ההיי־טק הוא מועדון סגור: אזרחי אומת הסטארט־אפ עדיין מתקשרים בפקס - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההיי־טק הוא מועדון סגור: אזרחי אומת הסטארט־אפ עדיין מתקשרים בפקס

דו"ח של רשות החדשנות קובע כי הישראלים נמצאים בפיגור בתשתיות דיגיטליות ובמיומנויות טכנולוגיות ■ יעדי הרשות: פיתוח הענף בחיפה, הטבות לחברות היי־טק שיפתחו שלוחות בפריפריה, ותמריצים לשימוש בישראל כאתר ניסויים במטרה להחדיר חדשנות

26תגובות
חברת טאבולה
תומר אפלבאום

אזרחי ישראל קמים בבוקר, שורפים שעה בפקקים, מתקשרים עם חברת האשראי בפקס וממתינים חצי שעה בדואר רק כדי לקבל דו"ח חניה. כאשר הם שוכחים את כרטיס האשראי בבית, ספק אם הם יוכלו לשלם בבית הקפה השכונתי, אבל הם קוראים בעיתון על הסטארט־אפ ניישן - מדינה קטנה שביססה את עצמה כמרכז חדשנות עם ריכוז יוצא דופן של סטארט־אפים והשקעות הון סיכוןהגבוהים ביותר לנפש מכל מדינה אחרת בעולם.

הסיטואציה הזאת מסתכמת באמת מרה - אזרחי אומת הסטארט־אפ לא מרגישים שהם חיים במדינה טכנולוגית. מגזרים משמעותיים בישראל כמו תחבורה, מסחר, בנייה, חינוך ושירותים ציבוריים נמצאים עדיין מאחור יחסית למדינות המערב.

על המסקנה הנחרצת הזאת חתומה לא אחרת מאשר רשות החדשנות ושני העומדים בראשה - היו"ר והמדען הראשי, ד"ר עמי אפלבאום, ומנכ"ל הרשות, אהרן אהרן, בדו"ח שהם מפרסמים היום, "חדשנות בישראל - תמונת מצב". הדו"ח, המתפרסם מדי שנה, מסכם את פעילות הרשות בשנה החולפת וקובע יעדים לשנים הבאות. אפלבאום ואהרן אף מטילים ספק ביכולת לכנות את ישראל "סטארט־אפ ניישן" שכן 77% מהסטארט־אפים מרוכזים בתל אביב רבתי.

חלשים בלימודי מדעים וטכנולוגיה

בדו"ח מוצגים נתונים השוואתיים המעידים שישראל מצטיינת אמנם ביצירת חדשנות (פיתוח טכנולוגיות), אבל היא עושה זאת עבור אחרים. האזרחים אינם נהנים מהתוצרים של הסטארט־אפים המקומיים ואנו נמצאים בפיגור בתשתיות דיגיטליות ומיומנויות טכנולוגיות בקרב תושבי ישראל. מכיוון שההיי־טק מתנהל גם כך כ"מועדון סגור" שבו מועסקים רק 8% מהשכירים - 75% מהם גברים, יהודים, לא חרדים, המאופיינים ברקע משפחתי חזק (המתבטא בשנות ההשכלה ובשכר ההורים) - הניתוק הוא כפול, הן בשיעור המועסקים והן ביכולת ליהנות מהתוצרים של תעשייה זו.

איך קורה שהמשק הישראלי אינו משק מוטה טכנולוגיה, למרות תעשיית ההיי־טק המשגשגת? ברשות החדשנות שואלים ועונים כי המשק הישראלי הוא, לכל צורך מעשי, "כלכלת אי" קטנה המרוחקת משרשראות האספקה הגלובליות. מאפיין זה מייצר חשיפה נמוכה יחסית של חברות מקומיות רבות לתחרות גלובלית מול חברות חדשניות, משום שהכדאיות בפתיחת פעילות בישראל - בין אם באמצעות יבוא ובין אם באמצעות נוכחות מקומית - נמוכה. התחרות הענפית החלשה בישראל מקטינה את התמריץ לשיפור פריון העבודה על ידי השקעות בחדשנות ובטכנולוגיה במגזר העסקי, ובכך מונעת מהצרכנים שירותים או מוצרים מתקדמים וזולים יותר.

"קוטנו ובידודו הגיאוגרפי של המשק הישראלי משפיעים גם על עוצמת התחרות בענפים שמלכתחילה אינם חשופים כמעט ליבוא ובהם בנייה, תשתיות, בנקאות, תקשורת ומסחר במוצרים מסוימים. בענפים אלה, המאופיינים לרוב בשולי רווח נמוכים יחסית לעלויות המשלוח הבינלאומי, חיי מדף קצרים, מונופולים טבעיים או רגולציה מקומית ייחודית - הייצור והצריכה מתבצעים בסמיכות גיאוגרפית", כותבים ברשות. "בעגה הכלכלית, ענפים אלו קרויים 'ענפים לא סחירים'. בשווקים גיאוגרפיים גדולים, כמו ארה"ב והשוק האירופי המשותף, יש כדאיות כלכלית לפעילות של שחקנים רבים בענפים אלו. בישראל - אין. מנגד, הישראלים חשופים יותר מבעבר לסטנדרטים של המדינות המפותחות - הם דורשים רכבות שמגיעות בזמן, אספקת חבילות דואר באופן סדיר, הקלה בפקקים בכבישים ועוד שירותים".

רוב הסטארט-אפים נמצאים במרכז הארץ

ברשות טוענים כי כדי לפתור את הפרדוקס יש להגביר את החיבור בין חברות ההיי־טק בישראל ובין שאר המגזרים במשק. לשם כך הרשות בנתה מסלול חדש לתמיכה בפיילוטים שבו חברות ההיי־טק הישראליות ינסו לשפר את המוצר שלהן "קרוב לבית" באמצעות חיבור עם המגזר העסקי והציבורי. כיום, חברות ההיי־טק הישראליות פונות בעיקר לשווקים הגלובליים ויש להן מעט לקוחות מקומיים.

המסלול פועל בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה - ובהם משרד התחבורה, האוצר, האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה - המעוניינים לעודד הטמעת חדשנות בתחומם, והם משתתפים בתמיכה כספית ובמתן אישורים רגולטוריים להדגמת הטכנולוגיה לפי הצורך. במקביל, הרשות תומכת בפיתוח טכנולוגיות המוכוונות לאתגרי המגזר הציבורי בישראל, בשיתוף פעולה עם מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי.

עיר הסטארט־אפים - לא מדינה

נחזור לשאלה הראשונה, האם מדינת ישראל ראויה להיקרא "אומת הסטארט־אפ", או שרק מטרופולין תל אביב לבדו ראוי לתואר? הנחת היסוד של רשות החדשנות היא שחברות היי־טק נוטות להתרכז באזורים גיאוגרפיים מסוימים, ולעתים קרובות בערי מטרופולין - כך קורה גם בסן פרנסיסקו, לונדון, בייג'ינג וברלין. הריכוז הגיאוגרפי מאפשר לחברות להפרות זו את זו בידע טכנולוגי, להחליף ביניהן הון אנושי מיומן ולמשוך אליהן משקיעים. כיום יותר מ-50% מהשקעות ההון סיכון בעולם מרוכזות בעשר ערי מטרופולין בלבד.

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות
עופר וקנין

עבור חברות ההיי־טק, הנגישות להון אנושי מיומן היא שיקול עליון, והעלות הגבוהה של המשרדים בליבת המטרופולין היא משנית - בין השאר מכיוון ששטח המשרדים הדרוש לעובד קטן יחסית, בניגוד לענפים אחרים כמו ייצור וחקלאות הדורשים לרוב שטחים גדולים, ולעתים אף מרוחקים מריכוזי אוכלוסייה. ברשות מציינים כי מחצית המשרות בתעשיית הייצור וכ-80% מכלל השטחים החקלאיים המעובדים ממוקמים בצפון הארץ ובדרומה. זמינות גבוהה ועלות של קרקע מובילות באזורים אלה להתמחות בייצור ובחקלאות ומזון.

"אף שהחלוקה הגיאוגרפית המתוארת מבוססת על היגיון כלכלי ויתרונות יחסיים אזוריים, היא מייצרת כמה אתגרים כלכליים וחברתיים עבור המשק הישראלי", כותבים ברשות. "האתגר הראשון הוא פער פריון משמעותי בין הפריפריה למרכז, המשתקף בשכר נמוך בכ-30% מהממוצע במרכז הארץ. גורם מרכזי לפער זה הוא השוני הענפי. אתגר נוסף מתעורר נוכח המחסור בהון אנושי מיומן להיי־טק. ההערכות הן כי יש 15 אלף משרות פנויות בתעשייה בשל ריכוז ההיי־טק במרכז הארץ, נגישותם של עובדים מיומנים המתגוררים באזורי הפריפריה לתעסוקה בהיי־טק נמוכה...אף שרבים המחזיקים בהשכלה אקדמית במקצועות ההיי־טק מעוניינים להתגורר בגליל או בנגב מטעמים כגון איכות חיים וקרבה למשפחה". כלומר, תעשיית ההיי־טק אינה ממצה את פוטנציאל ההון האנושי בפריפריה.

כדי להתמודד עם האתגר, הרשות מתכוונת לתמרץ חברות היי־טק שיפתחו שלוחות בפריפריה. לצד זאת, הרשות הכריזה על מסלול חדש לעידוד יזמות מקומית ותעסוקה בפריפריה באמצעות חממות ייעודיות שיסייעו בהקמת סטארט־אפים. במסגרת המסלול יבחרו זכיינים לניהול והפעלת חממות יזמות בפריפריה אשר ישקיעו בפיתוח יזמות מקומית על ידי מענקי יזמות, מענקים למיזמים באקדמיה מקומית ומיזמים שעונים לצרכים של עוגני התעשייה המקומית. במהלך 2018 הרשות החלה בהקמת חממה בתחום המזון (פודטק) בנפת צפת, במסגרת תוכנית החממות הטכנולוגיות הוותיקה.

לבסוף, ברשות מציינים כי בחיפה, בירושלים ובבאר שבע כבר מתקיימים תנאי פתיחה לאקוסיסטם היי־טק, כמו אוניברסיטאות מחקר עם חוזקות במדעים מדויקים והנדסה (הטכניון, בן גוריון והאוניברסיטה העברית), בתי חולים אוניברסיטאיים ומחקריים (רמב"ם, הדסה וסורוקה), יזמות טכנולוגית ומרכזי מחקר ופיתוח של חברות גדולות ורב־לאומיות. בפרט, חיפה מאופיינת בפעילות רבה של מרכזי מו"פ של חברות רב־לאומיות, האחראים לכרבע מסך הוצאות המו"פ של חברות רב־לאומיות בישראל.

בירושלים צמחו חברות היי־טק מובילות כמובילאיי, אורקם ולייטריקס, ובבאר שבע פועלים לטענת הרשות עשרות חברות הזנק והוקם בה באחרונה ה-CERT הלאומי (מרכז לטיפול באירועי סייבר ובאבטחת מידע אזרחיים). עם זאת, באף אחת משלוש הערים לא מתקיים אקוסיסטם היי־טק שלם.

ב-2018 אושר במועצת רשות החדשנות מסלול חדש לעידוד יזמות טכנולוגית בעיר חיפה, שמטרתו לקדם יזמות טכנולוגית ולהגדיל את מספר חברות ההזנק בעיר, בדגש על רובע העיר התחתית. ב-2019 תיפתח מעבדת חדשנות בתחום הסייבר לפיננסים בבאר שבע, בשיתוף עם רשות הסייבר הלאומית ומשרד האוצר. הרשות מצהירה כי במהלך השנה הקרובה היא תערוך בחינה מעמיקה של החסמים לפיתוח אקוסיסטם שלם בירושלים ובבאר שבע ותגבש בהתאם לכך תוכנית פעולה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#