רילוקשיין לסטארט-אפ: ניו יורק או סיליקון וואלי? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
שאלות ותשובות

רילוקשיין לסטארט-אפ: ניו יורק או סיליקון וואלי?

בניו יורק ובסיליקון וואלי פועלים מעל ל-600 סטארט-אפים ישראלים שרוצים להיות חלק מהאקוסיסטם האמריקאי ולהגיע להצלחה המיוחלת ■ במפגש מקוון שנערך בקבוצת הפייסבוק 'האקוסיסטם' ענו יסמין לוקץ', מייסדת ICON, וגיא פרנקלין, מנהל SOSA ניו יורק על שאלות הגולשים בנושא מעבר של סטארטאפים לארה"ב

4תגובות
מנהטן
shutterstock

סטארט-אפים רבים שהקימו את פעילותם בישראל מזהים בשלבים שונים של המיזם את ארה"ב, ובמיוחד את ניו יורק וסן פרנסיסקו, כיעדים הכרחיים להמשך צמיחתם. אולם המעבר לפעילות מעבר לים אינו פשוט, ומחייב קבלת החלטות מושכלת בנוגע לבחירת יעד המעבר, עיתוי המעבר, הפעילויות שיש להעביר ועוד. כדי לענות על שאלות אלו  אירחה קבוצת האקוסיסטם, קבוצת הפייסבוק של מדור ההייטק של TheMarker את יסמין לוקץ', מייסדת ICON אשר בסן פרנסיסקו, ואת גיא פרנקלין, מנכ"ל SOSA ניו יורק, שענו לשאלות בנוגע לרילוקיישן עבור יזמים באופן כללי, ובפרט לגבי ההבדלים בין רילוקיישן לניו יורק ולסיליקון וואלי.

בפתח דבריהם הסבירו האורחים על הארגונים שלהם, ותיארו את הדרך שהם מסייעים ליזמים. SOSA מחברת בין תאגידים לבין טכנולוגיות שהם מחפשים אשר פותרות להם אתגרים פנימיים או הטמעת טכנולוגיות במוצרים שהם מוכרים החוצה, ומתמחה בתחום הביטוח והבנקים. SOSA פועלת כיום בתל אביב ובניו יורק ויש לה רשת של כ-8,000 סטארט-אפים ורשת משקיעים גדולה.

סן פרנסיסקו
בלומברג

ICON הוא ארגון ללא מטרת רווח שבסיסו בסיליקון וואלי ופעיל בארבע השנים האחרונות. זו קהילה של אנשים שחולקים עניין בהיי-טק ישראלי ורצון לקדם סטארט-אפים ישראלים בארה"ב. חברי הקהילה הם יזמי היי-טק ישראלים, שותפים בקרנות הון-סיכון אמריקאיות ומנהלים בכירים בחברות אמריקאיות. ICON מנסה לייצר הזדמנויות למידה וחיבורים עסקיים לחברי הקהילה דרך מגוון תוכניות ואירועים, והצליחה לבסס לעצמה מוניטין בוואלי ולמשוך דוברים חשובים להשתתף בפעילות. כמה שמות מוכרים שהשתתפו באירועי ICON: בן הורוביץ, יאן קום (מייסד ווטסאפ), ג׳ף ווינר (מנכ"ל לינקדאין), פיטר ת'יל, ספרא כץ (מנכ"ל משותפת של אורקל), סוזן וושיצקי (מנכ"ל יוטיוב) ועוד. היו"ר (בהתנדבות) של ICON הם אורן זאב ואדם נאש.

בתחילת הארוע, שיתפו יסמין וגיא בנתונים על מספר הסטארט-אפים או היזמים הישראלים שפועלים כיום בניו יורק ועמק הסיליקון; לפי SOSA, כיום ישנם כ-350 סטארט-אפים ישראלים בניו יורק. ישנם גם כ-60 סטארט-אפים ישראלים בניו יורק שנסגרו ב-5 השנים האחרונות, רובם ככולם של יזמים ישראלים שגרו בניו יורק והקימו פה את החברה. נתון ייחוד נוסף הוא שמתוך 350 המיזמים בעיר, 30 הוקמו על ידי יזמות ישראליות. יסמין שיתפה בנתונים מקונסוליה הכלכלית ואמרה כי בסיליקון וואלי חיים כ-70 אלף ישראלים. ההערכה היא כי 300 סטארט-אפים ישראלים פועלים מהוואלי, ולחלקם יש אף משרדים קבועים.

שאלות-תשובות

עוד לא החלטנו אם לעבור בכלל...

האם בכלל כדאי להגיע לארה"ב ולמה?

יסמין: יזמים אמריקאים, הודים או אירופאים יכולים למכור רק לשוק המקומי שלהם ולהצדיק השקעה של קרן הון סיכון. ליזמים ויזמיות ישראליים אין את הפריבילגיה הזו. כדי להצדיק השקעה של הון סיכון (כלומר כדי לכוון לתשואה משמעותית), יזם ישראלי חייב לפרוץ את גבולות השוק המקומי ולמכור ללקוחות בחו"ל. מרבית היזמים מכוונים לשוק האמריקאי, אבל יש גם כאלה שמכוונים למקומות אחרים. מי שמכוון לשוק האמריקאי, כדאי שיגיע לשם, ידבר עם לקוחות פוטנציאליים כבר בשלב הפיתוח, יגייס הון סיכון שם ובסופו של דבר - ימכור שם את המוצר שלו. מיקום החברה בסמוך לשוק היעד מגדיל דרמטית את סיכויי ההצלחה של החברה. מרבית החברות הישראליות עושות את זה מאוחר מדי.

יסמין לוקץ
אייל טואג

באיזה שלב בו סטארט-אפ נמצא, הייתם אומרים שכדאי להגיע לארצות הברית?

גיא: לרוב, אם ביכולת החברה לפתוח משרד במדינת היעד של המוצר, רצוי לעשות את זה כשיש אפשרות גם אם זה שלב מוקדם של החברה כדי לשבת קרוב לשוק ולהבין אותו בצורה הרבה יותר טובה מאשר מרחוק (וגם לשבת קרוב למשקיעים). נתון מעניין הוא ש-42% מהסטארט-אפים נסגרים בגלל שלא היתה דרישה למוצר שלהם. ישיבה קרוב לשוק בשלב מוקדם יכולה להוריד את הסיכון הזה ולהתאים את המוצר יותר טוב לשוק.

לאילו תעשיות כדאי להגיע לניו יורק ולאילו לעמק הסיליקון?

גיא: בשנה האחרונה ניו יורק חזרה להיות המרכז הפיננסי העולמי (ואחריה לונדון) וככזו הייתי אומר שלסטראט-אפים בתחומי פיננסיים, בנקים, ביטוח וכיום גם סייבר כדאי להגיע לניו יורק. כמובן שמלבד זאת, ישנם הטיעונים שמשפיעים על ההחלטות של עבודה מול צוות בישראל עם 7 שעות הבדל מול 10 שעות בוואלי. השאלה אם יש מנהל בארץ שמוביל את הצוות או צריך מישהו שיהיה בקשר שוטף למעשה וינהל מרחוק ואת זה קשה לעשות מהוואלי. בנוסף לכך, תעשיית הסייבר צומחת בניו יורק יחד עם היוזמה האדירה של עיריית ניו יורק להפוך את העיר לבירת הסייבר העולמית ו-SOSA נבחרה לאחרונה להקים את מרכז הסייבר הגלובלי הרשמי בשיתוף העירייה. בסיליקון כל כך קשה שהמשכורות הפכו לגבוהות מאוד ותחרותיות ביותר. בניו יורק המצב טוב יותר מהבחינה הזו לסטארט-אפים. ייתכן וגם מגמה זו תשתנה בעוד כשנה עם כניסתה של אמזון למטה החדש שלהם שייפתח בניו יורק. הייתי אומר שניו יורק זה המקום העדיף מבחינת עלות מחיה גם, בייחוד עבור משפחה (חינוך,קניות ועוד) בהשוואה לעלויות המחיה בוואלי.

יסמין: אין ספק שכדאי להגיע לוואלי. סטארט-אפים מכל העולם נוהרים לכאן ולא בכדי. צריך סיבות טובות כדי להגיע למקום אחר - ואם אנחנו מדברים נטו על סיכויי ההצלחה של הסטארט-אפ, קשה למצוא כאלה. עמק הסיליקון הוא האזור בו מרוכזים מרבית הגופים הגדולים והמשמעותיים באקוסיסטם האמריקאי (ובעצם בעולם כולו). קרנות הון סיכון גדולות ומשמעותיות, הנהלות חברות ההיי-טק הגדולות, סטארט-אפים חדשניים, אוניברסיטאות, אקסלרטורים ועוד. אם רוצים להיות קרוב ללקוחות פוטנציאליים, למשקיעים ולכח אדם איכותי, הוואלי זה המקום להיות בו. הקהילה הישראלית בסיליקון וואלי היא עוד סיבה להגיע דווקא לכאן. זו קהילה חזקה ומשולבת בכל מקום וארגונים (כמו אייקון ואחרים) שתומכים ביזמים ויזמיות ישראלים ונותנים להם יתרון יחסי ביחס ליזמים ממדינות אחרות. מצד שני - החיים בסן פרנסיסקו יקרים, התחרות על כח האדם ומול מול סטארט-אפים מדהימים מכל העולם קשה, הקהילה מאוד הומגנית (אחרי שבוע פה אפשר להניח, בטעות, שהרכב הכי נפוץ בעולם הוא טסלה ושכולם משתמשים במק). יש עוד ערים בארה"ב, שחרטו על דגלן קידום יזמות ומציעות הרבה ליזמים שבחרו להשתקע שם. להשתקעות בניו יורק יש יתרון בולט משמעותי בעיני - עוד 3 שעות של עבודה משותפת בשעות נורמליות.

האם להתמקם בניו יורק יכול להתאים לחברה בתחום טכנולוגיות לענף הבנייה?

גיא: בהחלט כן, ישנם מספר יזמים ישראליים שבאותו תחום כמו שלך והגיעו לניו יורק ממש לאחרונה מכיוון שכאן זה השוק שלהם.

גיא פרנקלין מנכ"ל סוסא ניו יורק

האם יש קרנות שמחפשות להשקיע דווקא בסטארט-אפים ישראלים?

יסמין: צריך להבחין בין קרנות סיד שלוקחות הימור גדול על היזם או היזמת ויעדיפו להשקיע במישהו מקומי, לקרנות שמשקיעות בשלב מעט יותר מתקדם ומוכנות לקחת סיכון. כל הקרנות המובילות בוואלי חברות באייקון ולכן מתעניינות בהיי-טק הישראלי. ישראל היא ההאב הטכנולוגי הכי משמעותי מחוץ לארצות הברית.  בוואלי יש קרנות גדולות שיש בהן שותף שאחראי על השקעות מישראל כמו למשל NEA ו- upwest של גיל בן ארצי ושולי גלילי - קרן סיד שמשקיעה רק בחברות ישראליות. קיימת גם תכנית כמו NFX ששותף בה גיגי לוי ולכן מגיעות אליה הרבה חברות ישראליות ועוד. אנדריסן הורוביץ השקיעה לאחרונה ב-trip actions הישראלית שנמצאת בוואלי (לפי ולואציה של יותר מביליון דולר, והכניסה אותה למועדון היוניקורן היוקרתי) ועוד.

גיא: בשנים האחרונות ישנם מספר משקיעים אמריקאיים שמחפשים השקעות ספציפיות בחברות ישראליות. ביניהם ניתן למנות את Starfarm Ventures של ג'ואי וטניה לואו, ועדת ההשקעות הישראלית בתוך ה-NY Angels, קורנרסטון, Pereg Ventures וגם גופים כמו האקסלרטור ICONYC. כל אלו ממוקמים בניו יורק.

איפה בארה"ב יותר קל לגייס כסף לסבב סיד? איפה הסכומים יותר גדולים?

גיא: תלוי בורטיקל: סייבר, חומרה ותשתיות קל יותר לגייס בישראל. כל תחום ממדיה ל-consumer (צרכן), בארה"ב ובפרט בניו יורק זה השוק.

יסמין: ליזמים ישראלים שלא ביססו נוכחות בארצות הברית, יהיה קשה עד בלתי אפשרי (למעט נסיבות כמו יזם פעם שנייה) לגייס סיד בארצות הברית - לפחות בוואלי. קרן הון סיכון טובה תתן לך הרבה יותר מכסף. היא תחבר אותך עם לקוחות ושותפים פוטנציאליים, תעזור לשכור עובדים ועוד. כדי לעשות את זה כמו שצריך, המשקיעים ירצו אותך לידם (כל הזמן או מספיק תכוף). כשמשקיע שוקל השקעה ומבין שהיזם לא יהיה באיזור מרבית הזמן, הוא מבין שהיכולת שלו לעזור מוגבלת. ועוד דבר - כשמשקיע בוחן השקעה הוא לוקח בחשבון את היכולת של הסטארט-אפ לגייס את הסיבוב הבא. אם יזם נשאר בארץ, המשקיע מבין שמשקיעים אחרים יראו את הזמינות המוגבלת שלו גם כבעיה ולכן מניח שכל עוד היזם בארץ, יכולת הגיוס של הסטארט-אפ נפגעת. שמעתי גם משקיעים אומרים את אותו הדבר על יזם שלא נמצא בוואלי. על פי הערכה של גיל בן ארצי מ-Upwest labs, כ-95% מקרנות שמשקיעות במיזמים בשלב התחלתי לא ישקיעו בחברה ישראלית עד שהמנכ"ל לא יעבור לארה"ב. 

FACEBOOK-CAMPUS/
NOAH BERGER/רויטרס

החלטנו לעבור...

אנחנו עומדים להקים פעילות של הסטראט-אפ בארה"ב (כנראה בסן פרנסיסקו). אילו תפקידים חשוב וכדאי למקם בארה"ב? במיוחד לגבי ניהול מוצר, שיווק ומכירות ופיתוח עסקי. כרגע מתכננים להשאיר את הפיתוח בישראל אבל אולי לשלוח נציג לארה"ב.

גיא: אחד הפאונדרים או מישהו מגרעין החברה עובר לניו יורק להקים את התשתית הראשונית עבור החברה. בדרך כלל הקמת צוות מכירות נעשית בשילוב Customer success ושיווק. מבחינת פיתוח, השארת פיתוח בארץ לאו דווקא יותר זולה, אלא יותר איכותית וזה גם דבר שצריך לקחת בחשבון. בנוסף, זה תלוי במוצר. מוצר עם טכנולוגיה עמוקה לרוב יפותח בישראל. את המכירות בדרך כלל יוביל אותו אדם בשילוב אמריקאי המכיר את השוק אבל זה מאוד ספציפי ואין הכללות.

לגבי צוות מכירות מקומי: מתלבטים בין ישראלים ותיקים בארה"ב או אמריקאיים. עם מי סיכויי ההצלחה גבוהים יותר?

יסמין: מיזם רוצה איש מכירות שיבין את הראש של הלקוחות. הניסיון האישי שלו או שלה הכי חשובים כאן, אבל גם להבדלים התרבותיים יש משמעות. שורה תחתונה, לא הייתי ממליצה לך להינעל רק על אחת מהאופציות אלא לבדוק כל מקרה לגופו. ככלל, הישראלים יהיו יותר נאמנים ויישארו יותר זמן והקרבה התרבותית בינך לבין אנשי המכירות תעזור לקשר ביניכם והם לא יהססו לבוא לארץ אם צריך. מצד שני, האמריקאים בדרך כלל יהיו מקושרים יתחברו יותר טוב ללקוחות. אני כותבת את השורות וחורקת שיניים כי זו ממש הכללה ברמה שאני מרגישה שאפשר להטעות - כל מקרה עם היתרונות והחסרונות שלו בתשומת לב לסוג המוצר ואופן מכירתו.

מהם היתרונות בהתמקמות דווקא ב-SOSA ניו יורק, בהשוואה למתחמי עבודה אחרים?

גיא: לישראלי המגיע לניו יורק ישנן מספר דרכים להתחבר לקהילה. סוסא הינה נקודת מפגש מרכזית לתעשייה ולא מתחם עבודה קלאסי. הקרבה למשקיעים שיושבים אצלנו יחד עם רשת המשקיעים שלנו ובנוסף לזה הלקוחות שלנו שמחפשים חדשנות, והם חלק ממה שבנינו, יוצרים סביבה שכל שחקן באקוסיסטם ששייך אליה מרוויח. סוסא משמשת צומת מרכזית ליזמים ישראליים וגם לא ישראליים המגיעים לעיר ומחפשים חיבור לתעשייה, לגופים גדולים, למשקיעים וליזמים אחרים. הסיבה היא שפעילות הליבה של סוסא היא חיבור בין תאגידים גדולים המחפשים טכנולוגיות שיפתרו להם בעיות ויצעידו אותם קדימה ולכן סטארט-אפים שקשורים אלינו קרובים גם להזדמנויות עסקיות. בנוסף לכך, קיימת קבוצה שהקמנו באונליין שבאה לתת פתרון ובסיס נחיתה לאנשי היי-טק ישראליים בניו יורק. הקבוצה היא בפלטפורמה החדשה של הסטארט-אפ הומיז (שחברים גם בסוסא).

מה עדיף לדעתכם, לשכור משרד קבוע או להתמקם בחלל עבודה שיתופי?

יסמין: לטעמי זה תלוי בגודל החברה ובאופי העבודה. כשהקבוצה קטנה (4-5 אנשים) אפשר להסתדר נפלא בחלל משותף שמאפשר גישה לחדרי ישיבות. כשאתם כבר 15 חשוב להעניק תשומת לב לתרבות הארגונית ולייצר עבור העובדים מותג ייחודי שמקבל ביטוי בסביבת העבודה. בין לבין זה מאד תלוי באופי ובתקציב שלכם. יזמים ישראלים שמגיעים לוואלי לביקור מוזמנים לבוא ולעבוד ללא תשלום מהחלל המשותף שלנו שנמצא ב-JCC של פאלו אלטו, קומפלקס מקסים עם בריכה וחדר כושר.

מטוס נוסעים הרחק בשמיים מעוננים
מוטי מילרוד

פוסט-רילוקיישן...

שאלה הפוכה: יצא לכם להיתקל באנשים שאחרי רילוקיישן רצו לחזור ארצה? מה היתה הסיבה?

גיא: כמובן שלא הכל ורוד. הייתי אומר שבמקרים בהם נתקלתי באנשים שחזרו לארץ, בן הזוג השני לא הצליח להתאקלם בהצלחה ורצה לחזור מכיוון שלא מצא עבודה מתאימה, לא מצא עבודה כלל או שלא הגשים את עצמו.

יסמין: תמיד יש כאלה שחוזרים, אבל בכל המקרים שאני מכירה הסיבות הן כלכליות או אישיות ולא קשורות לחברה. ישנם גם מקרים בהם ההחברה נמכרה והרוכש רוצה אותך בארץ.

24.7 - ועידת TMTI ליזמות וחדשנות של TheMarker ואונ' תל אביב
להרשמה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#