קריירה בהיי-טק: עד גיל 45 תהיה מובטל - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קריירה בהיי-טק: עד גיל 45 תהיה מובטל

בגיל 30 הם על פסגת העולם - עם מכונית בליסינג ושכר של כ-20 אלף שקל בחודש; 20 שנה לאחר מכן מגלים עובדי ההיי-טק שכלוב הזהב לא נותן להם מענה ליום שבו יאלצו לפרוש בגיל מוקדם ולהסתפק בחסכונות דלים

118תגובות

"בשנים 1998-2000 הרגשתי על גג העולם. הוצאתי הרבה. הרגשתי שאף אחד לא יכול לגעת בי", מספר ארנון סעד, 40, שעובד בהיי-טק כבר 14 שנה. "הסתנוורתי בתקופת בועת הדוט.קום. לאחר מכן הגיעה הנפילה. איבדתי את מקום העבודה. במקביל הקמתי משפחה. עם הזמן התחלתי להבין את הארעיות שקיימת בעבודה בהיי-טק. כיום אני הרבה יותר מחושב, חוסך יותר. האם כולם כמוני? לא בטוח. לא כולם מודעים לבעיה במודל הקריירה בהיי-טק. לא כולם חוששים לביטחון התעסוקתי שלהם כמוני".

סעד, שעובד בחברת היי-טק בפתח תקוה, מבטא בדבריו את הצד הפחות זוהר של הענף. מסלול הקריירה של היי-טקיסט דומה במקצת לזה של שחקני כדורגל - התחלה קשה, תקופת זוהר קצרה ופרישה מוקדמת. בתחילת הדרך משקיעים עובדי ההיי-טק בהשגת תואר אקדמי בהנדסה או במדעי המחשב, אבל בניגוד למקצועות אחרים, כבר בשלב מוקדם הם נהנים משכר גבוה מהממוצע במשק. שכר זה משתפר והולך ככל שצוברים ותק וניסיון - אך ככל שהשנים נוקפות ושלהי הקריירה נראים באופק, הביטחון התעסוקתי יורד והולך.

וקנין עופר

חלק לא מבוטל מעובדי ההיי-טק לא חוסכים ליום סגריר, שבו ייפלטו מהתעשייה בגיל 45 ומעלה, ואז ימצאו את הדרך חזרה חסומה. העובדה שענף ההיי-טק לא מחבב עובדים מבוגרים אינה קלישאה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), 26.8% מהעובדים השכירים בהיי-טק הם מעל גיל 44 - בהשוואה ל-34% מכלל העובדים במשק.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

קשה להתבגר בהיי-טק. זו תעשייה שמעדיפה צעירים ומדירה מבוגרים. מכיוון שבניגוד למקצועות קריירה אחרים, חלק מהעובדים מעל גיל 45 נאלצים למצוא קריירה שנייה בפרק ב' של החיים, ונוצרת אצלם בעיה כלכלית קשה, ולא באשמתם. העובדה שהרוויחו משכורת גבוהה כבר בתחילת דרכם, השרתה אצל רבים מהם את האשליה שהעבודה בענף שוגה בשושנים לאורך זמן, ושהם יצליחו לחסוך ליום סגריר. אבל מכיוון שתוחלת החיים בהיי-טק הישראלי קצרה יותר מבענפים אחרים, כך גם החיסכון הכספי קטן יותר.

נתוני הלמ"ס מלמדים כי ההכנסה הכספית הממוצעת נטו למשקי בית שבהם מועסק אחד או יותר בתחום ההיי-טק היא 16,584 שקל (נכון ל-2007). סך כל ההוצאה לתצרוכת (שכוללת גם תשלומי משכנתא והוצאות על רכב) במשקי בית אלה היא בממוצע 15,188 שקלים. המשמעות היא כי רמת החיסכון של משקי הבית ההיי-טקיסטים היא נמוכה יחסית.

כשבוחנים את הנתונים ברזולוציה עמוקה יותר, מסתבר שעובדי ההיי-טק, ובעיקר אלה שלא עובדים בפיתוח תוכנה מתקדם - תחום שבו נמצא הכסף הגדול - נמצאים בבעיה של ממש. כשבוחנים את עובדי ההיי-טק שלא נמצאים ב"שפיץ" של הפירמידה, הנתונים מדאיגים. כ-27% מכלל משקי הבית שיש בהם מועסק אחד או יותר בתחום ההיי-טק לא חוסכים כלל ונמצאים באוברדרפט תמידי. 29.5% נוספים ממשקי הבית האלה חוסכים בממוצע 518 שקל בחודש - סכום שלא יספק להם ביטחון בעתיד.

עכשיו גם אפשר להבין מדוע הטענה שעובדי ההיי-טק משתכרים היטב ולכן לא צריכים לקחת חלק במחאת מעמד הביניים - היא לא יותר מנואלת. הנתונים מוכיחים ההפך.

מההיי-טק לא יוצאים לפנסיה

העובדה שחלק לא מבוטל מעובדי ההיי-טק לא מצליחים לחסוך לגיל מבוגר יותר אינה הבעיה היחידה של עובדי היי-טק, שנשארים בתעשייה לפרקי זמן ארוכים. המושג לצאת לפנסיה מההיי-טק כמעט שלא קיים, וסיפורים על עובדים שפרשו מחברות היי-טק או סטארט-אפ בגיל הפרישה הרשמי (67 לגברים, 62 לנשים) הם נדירים ביותר, אלא אם מדובר בחברות ביטחוניות, כמו תעשייה אווירית, תע"ש או רפא"ל. כך נוצר מצב מסוכן מבחינת ניהול הקריירה: סכומי הכסף הגדולים שמרוויחים היי-טקיסטים צעירים מופנים בעיקר לצריכה - רכישת בית גדול ויקר, הוצאות על ילדים, ושמירה על רמת חיים גבוהה. בגיל 25 עד 35, השכר הגבוה נראה מובן מאליו, ולפיכך החיסכון נדחק בסדר העדיפויות. אך הבעיה מתחילה לצוץ בגילים מאוחרים יותר. הביטחון התעסוקתי הנמוך, יוצר מצב שבו היי-טקיסטים רבים מוצאים עצמם ללא תעסוקה בתקופת שפל של השוק.

אך הדבר המשמעותי ביותר הוא הקושי לשמור על הכנסה גבוהה גם בגיל מאוחר. לא מן הנמנע כי אם נחשב את כל ההכנסה שייצר היי-טקיסט לאורך כל הקריירה שלו, נקבל מספר נמוך מההכנסה שייצר בעל מקצוע זוהר פחות, נגיד שוטר או פקיד ממשלה, לאורך הקריירה היציבה שלו. קושי זה שובר את המודל העסקי של הקריירה בהיי-טק. הדרך היחידה להימנע מפגיעה מהותית ברמת החיים, בעת איבוד עבודה בגיל מאוחר או ביציאה לפנסיה מוקדמת, היא חיסכון. ויתור על רמת החיים כיום לטובת רווחה בגיל מאוחר יותר. כאן הכשל. קשה לוותר על רמת חיים גבוהה, כשאתה מרוויח 30 אלף שקל בחודש.

סעד מספק עוד כמה דוגמאות לחסרונות שבעבודה בהיי-טק לאורך זמן: "המשכורות גבוהות והמעמד החברתי הוא גבוה. כלפי חוץ עבודה בהיי-טק נשמעת זוהרת, אבל זה לא כך. העבודה קשה מאוד, אינטנסיבית ותובענית. השוק לא יציב. המושג קביעות לא קיים בהיי-טק כפי שהוא קיים בחברות מסורתיות. אתה יכול למצוא את עצמך בכל רגע נתון מחוץ למערכת. וככל שמתבגרים המצב לא נהיה טוב יותר, בלשון המעטה. היי-טק הוא עולם ששייך לצעירים, או לפחות ככה הוא נתפש, וחבל. יש לי חברים בני 45 ומעלה שעובדים בהיי-טק ובהחלט מודאגים מהביטחון התעסוקתי. חלקם מתחיל לחשוב על קריירה שנייה, למשל לפנות להוראה או יזמות פרטית. אני יכול להבין מדוע מחפשים עובדים צעירים לתפקידים שקשורים לאינטרנט ורשתות חברתיות, אבל לרוב הדרת המבוגרים נובעת מחשש תרבותי ופחות משיקול מקצועי. אם בחברה מסוימת ממוצע הגילים הוא 35, אז משאבי אנוש יעדיפו מישהו צעיר שישתלב חברתית".

מדוע אתה סבור שמחאת מעמד הביניים רלוונטית גם לעובדים בענף ההיי-טק?

"כשמדברים על מעמד הביניים, מדברים עלינו. אנחנו מרוויחים מעל הממוצע, אבל אנחנו גם האוכלוסייה שמשלמת הכי הרבה מסים. יוקר המחייה ועלויות גידול ילדים הם גדולים ביותר. קניתי למזלי את הבית שבו אני גר לפני שנים רבות, כך שנטל המשכנתא הוא לא גדול. אשתי עובדת כאחות, כך שאנחנו לא בדיוק זוג שמקבל שתי משכורות היי-טק. המחאה בהחלט נוגעת לנו. בניגוד למעמד הנמוך שמקבל הנחות רבות, אנחנו משלמים 100% על כל שירות".

"לא כולם יכולים להיות מנהלים"

פרופ' משה צבירן מאוניברסיטת תל אביב, העורך סקרי שכר, מכיר היטב את תעשיית ההיי-טק ואת האופן שבו עובדים מתקדמים בה. "כשמדברים על קריירה בחברות טכנולוגיה, יש כמה תרחישים אפשריים", מסביר צבירן. "מהנדס שלומד באקדמיה ונכנס לעבוד בתעשייה, יכול להתקדם לתפקידי ניהול, כמו ראש ומנהל מחלקה. אם מהנדס כזה נשאר ראש צוות או בתפקיד זוטר, אז סביר להניח שבגיל 50 מצבו יהיה פחות טוב. בגיל 30 עד 40 הוא מחזיק מעמד יפה, אבל בגיל מבוגר יותר הוא נתפש כמוכשר יתר על המידה (Over qualified) ויקר.

"תרחיש אחר הוא שהעובד לא הופך למנהל, אבל נעשה מומחה מקצועי, ומרגע שהוא צבר מומחיות הוא יקבל על כך תגמול גבוה, כל עוד הנישה שהוא התמחה בה טכנולוגית לא נהפכה למיושנת. מי שהתמחה בדור 2 לסלולר ולא מתקדם לדור 3 ו-4, ייחשב לא רלוונטי.

"הבעיה העיקרית היא בתרחיש השלישי", אומר צבירן. "עובד שהיה תוכניתן או מהנדס שלא נהפך למנהל או מומחה מקצועי - ערך השוק שלו מתחיל לרדת ככל שהוא מתבגר. אם התמזל מזלו והוא מצא עבודה בחברה ממשלתית שיש בה הסכמי עבודה ארוכי טווח או יש קביעות, אז הוא לא מפוטר והוא ימשיך עד הפנסיה. אם הוא עובד בחברה פרטית, הוא יצטרך להשקיע מאמץ רב בלהתעדכן כל הזמן בטכנולוגיות חדשות, וסביר להניח שכשהוא מגיע לגיל 40 עד 50, בשלב מסוים החברה שבה הוא מועסק תרצה להחליף אותו במישהו צעיר ששירת ביחידת 8200 ומכיר את הטכנולוגיה העדכניות של היום".

צבירן מציין כי בשונה ממקצועות אחרים, בענף ההיי-טק המשכורת ההתחלתיות גבוהות מהממוצע. "כשאתה בתחילת הדרך, אתה מקבל יחסית הרבה - אבל בסופו של דבר ככל שאתה מתקדם בהיי-טק, המשפך הוא צר. יש בענף מקום רק ל-1,000 מנכ"לים ו-3,000 סמנכ"לים. בכל שנה פורשים 8,000 מהנדסים. לא כולם יכולים להיות מנהלים".

אם השכר הממוצע של עובדי ההיי-טק הוא גבוה, מדוע הם לא חוסכים כסף ליום סגריר?

צבירן: "לכל עובד היי-טק יש מרכיב פנסיוני. זה חלק מתנאי העסקה. מעבר למרכיב החובה, אני לא יודע אם הם חוסכים וכמה. אחרי 20 שנה בתחום, תגלה שהיא פחות זוהרת. אנשים לא משקללים את ההשקעה האדירה שכל עובד צריך להשקיע כדי לשמר את הידע שלו. זאת עבודה קשה, וזה גם תחום שמעדיף צעירים על פני מבוגרים, אבל זה קיים לא רק בהיי-טק".

"אזיקים של זהב"

זאב רובננקו, 65, נפלט מתעשיית ההיי-טק ולא מצליח לחזור אליה, למרות הניסיון המקצועי הרב שצבר. הוא אוכל את החסכונות ומסתפק במועט. כיום הוא מעורב במחאות החברתיות האחרונות. הוא בעל תואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. במשך 10 שנים עבד בחברת טלרד ולאחר מכן בחברת DSPC שנמכרה לאינטל ולאחר מכן למארוול. לאורך רוב שנותיו ביצע תפקיד של מנהל תפעול.

וקנין עופר

"שנה לאחר שמארוול רכשה את DSPC מאינטל, היא פיטרה את כל מי שלא היה קשור לפיתוח תוכנה, כלומר בעיקר אנשי שיווק ומטה, כולל אותי", מספר רובננקו. "זאת היתה החלטה שכנראה היתה נכונה כלכלית עבורם. עבדתי לאחר מכן לעבוד במודו, אבל גם שם פוטרתי. עכשיו אני מהמפגינים שיוצאים לשדרות רוטשילד.

"יש לי דירה. אשתי עובדת, אבל זה לא מספיק לקיום. מעבר להעדר ההכנסה, הפגיעה היא בכך שאני לא עובד אף שאני מסוגל. אני לא מוזמן לראיונות. אתה שומע איך אני מדבר - אם היו מעסיקים אותי ב-1,000 או ב-5,000 שקל לחודש, לא הייתי שווה את זה? אני לא מבין את המעסיקים. קרעתי את התחת בעבודה בהיי-טק, וקיבלתי תגמול טוב. העבודה היתה סוג של אזיקים של זהב, וכעת לא רוצים להעסיק אותי. לא רק שלא רוצים, אלא שהעבודה בהיי-טק נהפכה לכתם. אומרים לי 'עבדת בעבר בהיי-טק, אז אתה לא מתאים לעבוד בחנות גלידה או מפעל לתחתונים'".

מוני בולוצ'יני, 41, סמנכ"ל מכירות בסייפנד, מכיר היטב את המציאות של עובדי היי-טק מבוגרים. הוא כבר ארבע שנים בחברת סייפנד, ולפני כן עבד בחברת אודיו קודס. "לעובד היי-טק מבוגר שפוטר בגלל קיצוצים או בעיה זמנית בחברה, קשה לחזור לעבוד בהיי-טק", אומר בולוצ'יני. "מסרבים לקבל לעבודה מהנדסים בני 40-50".

וקנין עופר

אתה מסתכל קדימה בדאגה ככל שאתה מתבגר? אתה חוסך מספיק כסף?

"אני חוסך ואני מסתכל קדימה וחושב על עתידי. אני לוקח בחשבון שעשויות להיות מהמורות. בתעשית ההיי-טק מרוויחים מעל הממוצע, וכשאתה צעיר ומרוויח הרבה אתה מתחיל להתרגל לזה. מה שאתה לא מבין שזו תעשייה שלא מעסיקה מבוגרים, תעשייה שוחקת. אני לא מודאג לגבי העתיד שלי כיום. אני סמנכ"ל מכירות, אני בפאזה אחרת, במקום שבו נמצאים אנשים שממוצע הגילים שלהם הוא גבוה. אבל לא כל אחד מתאים לצד של הביזנס, ואז אנשי פיתוח שמגיעים לגיל 45 מגלים אם הם נפלטים שהם לא יכולים למצוא מקום עבודה אחר".

פול צוקר, מנכ"לית חברת ההשמה נישה, פחות פסימית לגבי מצבם של עובדי ההיי-טק. "ענף ההיי-טק הוא תעשייה צעירה", אומרת צוקר. "לא ברור עדיין מה קורה לבני 40 שעובדים שנים רבות בהיי-טק. אני לא יודעת אם יש הרבה מבוגרים שעבדו בהיי-טק וכיום חיים ללא משכורת וללא עבודה. אני מאמינה שמהנדס טוב ימצא עבודה, אולי במשכורת יותר נמוכה. תמיד לכל אחד יש אפשרות לעבוד במכירות, ניהול פרויקטים או במשרת ניהול - בתפקידים אלה המשכורת גבוהות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#