לא גזענות. לכישלון של מערכת החינוך אין פתרון קסם - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא גזענות. לכישלון של מערכת החינוך אין פתרון קסם

מובילי מדיניות ובכירי ההיי־טק טוענים כבר כמה שנים כי ערבים וחרדים הם עתודות כוח האדם הבלתי מנוצלות של ההיי־טק הישראלי אולם במרכז טאוב מצאו כי רק חלק קטן מהם מחזיק במיומנויות מתאימות לעבוד בהיי-טק. הפתרון נמצא בגני הילדים ובתי הספר

7תגובות
חממת היי-טק בתל אביב. למצולמים אין קשר לכתבה
עמית גרון

המחקר החדש של מרכז טאוב הכה את רשות החדשנות בתדהמה. מובילי מדיניות ובכירי ההיי־טק טוענים כבר כמה שנים כי נשים, ערבים וחרדים הם עתודות כוח האדם הבלתי מנוצלות של ההיי־טק הישראלי, ולפתע מגיע מחקר שטוען שגם אם נצליח לשכנע את כל המצטיינים ביותר של הקבוצות הללו לעשות הסבה להיי־טק, מצבנו לא ישתפר בהרבה.

רק עוד 4% מהעובדים במשק (כ-156 אלף עובדים) מסוגלים לעבוד בהיי־טק מבחינת כישורים ומיומנויות, ולמרבית האנשים הללו, טוען המחקר, אין בכלל מוטיבציה לעשות זאת. הם כבר מרוויחים טוב או נהנים מתנאים טובים אחרים, כמו יציבות ואופק תעסוקתי באקדמיה, בצבא ובמשטרה. המסקנה המטלטלת היא כי ייתכן שהכסף הממשלתי הולך לכיוון הלא נכון.

אלא שהמחקר לא יכול לבטל, ואינו מתיימר לבטל, את הרפורמה להגדלת כוח האדם בהיי־טק, אלא מציע נקודת מבט חדשה על הנחות הבסיס. הוא משקף את הסיפור העצוב של הכישלון המתמשך של מערכת החינוך - שלא נהנית מתוכנית מפוארת של 900 מיליון שקל להכשרתה לחדשנות טכנולוגית.

הפתרון האמיתי הוא להתחיל מוקדם מאוד, להכניס הרבה יותר אנשים למשפך החינוכי, ולהנגיש את מגזר ההיי־טק לכלל האוכלוסייה הישראלית מגיל הגן. במדינות כמו סינגפור, בריטניה וחלק מהערים בארה"ב כבר הבינו כי העולם הופך להיות יותר ויותר טכנולוגי וכי תכנות הופך למיומנות חיים בסיסית, כלי יצירתי בדומה להבעה בכתב או שפה שנייה. אלא שישראל סובלת מפער דיגיטלי, בחלק מבתי הספר אין את התשתית הטכנולוגית הבסיסית הנדרשת ללימודי מחשבים, רובוטיקה או אפילו אינטרנט אלחוטי.

ההיי־טק הישראלי מהווה 8% מכוח העבודה - שיעור שלא משתנה כבר שנים למרות התמריץ הכלכלי הגדול - בהיי־טק משתכרים כפול מהממוצע במשק. אם כך, כנראה שישנם חסמים אחרים המונעים מצעירים לבחור ולהתמיד במסלול של הכשרה ותעסוקה בענף - למשל סביבת עבודה שאינה מתאימה למי שנושאת במרבית הנטל ההורי, ואובדןעובדים מיומנים ככל שגילם עולה - תופעה שעשויה להעיד על שחיקה במקרה הטוב ועל גילנות במקרה הרע. אלה אכן שינויים שדורשים שינוי תרבותי ולא ייפתרו בטווח הקצר.

את האמת הכואבת אי אפשר לטשטש, והרשות לא צריכה להאשים את מרכז טאוב בגזענות, במקום זאת היא יכולה לשאול - מה רע בפוטנציאל של 4% או אפילו ב–1% משוק העבודה (39 אלף עובדים). התוכניות שלה ממילא היו הרבה פחות שאפתניות מכך ודיברו 13 אלף עובדים בשנה, שיצטרפו לענף רק בעוד חמש שנים (בנוסף לגידול הטבעי).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#