כדי להעצים את כוח העבודה הישראלי - צריך להביא לארץ עובדי היי-טק זרים - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כדי להעצים את כוח העבודה הישראלי - צריך להביא לארץ עובדי היי-טק זרים

בכל הקשור להגירת עבודה בתחום ההיי-טק, מדינת ישראל מדשדשת מאחורי מתחרותיה ■ מדיניות הגירה של שמירה על משרות איכותיות עבור כוח האדם המקומי הגיונית בענפים אחרים - אבל בהיי-טק היא לא רלוונטית ■ הגיע הזמן להתאים את המדיניות לסטנדרט העולמי

11תגובות
משרדי חברת היי־טק בתל אביב
עופר וקנין

קטר ההיי-טק מושך את כלכלת ישראל כלפי מעלה. ואולם אף ששכרם של עובדי ההיי-טק בישראל גבוה בהרבה מהממוצע במשק, עדיין חסרים אלפי עובדים מיומנים. ענף ההיי-טק מאופיין בגמישות רבה, אך בכל הקשור להגירת עבודה בתחום ההיי-טק, מדינת ישראל מדשדשת מאחורי מתחרותיה.

בעוד אלפי ישראלים בתחום ההיי-טק עושים רילוקיישן למדינות אחרות, המקבלות אותם בברכה, מדיניות קליטת עובדים זרים בתחום ההיי-טק בישראל אינה מעודכנת, ואינה תואמת את מטרות המדינה. כיום, קליטת עובדים זרים לתפקידים בכירים במשרות היי-טק אינה קלה מבחינה ביורוקרטית. הליך הגשת הבקשה והאישור הוא ארוך, ובתחום דינמי וזריז כמו ההיי-טק, עיכוב שכזה יכול לעלות באיבוד הרלוונטיות של המשרה עד שיגיע האישור. בעוד שלמדיניות העובדים הזרים של רשות ההגירה והאוכלוסין יש רציונל ברור – שמירה על משרות של עובדים מקומיים, בתחום ההיי-טק המדיניות חוטאת למטרתה.

עובדי ההיי-טק בישראל מהווים כ-8% מסך העובדים במשק, והשכר למועסקים בו גבוהים ב-50% מהממוצע במשק. היצוא בענפי ההיי-טק המרכזיים, תכנות מחשבים ומו"פ מדעי, הסתכם בכ-19 מיליארד ב-2017, נתון שמציב את ישראל במקום השביעי בעולם בקטגוריה הזו, במספרים מוחלטים. מדובר בתרומה משמעותית לכלכלה בישראל, ויש להסיר חסמים המונעים מהתעשייה לגדול עוד ולהתפתח.

מדיניות הגירה של שמירה על משרות איכותיות עבור כוח האדם המקומי היא הגיונית, אך לא רלוונטית בהיי-טק – היא מפספסת את התועלת שיש במתן אפשרות לעובדים מומחים לעבוד כאן. עובדים זרים בכירים מביאים עמם לארץ ידע חשוב שאינו כאן קיים עדיין (אחרת לא היה צורך להביאם), ומאפשרים העצמה של כוח האדם המקומי. בטווח הקצר אמנם נמנעת עבודה מעובד מקומי, אך בטווח הארוך העובדים הישראלים לומדים ורוכשים ידע שיישאר כאן גם כשהמומחה יחזור לארץ מוצאו.

היגיון דומה מתקיים בהנחות המס הגדולות לעידוד השקעות הון לחברות גדולות המגיעות להשקיע בארץ. מדינת ישראל מוותרת על הכנסות מיסוי של מיליארדים, כדי להפוך לאטרקטיבית להשקעה ולפעילות של חברות היי-טק זרות. הוויתור על ההכנסה ממיסוי אינו נובע מרצון טוב, אלא משיקול מחושב של עלות מול תועלת. החברות הזרות מייבאות ידע, מתודולוגיית עבודה, נהלים וטכנולוגיה שמפרים את השוק המקומי ומעצימים את העובדים כאן. זו תועלת המכסה את העלות. בדומה לכך, נכון יהיה לאפשר גמישות בהגעת עובדי היי-טק מיומנים לישראל, כדי להעצים את כוח העבודה הישראלי.

מדינת ישראל קשובה לשינויים בכלכלה הגלובלית, ובעקבות החלטות ממשלה לשפר את הרגולציה הממשלתית - עלינו השנה בדירוג קלות עשיית העסקים. עם מגמה חיובית זו, ראוי להתאים גם את שוק העבודה המקומי בהיי-טק לסטנדרטים העולמיים, ולאפשר הגירת עבודה מקצועית בצורה נוחה יותר ומהירה יותר.  

עו"ד ידיד עוסק בהוצאת אזרחויות אירופאיות, הגירה וויזות עבודה, ושותף במשרד דוד ידיד עורכי דין ונוטריון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#