שנת שיא בהיי-טק הישראלי: 6.5 מיליארד דולר זרמו לסטארט-אפים ב-2018 - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שנת שיא בהיי-טק הישראלי: 6.5 מיליארד דולר זרמו לסטארט-אפים ב-2018

דו"ח גיוסי ההון של IVC מסמן שינוי בהשקעות בסטארט-אפים הישראליים - מחצית ההשקעות בחברות בוגרות

4תגובות
משרדי חברת היי־טק בתל אביב
עופר וקנין

השנה החולפת מצביעה על שיא חדש בהון שגייסו חברות טכנולוגיה ישראליות: ב- 2018 גייס הסקטור 6.47 מיליארד דולר - כך עולה מדו"ח של חברת המחקר IVC ומשרד עורכי הדין זיסמן, אהרוני, גייר ושות' (ZAG). מדובר בסכום השנתי הגבוה ביותר שנרשם עד כה, ועלייה של 17% לעומת השיא הקודם שנקבע ב-2017, בה גייס ההיי-טק הישראלי 5.51 מיליארד דולר. היקף הגיוסים גדל בכל אחת מהשנים האחרונות מאז 2012, שבה גייסו הסטארט-אפים הישראליים 1.9 מיליארד דולר. 

על אף שסך ההון שגויס תפח, מספר העסקות דווקא ירד מ-661 בשנת 2017, ל-623 בשנה שעברה - מה שמצביע על גידול בסך ההון הממוצע בכל סבב גיוס. יש לציין כי מדובר במגמה מתמשכת מאז 2015. 

סכום ומספר הגיוסים בהיי-טק בישראל

כחלק מהמגמה, מספר סבבי הגיוס הקטנים, מתחת ל-5 מיליון דולר, המשיך להתכווץ – עם 352 סבבי גיוס ב-2018 לעומת 399 ב-2017.  ואילו מספר סבבי הגיוס הגדולים, מעל 20 מיליון דולר, המשיך לעלות – ב-2018 היו 100 סבבים כאלה, לעומת 75 ב-2017. הנתונים האלה מלמדים על שכבה צומחת של חברות שמייצרות עסקים משמעותיים ומקומות עבודה, ולא נמכרות בעודן צעירות.

ההטיה לטובת החברות הבוגרות (בעלות מוצר והכנסות) שנדגמה לראשונה ב-2017 ממשיכה גם בשנה זו, כאשר מספר סבבי הגיוס של חברות בשלבים בוגרים – 308 כמעט זהה למספר הסבבים בשלבים מוקדמים – 315. הטיה זאת מעלה את החשש שמדובר במגמה מסוכנת, שבה פחות ופחות סטארט-אפים חדשים מקבלים הזדמנות ממשקיעי ההון סיכון. 

מספר הגיוסים בהייט-טק

לפי הדו"ח, מספר סבבי הסיד ב-2018 – 175 סבבים - אמנם עלה ב-18% בהשוואה לשנת השפל – 2017 שבה היו רק 148 עסקות, אולם הוא עודנו נמוך ממספר הסבבים שנדגמו בשנים 2014-2016 שבהן בין 178-202 סטארט-אפים קיבלו מימון ראשוני מדי שנה. 

מריאנה שפירא
IVC

לטענת מריאנה שפירא, מנהלת המחקר ב-IVC עוד מוקדם לדעת האם מדובר בסכנה לחדשנות הישראלית: "החברות שכן מצליחות לגייס מגייסות יותר כבר בשלבים המוקדמים, אז אפשר לומר שזה סממן של איכות ובררנות מצד המשקיעים. לצד זאת, ישנה גם מגמה של בוטסטארפ (סטארט-אפים המתנהלים במימון עצמי; עע"ש) שאינה נדגמת אך קיימת. ובכל מקרה, אנחנו מתרשמים שהעלייה ב-2018 היא בשורה חיובית". 

ראוי לציין כי הדו"ח מודד ומתייחס לסכומי ההשקעה, לאו דווקא להון שנכנס לקופות הסטארט-אפים - כך, למשל, נמדד גיוס ההון של חברת לייטריקס (Lightricks) כ-60 מיליון דולר, בעוד שבפועל, רק 15 מיליון דולר נכנסו לקופת החברה, ואילו 45 מיליון שימשו לרכישת מניות מהמייסדים ומעובדי החברה.

רוב ההון ממשקיעים זרים

עו"ד שמוליק זיסמן, שותף מנהל ב-ZAG
רמי זרנגר

הסקטור הטכנולוגי שמשך את רוב עסקות ההשקעה הוא חברות התוכנה, שהיו 40% מסך סבבי ההון. סקטור מדעי החיים היווה 20% מהסבבים, אחריו אינטרנט (14%), תקשורת (8%),  טכנולוגיה נקיה (6%) ושבבים (3%). 

חלקם של המשקיעים הישראליים בסבבי ההון שמגייסים סטארט-אפים ישראליים קטן משנה לשנה והגיע כעת ל-42% לעומת 52% ב-2013. המשקיעים הזרים הובילו ב-2018 58% מהעסקות והזרימו 70% מההון, בעיקר מארה"ב (26%), סין, בריטניה וגרמניה (3% כל אחת). 

עורך הדין שמוליק זיסמן, שותף וראש תחום ההיי-טק במשרד ZAG, טוען כי מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין שיחקה לטובת חברות הסטארט-אפ בישראל: "החברות הישראליות הפכו לדרך העקיפה של האמריקנים לסין, וכן של הסינים לאמריקה. לאורך 2018, בלטה כניסתם של קרנות ומשקיעים זרים, שהשקעותיהם בישראל עלו ביותר ממיליארד דולר לעומת שנה שעברה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#