העליון נותן אור ירוק להגשת תביעות ספאם בסיוע חברות - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העליון נותן אור ירוק להגשת תביעות ספאם בסיוע חברות

בית המשפט קבע כי יש לקבל תביעות נגד ספמארים המוגשות על ידי אזרחים בסיוע של חברות מסחריות, כמו חברת הסטארט-אפ ספאם-אוף, שנסגרה בינתיים

6תגובות
הצעות להלוואה ב–SMS. "פרסום אגרסיבי ומטעה"

בית המשפט העליון נתן אתמול (ג') רוח גבית למאבק בסמסים פרסומיים המכילים ספאם. העליון קיבל ערעור שהוגש על פסק דין של בית המשפט המחוזי, וקבע כי יש לקבל תביעות נגד ספאמרים המוגשות על ידי אזרחים בסיוע של חברות מסחריות, כמו חברת הסטארט-אפ ספאם-אוף (שכבר אינה פעילה).

תביעות אלו מוגשות במסגרת חוק הספאם, המאפשר לצרכנים לתבוע עסקים, ללא הוכחת נזק, בגין הודעות ספאם שנשלחו אליהם. החוק נותן לבית המשפט סמכות לקבוע פיצוי של עד 1,000 שקל לכל הודעה, ללא הוכחת נזק, וכן להטיל קנס נוסף על השולח.

הרקע לפסיקת העליון הוא קשיים שהערימו בתי המשפט לתביעות קטנות על תביעות נגד מפיצי הודעות ספאם שהוגשו על ידי אזרחים בעזרתה של ספאם-אוף, חברת סטאטראפ שניסתה להילחם בתופעה. החברה הוקמה באוקטובר 2015 על ידי עידו לוין ואורן שגב. אורי לוין, אחד ממייסדי ווייז ואביו של עידו, ליווה את החברה וגם השקיע בה. החברה איפשרה לכל מי שקיבל הודעת ספאם להעלות את ההודעה לאתר החברה, והיא סייעה לזהות את השולח ולהגיש נגדו תביעה בבית משפט לתביעות קטנות.

חלק מהתביעות שהוגשו בעזרת ספאם-אוף נדחו, או שנפסקו במסגרתן פיצויים קטנים. שופטי המחוזי מתחו ביקורת על השיטה שבה החברה סייעה להגיש כמויות גדולות של תביעות. נטען בין השאר כי הדבר מביא להצפת בתי המשפט ולגידול במספר תביעות הספאם - ועל כן "אין לעודד תביעות בסיוע ספאם-אוף". בעקבות זאת, החברה נסגרה והפסיקה את פעילותה בשנה שעברה – אך המאבק המשפטי נמשך.

לבית המשפט העליון הוגש ערעור על ידי יהונתן ארד, שתביעתו באמצעות ספאם-אוף נדחתה. ארד טען כי הנתבעים הם גופים מסחריים עם ניסיון רב, כאשר התובעים הם שחקנים חד פעמיים וחסרי ניסיון - ולכן קיים קושי באיתור הגופים ובהגשת התביעות. החברה, שסייעה להם, תרמה לטענתו להגשמת תכלית החוק. 

שופט בית המשפט העליון מני מזוז קיבל את הערעור. לדבריו, "הפעילות של ספאם-אוף וגופים אחרים בעלי פעילות דומה מסייעת להגשים את התכלית ההרתעתית שבבסיסו של חוק התקשורת על ידי עידוד הגשת תביעות וטיובן... ברורה החשיבות של גופים שמסייעים לנפגע הודעות ספאם". מזוז דחה את העמדה כי פעילותה של החברה מובילה להרתעת יתר, וגם דחה את הטיעון של עומס שיפוטי.

"תכלית הליך התביעה הקטנה היא לאפשר לאזרח כלי מהיר, זול וזמין לבירור תביעות בהיקף כספי מצומצם לשם מיצוי זכויותיו... קיים צורך לעודד ולאפשר לארגונים להגיש סיוע משפטי ואף ייצוג בכדי להתגבר על המכשולים הקיימים", כתב מזוז.

את פסק דין כתב השופט מזוז בהסכמת השופטים עוזי פוגלמן ויעל וילנר. את התובע ייצגה עו"ד ליעד ורצהיזר. את המשיבים, מנקס אונליין טריידינג ורועי שגן, ייצג עו"ד נועם קוריס.

היזמים עידו לוין ואורן שגב מסרו בתגובה כי "הקמנו את ספאם-אוף במטרה להילחם בתופעת הספאם הסלולרי הטורדני והלא חוקי, וליצור הרתעה. אנו שמחים וגאים בכך שפסק הדין התקדימי שהתקבל בבית המשפט העליון מכיר בתרומת ספאם-אוף למאבק בספאם, ודוחה טענות שהועלו כנגדנו ושירתו את מפירי חוק הספאם במקום לשרת את החוק עצמו ואת הציבור. בית המשפט הבין את חשיבותם של גופים המסייעים לציבור למצות את זכויותיו בגופי הממשל. במהלך תקופת פעילות החברה, הוגשו כ-6,000 תביעות, נפסקו פיצויים בגובה כולל של יותר ממיליון שקל והתוצאה המשמעותית ביותר שראינו היתה הרתעת שולחי הספאם".

עו"ד ליעד ורצהיזר, שייצגה את המערער מסרה: "מדובר בפסק דין חשוב מאין כמוהו. בית המשפט העליון קבע שסיוע של גופים דוגמת ספאם אוף הוא לא רק מותר כי אם רצוי, ועולה בקנה אחד עם מטרות הליך התביעה הקטנה. פסק הדין יביא לעצירת המגמה המסוכנת, של הפחתת או שלילת פיצויים לתובעים רק משום שהסתייעו בגופים חיצוניים בעריכת תביעותיהם, ומהווה צעד נוסף וחשוב במלחמה הסיזיפית במגיפת הספאם שפוגעת בכולנו״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#