח"כ רויטל סויד, יו"ר השדולה למרחב הווירטואלי, אמרה: "הניסיונות להשפעה זרה ולא הוגנת על הבחירות מוחשיים ומידיים, אבל הליכוד ניסה לסכל בברוטליות כל ניסיון למנוע פרסומים אנונימיים ברשת. טוב מאוד שמלצר לא נכנע ללחצים, ושיפר את הסיכוי לשקיפות במערכת הבחירות״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#