מרכז טאוב: כמעט כל מי שרוצה ויכול לעבוד בהיי־טק - כבר נמצא בענף - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מרכז טאוב: כמעט כל מי שרוצה ויכול לעבוד בהיי־טק - כבר נמצא בענף

ההיי-טק הישראלי משווע לידיים עובדות, והמדינה התגייסה עם תוכנית הכוללת הסבות מקצועיות ותמיכה באוכלוסיות לא מיוצגות, כמו ערבים וחרדים ■ אלא שמחקר של מרכז טאוב מראה כי הענף כבר קלט את מרבית העובדים הפוטנציאליים, וכל השאר חסרים כישורים בסיסיים להשתלבות

69תגובות
מסלול הכשרה לתכנות
ניר כפרי

מנהלים בענף ההיי־טק מתלוננים כבר שנים על מצוקה משותפת: הם משוועים לעובדים איכותיים, ובשל המחסור מוכנים לשלם כמעט כל שכר למעט העובדים שמוצעים להם. המצוקה נהפכה לעניין לאומי, בשל חשיבותו של ענף ההיי־טק למשק — שמעסיק אמנם רק 8% מהעובדים — אך מספק כרבע מתשלומי מס ההכנסה בישראל.

באחרונה אושרה רפורמה ממשלתית מקיפה להגדלת כוח העבודה המיומן בהיי־טק, הכוללת בין השאר הגדלת מכסות לסטודנטים במדעי המחשב, הכשרות מקוצרות להסבה מקצועית, ויצירת מעטפת הכוונה והשמה המתמקדת באוכלוסיות שכעת נמצאות בייצוג חסר בענף — נשים, ערבים וחרדים.

במרכז טאוב יצאו לבדוק את הפוטנציאל של המהלכים הממשלתיים להתרחבות התעסוקה בענף, וחזרו עם תשובה מדכאת: לפחות בטווח הקצר, אנו נמצאים בקיפאון מבחינת פוטנציאל כוח העבודה הרלוונטי להיי־טק, התקוות להגדיל את מספר העובדים על ידי גיוס חרדים וערבים מוגזמות, וגם הפוטנציאל באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית מוגבל למדי.

סימולציות פוטנציאל התרחבות ההייטק

הסיבה לכך היא מחסור במיומנויות בסיסיות הנדרשות בסביבת עבודה טכנולוגית, תחרותית וגלובלית — בפרט בקיאות נמוכה באנגלית. פער המיומנויות גורם לכך שעובד ממוצע פשוט לא יכול לעבור לעבוד בהיי־טק. כמו כן, גם בוגרי מקצועות המדעים וההנדסה אשר זוהו כבעלי מיומנויות נמוכות, מתקשים להשתלב במקצועות התואמים את תחום לימודיהם.

גלעד ברנד, החוקר שביצע את המחקר, עשה שימוש בסקר המיומנויות למבוגרים — PIAAC — כדי לבדוק את פערי המיומנויות של קבוצות שונות בציבור הישראלי בהשוואה לעובדים ב–27 מדינות OECD. סקר המיומנות בוחן מיומניות קריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות מתוקשבת. מהנתונים עולה כי המיומנות הממוצעת בישראל נמוכה מבמרבית מדינות ההשוואה, ואת מרבית הפער יוצרת האוכלוסייה הערבית. הפער עצום — כמחצית מהאוכלוסייה הערבית מצויה בשני עשירוני המיומנויות הנמוכים, ושיעור זניח בלבד ממנה ממוקם בעשירונים הגבוהים. הפער במיומנויות משקף גם את הפערים הגדולים בתוך החברה הישראלית, ואת כישלונה המתמשך של מערכת החינוך.

ישראל מובילה בקליטת המתאימים

ברנד מוצא כי שיעור ניכר מהאוכלוסייה המתאפיינת ברמת מיומנות גבוהה כבר משולבת בשיעורים נרחבים בהיי־טק. שיעור המועסקים בו בקרב העובדים המדורגים בחמישון המיומנויות העליון הוא 22% — השיעור הגבוה ביותר מכל מדינות ההשוואה, בפער ניכר מאירלנד במקום השני (14%). "נראה כי התחום כבר קלט את מרבית העובדים המסוגלים לעבוד בו", כותב ברנד.

כדי לבחון את פוטנציאל ההצלחה של התוכניות הממשלתיות, המחקר מייצר מספר סימולציות להתרחבות התעסוקה בהיי־טק באמצעות אומדן כמותי. הוא מסתכל על עובדים בגילי 25–44 שאינם מועסקים כיום בהיי־טק ולא נמצאים במהלך לימודים בתחומי המדע וההנדסה, שנמצאים בשליש העליון של סקלת המיומנויות — ומוצא כי פוטנציאל ההתרחבות מסתכם בתוספת של 3% מהאוכלוסייה המקומית. בתרחיש אופטימי יותר, שבו ניתן להמיר את העובדים הנמצאים בחציון העליון של המיומנויות — ניצול מלא של הגידול האפשרי יסתכם ב–5% מהאוכלוסייה.

אלא שגם הסימולציה הזאת מחמיאה מדי ואינה מציאותית. הרי לא כל האנשים המוכשרים רוצים לעבוד בהיי־טק, וגם המוכשרים ביותר לא תמיד מסוגלים לגשר על פערי האנגלית. ברנד מכניס לסימולציה שני תנאים נוספים — רק אלו המשתכרים 80% מהשכר הממוצע בהיי־טק (מתוקנן לקבוצות גיל), או פחות מכך, הם בעלי המניע הכלכלי לעבור אליו. בנוסף, הוא מגדיר בקיאות בסיסית בשפה האנגלית. הוא מוצא שכל פוטנציאל ההתרחבות שתוכניות הממשלה יכולות לממש מסתכם ב–4% — בהנחה שמסבים את כל העובדים הנמצאים בחציון העליון של המיומנויות לעבודה בהיי־טק.

כדי להעריך את המוטיבציה של אותם 4% לעבור להיי־טק, ברנד בוחן היכן הם מועסקים כיום ורואה כי מרביתם — 68% — מועסקים כבר כיום במשלחי יד המתאפיינים בשכר גבוה יחסית או בתחומים בעלי יציבות ואופק תעסוקתי ארוך טווח, היכולים לפצות על שכר נמוך, כמו הוראה או צבא ומשטרה. יתר הקבוצה — כ–32% — מועסקים במשלחי יד המתאפיינים בשכר נמוך יחסית, אך הם מהווים 1% בלבד מהאוכלוסייה בגילי העבודה.

היכן עובדים המועמדים המתאימים להייטק

כלומר, שיעור העובדים הצפויים לשפר באופן ניכר את מצבם התעסוקתי באמצעות הסבה לתחום ההיי־טק מבין כלל בעלי הכישורים המתאימים הוא זניח, ולכן יש מקום, לטענת ברנד, לבחון את כדאיות המהלך הממשלתי.

"התמריצים להיי־טק עשויים ליצור עיוות"

"אפשר היה להצדיק את המאמצים הממשלתיים בכך שתעסוקה בהיי־טק משפיעה באופן חיובי גם על יתר ענפי המשק, למשל על ידי זליגת שיטות עבודה מתקדמות לתחומים אחרים", כותב ברנד. "עם זאת, בשל ההרכב הייחודי של ההון האנושי בהיי־טק, יש תחלופה מעטה בין העובדים בתחום זה לתחומים אחרים. מצב זה מעלה סימן שאלה לגבי היקפן של השפעות חיוביות משמעותיות של ההיי־טק על יתר המשק".

לעומת זאת, הוא טוען כי תמריצים לשילוב עובדים מיומנים נוספים בהיי־טק עלולים להאט את התפתחותם של יתרונות יחסיים של המשק בתחומים אחרים ולעוות את הקצאת המקורות. למשל, הלחץ המתמשך לייסוף השקל, בגלל הצלחת ההיי־טק, פוגע מאוד ברווחיות היצוא של תעשיות שאינן היי־טק ולמעשה לא מאפשר להן לשרוד. לטענת ברנד, דווקא התמקדות בשיפור המיומנויות של קבוצת העובדים בעלי המיומנויות הנמוכות ועידוד השקעות בענפים המסורתיים, תניב תשואה גבוהה יותר מההשקעה הנדרשת כדי להעביר את העובדים המיומנים לתחום ההיי־טק.  (לקריאת הדו"ח המלא)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#