"גזענות כלפי נשים, ערבים וחרדים": סערה עקב המחקר שמצא שלרוב הישראלים אין כישורים לעבוד בהיי-טק - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"גזענות כלפי נשים, ערבים וחרדים": סערה עקב המחקר שמצא שלרוב הישראלים אין כישורים לעבוד בהיי-טק

רשות החדשנות: "המחקר מוחק בהינף יד את הפוטנציאל האנושי הגלום בפריפריה, בנשים, במיעוטים ובחרדים. אנחנו המומים שחוקר רציני ב-2018 יטען כך" ■ מרכז טאוב: "ממליץ לרשות לעיין במחקר כדי להבין את הממצאים"

43תגובות
שתי נשים עובדות בחלל עבודה
© Roman Kosolapov | Dreamstime.com

חילופי האשמות בין רשות החדשנות לבין מרכז טאוב בעקבות מחקר שפרסם המרכז הבוקר (ד'). המחקר מצא כי ענף ההיי-טק כבר קלט אליו את מרבית העובדים הפוטנציאליים, וכי רוב האוכלוסייה הישראלית שאינה מועסקת בתחום חסרה כישורים בסיסיים הנדרשים כדי להשתלב בו. 

נעמי קריגר-כרמי, מנהלת הזירה החברתית-ציבורית של הרשות, אמרה בתגובה: "האמירה העולה מהמחקר מפלה ואף גזענית כלפי נשים ומיעוטים, בטענה שאין להם מיומנויות נדרשות להיי-טק. המחקר מוחק בהינף יד את הפוטנציאל האנושי הגלום בפריפריה, בנשים, במיעוטים וחרדים, ואנחנו המומים שחוקר רציני ב-2018 יטען כך".

קריגר-כרמי הוסיפה: "כיצד חוקרי המרכז מסבירים את העובדה שנשים מהוות פחות מרבע מתעשיית ההיי-טק, כאשר הן למדו באותן מסגרות ובאותה סביבה כמו הגברים, אם לא מדובר במיומנות גבוהה שמנוצלת בתחומים אחרים? מה לגבי הגידול העצום שחל בשנים האחרונות במספר הסטודנטים להנדסה ומדעי המחשב בחברה הערבית? ערבים מהווים כיום 18% מסך הסטודנטים באוניברסיטאות, אך רק 3% מההייטק -האם נוצרו אצלם מיומנויות יש מאין, או שמא הם בחרו בעבר במקצועות הרפואה ורוקחות, והיום מתחילים לממש את הפוטנציאל שלהם גם בהיי-טק (ובעתיד יהיו שם כמשקלם באוכלוסייה לפחות)?

"אמירות כוללניות כגון 'ל-40% מהערבים אין בקיאות באנגלית' הן פוגעניות ובעיקר לא רציניות. אותם 40% אינם הסטודנטים והסטודנטיות בטכניון ובשאר המוסדות, שמוכיחים מדי יום את רמת המיומנות הגבוהה שלהם. לגבי חרדים - נזכיר כי חרדיות לומדות אנגלית ברמה מספקת בהחלט, ולראייה, כ-600 מהן לומדות הנדסאות תוכנה בכל שנה ומשתלבות בתעשייה. האם יש מקום לשפר את רמת הלימודים שלהן כדי שיגיעו רחוק יותר? בוודאי. וניתן לעשות זאת בהשלמות קצרות יחסית שכבר קיימות בשוק", אמרה קריגר-כרמי.

עובדות חרדיות בחברת מטריקס במודיעין עילית
אייל טואג

לדבריה, "חשוב לציין כי האוניברסיטאות לא הגדילו במהלך העשור האחרון את מספר הבוגרים בהנדסה ומדעי המחשב, והשנה חל שינוי מגמה שמטרתו לעשות זאת, מתוך הבנה כי המחסור העיקרי היו דווקא תשתיות הוראה ומרצים, לא מועמדים טובים. לכן גם כאן קיים פוטנציאל לא מבוטל להגדלה משמעותית. נוסף על כך, מודל ה-coding bootcapms (תוכניות הכשרה מזורזות למתכנתים) שהשקנו השנה, הוא דוגמא לפוטנציאל הגדול להסבת בוגרי תארים מדעיים ואחרים בעלי יכולות גבוהות אל תחום ההייטק.

"מעל הכל, אנו מאמינים שאפשר וצריך להגדיל את התעשייה עתירת הידע מעבר למתכנתים בלבד - גם לתעשיות מוטות חדשנות כמו תעשייה מסורתית, ואף לחברות שלמות המכילות מגוון מקצועות כמו אנשי שיווק, מנהלי מוצר, גרפיקאים, מנהלי פיתוח עסקי וכדומה. תפיסה כזו תאפשר תעסוקה בפריון ובשכר גבוה לאנשים נוספים, בעודנו שואפים למצות את הפוטנציאל הגבוה ביותר לחדשנות והיי-טק בכל חלקי החברה".

במקום לנסות להסב נשים להיי-טק, ההיי-טק צריך לפתח מענה לנשים

המחקר של מרכז טאוב מטריד את רשות החדשנות, בשל מסקנתו המובלעת כי הרפורמה הממשלתית המקיפה להגדלת כוח העבודה המיומן בהיי-טק, אותה מובילה הרשות, צפויה להגיע להישגים צנועים, או אפילו זניחים. ההיי-טק הישראלי מעסיק 8% מהעובדים במשק, שיעור נמוך ביחס לענפים אחרים במשק אך הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD, והפוטנציאל המקסימלי להגדלתו, לפי סימולציות שבוצעו במרכז טאוב, מסתכם ב-4% מהאוכלוסייה הישראלית. (לקריאת הדו"ח המלא)

המחקר מצא כי התקווה להגדיל את מספר העובדים בהיי-טק על ידי שילוב אוכלוסיות שאינן מיוצגות בו, כמו חרדים וערבים, היא מוגזמת, וכי הסיכוי לשלבן טמון בשינוי נדרש במערכת החינוך היסודית והתיכונית – כלומר, השפעות הרלוונטיות רק לטווח הארוך, שבו הרפורמה לא נוגעת.

עובדת חרדית בהיי-טק
דודו בכר

גלעד ברנד, החוקר שביצע את המחקר, טוען כי ניתן היה להצדיק את המאמצים הממשלתיים בכך שתעסוקה בהיי־טק משפיעה באופן חיובי גם על יתר ענפי המשק, למשל על ידי זליגת שיטות עבודה מתקדמות לתחומים אחרים, אולם בשל ההרכב הייחודי של ההון האנושי בהיי־טק, יש תחלופה מעטה בין העובדים בתחום זה למקצועות אחרים, מצב המעלה סימן שאלה לגבי היקף השפעות חיוביות ומשמעותיות של ההיי־טק על יתר המשק.

לעומת זאת, ברנד טוען כי תמריצים לשילוב עובדים מיומנים נוספים בהיי־טק עלולים להאט את התפתחותם של יתרונות יחסיים של המשק בתחומים אחרים, ולעוות את הקצאת המקורות. למשל, הלחץ המתמשך לייסוף השקל, בגלל הצלחת ההיי־טק, פוגע מאוד ברווחיות היצוא של תעשיות שאינן היי-טק, ולמעשה לא מאפשר להן לשרוד. לטענת ברנד, דווקא התמקדות בשיפור המיומנויות של קבוצת העובדים בעלי המיומנויות הנמוכות ועידוד השקעות בענפים המסורתיים תניב תשואה גבוהה יותר מההשקעה הנדרשת כדי להעביר את העובדים המיומנים לתחום ההיי־טק.

מרכז טאוב מסר בתגובה כי הוא דוחה את ההאשמה בגזענות ו"ממליץ לרשות לעיין במחקר כדי להבין את הממצאים. אנחנו מציינים בדו"ח את השיפור שנראה בקרב החברה הערבית, וטוענים כי יש להשקיע בה ובכלל בדור הצעיר כיום למען העתיד", נכתב בתגובה. "בעוד התוכניות מיועדות להכשרה של בוגרים להיכנס לתחום, אנו סבורים כי ההשקעה צריכה להתחיל מוקדם יותר, כבר במערכת החינוך ומגיל צעיר. מיומנויות שלא פותחו בגיל צעיר יהיה קשה להשלים בהמשך ברמה מספקת להשתלבות בהיי-טק.

עוד טוען המרכז: "באשר לנשים, אין ספק שמיומנויותיהן הגבוהות מנוצלות בתחומים אחרים, אולם עומדת השאלה, מדוע אין זה בא לידי ביטוי בתחום ההיי-טק? האם נדרש מענה בתחום של הכשרה מקצועית או שמא יש להשקיע למשל בפיתוח מענה בתחום איזון בין משפחה לעבודה?".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#