מדוע שריונר מפגר אחרי בוגר 8200? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדוע שריונר מפגר אחרי בוגר 8200?

מי שיוצא מיחידות המחשב והטכנולוגיה של צה"ל זוכה למקפצה ויתרון על פניו חבריו הלוחמים, שחלקם לא יצליחו להתקבל לאוניברסיטאות או לכלכל את עצמם בזמן תואר

32תגובות
לוחמה אלקטרונית
אלביט מערכות

המחסור החמור בכוח האדם בהיי-טק, בדגש על תחום החומרה והסייבר, גובה מההיי-טק הישראלי מחיר ופוגע ביכולתן של חברות ישראליות לפרוץ קדימה בזירה הבינלאומית. הפתרונות המוצעים היום לפתרון המחסור בכוח אדם בהיי-טק, אם בדמות יוזמות ממשלתיות ואם פרטיות, אינם מספיקים לענות על צורכי המציאות, ועל אחת כמה וכמה על צורכי העתיד.

ההיי-טק הישראלי נשען היום על כוח אדם שמקורו בעיקר באקדמיה וביחידות המחשוב והטכנולוגיה של צה"ל. זה אומר שמקורות ההון האנושי כביכול מוגבלים, אך זו נקודת מבט סטגנטית שאינה לוקחת בחשבון את הדינמיות של המקצוע ואת הפוטנציאל כוח האדם בישראל.

ההיי-טק הישראלי, הענף שנחשב הגביע הקדוש של הכלכלה הישראלית, מבטיח פוטנציאל למשכורות גבוהות, תנאים משופרים ועתיד בטוח יותר. בעידן של שיקולים פרקטיים זה בהחלט שיקול שקורץ לרבים. בעוד מבחוץ מועדון ההיי-טק נראה כמו מועדון סגור, המציאות היא ששכיר בתחום כבר אינו נמדד רק ביכולותיו המקצועיות, אלא נדרש למערכת של כישורים שאינם בתחום המקצוע בלבד - כישורים רכים - הכוללים חשיבה יצירתית, תקשורת בצוות, השכלה רב תחומית ועוד.

מה זה אומר? שאפשר וצריך לחפש את ההון האנושי בזווית הסתכלות רחבה יותר. כלומר, להרחיב את מנעד המועמדים לעבודה על ידי הכשרות של עובדים מתחומים אחרים, ולהשיג בכך גם הרבה שונות מבורכת במקומות העבודה.

אחד ממקורות ההון האנושי המיידים במדינת ישראל הוא צה"ל, שאמנם עדיין מכונה "צבא העם", אך דומה שהוא מתרחק מדימויו. במצב הנוכחי, מי שיוצא מיחידות המחשב והטכנולוגיה של צה"ל זוכה למקפצה ויתרון על פניו חבריו הלוחמים, שחלקם לא יצליחו להתקבל לאוניברסיטאות או לכלכל את עצמם בזמן תואר. זה יוצר אפליה מבנית בשוק העבודה שמגבירה פערים בתוך החברה, גם שנים לאחר השחרור - וזה לא ראוי.

כך נגיע למצב שבו לוחמים שתרמו למדינה ימצאו את עצמם ללא אופק תעסוקתי ראוי, ולכן יעדיפו מראש משיקולים פרקטיים להתגייס ליחידות המחשב ול-8200. את זה ניתן לעצור באמצעות הכשרה להיי-טק, שתיתן תמריץ ואופק תעסוקתי גם למשרתים בקרבי.

אם נסתכל על המשרתים כקצינים בצבא, הם מאופיינים בנתוני איכות גבוהים, אינטליגנציה, חשיבה מהירה, תושייה ויצירתיות – מערכת הכישורים הנדרשת לצד ההכשרה המקצועית במקצועות ההיי-טק. ביכולתה של ישראל לנווט את ההון האנושי המצוין הזה לענף ההיי-טק, ובכך להשוות את תנאי הפתיחה של כלל החיילים המשוחררים לקראת צאתם לשוק התעסוקה הדינמי בכלל, ושל קצינים בפרט.

כלומר, באמצעות מתן הכשרות ייעודיות בתחומי ההייטק והסייבר, במימון או סבסוד המדינה, ניתן לצמצם את המחסור האדיר בתעשייה במהנדסים, מתכנתים ואנשי סייבר; פער שבוגרי האוניברסיטאות ובוגרי היחידות הטכנולוגיות של צה"ל אינם יכולים למלא לבדם.

איתור המשוחררים המתאימים שיסכימו להקדיש זמן ללימודי הכשרה בסבסוד המדינה יביא כוח אדם איכותי לשורות ההיי-טק הישראלי. הבטחת אופק תעסוקתי למשוחררים מצה"ל יכולה להביא לצמצום משמעותי של פערים חברתיים בחברה הישראלית ולהפוך את ההיי-טק לכלי שמאפשר מוביליות חברתית אמיתית, במקום שיישאר מועדון סגור שאינו מצליח לממש את הפוטנציאל המלא שלו.

הכותב הוא מנכ"ל חברת Experis העוסקת בהכשרה, גיוס והשמת עובדים בתחום ההייטק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#